ומיר נייט פרק 4

״תראו תראו מי כאן,הילדים של המנהל״ הופיע מולי ילד עם עיניי טורקיז נוצצות ושיערו בלונדיני,פשוט חלומה של כל בחורה.
״תתחפף מפה איידול״ אמר קנמה בקול ציווי ואותו אחד ששמו כביכול איידול קד קידה וחזר למקומו במהירות על טבעית.
״עכשיו שכל תשומת לבכם אלי אני רוצה להודי שיוקי וזירו קרוס היו המשגיחים של כיתת הלילה״ אמר קנמה וחייך
״הם?הם פאקינג בני אדם״ סיננה בארסיות נערה,יפת תואר בעלת שיער שחור ועיניים אפורות עם קמצוץ ורוד .
״תרגעי רקיו,לא שאלתי את דעתך״ סינן והיא בתגובה נשקה את ידו לאות כבוד ״סליחה על התנהגותי מלכי״ וחזרה למקומה.
מלכי?מה לעזאזל הולך פה? .
״עכשיו אתם רשאים ללכת לעמדה ״ אמר בקול נחמד,מחייך.
״למה מי הבן זונה הזה שייתן לי פקודות״ שמעתי את קול זירו בראשי,מה שגרם לי לבלבול .
״אמרת משהו?״ שאלתי את זירו אשר הוא וקנמה תקעו בי מבט מוזר ״לא חוששני שזירו לא אמר כלום״ אמר קנמה וחייך אלי ״אוקי… אולי סתם דמיינתי״ אמרתי,מחזירה חיוך.
תפסתי בזירו שבחן את הנערים-ערפדים שבכיתה,מסתכל עליהם כמטרה הבאה.
הוצאתי אותו לבסוף במעט כוח ועלינו לגג,״לעמדה״.
״טוב מה עושים עכשיו?״ שאל באדישות
״יושבים ומחכים ״ עניתי והוא בתגובה קפץ מגג הבית ספר שהיה די גבוה ונחת נחיתה מושלמת ״תהני״ אמר בחיוך אדיש והלך לאחוזה.
״יופי אני לבד״ חשבתי לעצמי,מתיישבת על קצה הגג,סורקת את האזור.
לפתע הבחנתי בשלושה בנות מתלחששות ״יאיי נראה את קנמה החתיך שלי״ ״ווואו נראה את איידול ״
״מיצקוני אההה ושיקי מושלם״.
אוחח' כמה מטומטמות הם .
קפצתי מהגג ונחתי נחיתה מושלמת "תתרחקו מפה,שעת העוצר עברה"
סננתי .
״לא באלי תתרחקי מפה משוגעת״ סננה אחת מהם,כנראה ״המנהיגה״.
דחפתי אותה חלש והיא נפלה ״אוו הציפורן ״ בכתה ״בואי נלך״ סננו חברותיה בפחד,עוזרות לה לקום ובורחות.
תינוקות חשבתי לעמי.
הרגשתי לפתע מישהו מפיל אותי ארצה,מרתק אותי לרצפה .
הרגשתי את נשימותיו החמות על לחיי 
״זירו?״