התעלומה של לוסי- פרק 5

בבוקר לוסי קמה עירנית לחלוטין ועשתה את עבודתה במהירות, אכלה מהר, ואפילו ניסתה לזרז את שיחותיה עם הנסיכה. ״וואו וואו וואו, עצרי שניה! הכל טוב? למה את כל כך ממהרת?״(סוזי) לוסי הצליחה להוציא חיוך ״בלילה תגלי״(לוסי).
הגיעה השעה המיוחלת-2 בלילה ולוסי רצה לקומה 5 כדי לפגוש את סוזי והזקן. 
״מה את כל כך מתנשפת? אל תגידי לי שרצת כל הדרך מהחדר שלך לפה!״ (הזקן) לוסי הסתכלה עליו במבט של ׳למה לא?׳ ״אוי לא, ואולי תספרי לנו עכשיו מה גילית אתמול?״(סוזי) לוסי גמרה לספר להם הכל ורק אז שמה לב למבטים מוכי ההלם שלהם. הם יצאו מהתדהמה וסוזי החלה לדחוף את לוסי לכיוון חדר המדרגות. ״נו, לכי כבר! אין לנו את כל הלילה!״(סוזי)
לוסי הגיעה לחדר של הנסיכה ופתחה את הדלת בעזרת מפתח הזהב שדחפה אתמול לכיסה. היא ירדה במדרגות והסתכלה בארונות המפחידים. היא צעדה אל עבר אחד מהם ודימיינה את הגרוע ביותר, היא ניסתה לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה, כצפוי. לוסי הביטה מסביבה וחיפשה בכל פינה את המפתח עד שמצאה צרור מפתחות תלוי על הדלת. 
היא לקחה אותו בזהירות ועברה מפתח מפתח בניסיון למצוא את המפתח המתאים. 'קנאק' גדול בישר לה שמצאה את המפתח הנכון, היא עצמה עיניים ופתחה את הדלת. אבל זה לא היה מה שציפתה לו, זה היה ארון רגיל מלא בקופסאות נעולות ומפתח אחד היה תלוי על הצד הפנימי של הדלת. היא לקחה אותו וביררה לאיזה קופסה הוא שייך, היא פתחה את הקופסה ובתוכה היו צינצנת ריבה ועוד מפתח. לוסי השתמשה במפתח כדי לפתוח את הקופסה הבאה, שבה היו דובי כחול חסר עין ועוד מפתח שפתח את הקופסה הבאה וכן הלאה. בכל קופסה היה חפץ אחר ומפתח, חפצים משונים ולא ברורים, בועות סבון, תעודות זהות של אנשים זקנים, בשמים חדשים וישנים, בקבוקים ריקים…. 
לוסי עברה על כל הארון אך לא היה בו דבר. היא הלכה לעבר הארון השני ופתחה אותו עם אחד המפתחות מהצרור, גם בארון הזה היו קופסאות, לוסי פתחה גם אותן באותה שיטה. גם בהן היו חפצים משונים חסרי משמעות, כל מיני תמונות, קרמים וסבונים מוזרים, אבל שום דבר שקשור לקומה 4. לוסי עברה על עוד 5 ארונות ולא מצאה דבר שיכול לעזור לה חוץ מהעובדה שמי שיצר את החדר הזה הוא אדם מוזר. לוסי פתחה את הארון והעייפות הציפה אותה, היא כמעט נרדמה בעמידה אבל פתאום שמה לב למה שנמצא בידה, הקופסה הראשונה, היו בתוכה שני מפתחות- אחד רגיל של הקופסה הבאה, ואחד משונה, אלכסוני, שהזכיר ללוסי את צורת הדלת בקומה הרביעית. היא פתחה את הקופסה הבאה וגם בתוכה היו שני מפתחות- אחד רגיל ואחד בצורת גלים, כמו הדלת בקומה הרביעית. לוסי התחילה להבין מה קורה פה ופתחה את כל הקופסאות, בכל קופסה היה מפתח בצורה של דלת כלשהי בקומה 4. היא אספה את המפתחות וסידרה את כל הקופסאות חזרה בארונות, היא יצאה מהחדר ועלתה במדרגות, אך לפתע שמה לב לרעש שבקע מלמעלה. ״איפה לוסי? היא כבר הייתה צריכה להביא לי את ארוחת הבוקר״(הנסיכה) ״אני לא יודעת״(גרייסי) ״ואיפה ארוחת הבוקר שלי?״(הנסיכה) ״אני לא יודעת, צריך לשאול את סנדרה״(גרייסי) ״אוף איתכם, אני כבר אשאל אותה!״  (הנסיכה) נשמעה טריקת דלת ולוסי חכתה רגע לפני שפתחה את דלת הסתרים. היא נעמדה, החזירה את מפתח הזהב למקומו, סגרה את הדלת וסידרה את השטיח מעליה. לוסי עמדה לצאת מהחדר אך מישהו פתח את הדלת לפניה. ״מה את עושה כאן?!״(הנסיכה) ״אא..ני-״(לוסי) ״חיטטת לי בחדר?!״(הנסיכה) ״מה, לא.. אני-״ (לוסי) פתאום הדלת נפתחה וסוזי נכנסה פנימה והביטה בלוסי בתוכחה. ״לוסי! מה את עושה כאן?״(סוזי) לוסי לא האמינה למשמע אוזניה, סוזי לא מצדדת בה? ״אמרתי לך שאני הולכת להביא את האקמול ושלא תזוזי מהמיטה! למה באת לכאן?״(סוזי)  לוסי נשמה לרווחה והמציאה סיפור בראשה. ״פשוט לא ידעתי אם הנסיכה יודעת שאני לא באה ומכשיר הקשר שלי נעלם.. אז באתי להודיע לה״(לוסי) היה נראה שהנסיכה האמינה כי גם היא נשמה לרווחה. ״אא… אקמול? את לא מרגישה טוב?״(הנסיכה) ״כואב לי הראש״(לוסי) ״אה, אני מצטערת שצעקתי עלייך..״ (הנסיכה) ״זה בסדר״(לוסי).
סוזי והזקן לא הסכימו ללוסי לחפש בלילה אחרי שלא ישנה בכלל בלילה הקודם ולוסי קמה בבוקר אחרי הפעם הראשונה מזה 3 שנים שבה ישנה כל הלילה בלי לחפש בחדרים.