חדשה בפנימייה פרק 8: נקמה מתוקה

זה היה ריצ׳רד, הוא הביט בי מבלי לומר מילה, רק עמד והביט בי. הבטתי בעיניו החומות, הן אמרו לי כל כך הרבה. למה הוא נישק אותי בכלל? הוא ידע שזה יכול להגמר ברע. כאב חד פילח את גופי, עברתי ניתוח מסובך כדי שיוציאו לי את הכדור שדיוויד ירה בי. ״היי…״ מלמל ריצ׳רד. הוריי הביטו בי ובו ויצאו מהחדר, הם הבינו שהיינו צריכים קצת פרטיות. ״למה?״ שאלתי אותו.
״לא ידעתי שזה יגמר כך…״ הוא מלמל והביט בי.
לא רציתי שהוא יראה אותי ככה, פצועה, מכוערת וחלשה.
״אני לא כועסת עלייך, אני מופתעת מנלי ולילי, לא ידעתי שנקמה חשובה אצלן.״ מלמלתי.
״אנחנו חייבים לחשוב על דרך לנקום בהן,״ אמר ריצ׳רד ״אבל קודם תחלימי.״
הוא נפרד ממני בנשיקה על הלחי והלך לדרכו.

השבועיים בבית החולים בבוסטון עברו מהר, למחרת עליתי על מטוס בחזרה לאנגליה, הגיע הזמן לחזור לבית הספר. נכנסתי דרך השער בחשש, עדיין צלעתי וכל גופי כאב ולכן הליכתי הייתה מעט איטית.
נכנסתי לתוך הבניין, שום דבר לא השתנה, כולם בסדר. לקחתי נשימה ארוכה ופתחתי את דלת חדרי. נלי ולילי היו שם, לא התייחסו אליי. הן שכבו על מיטותיהן וקראו ספר. ״את מריחה את זה?״ שמעתי את לילי אומרת לנלי ״כן, סירחון נורא ואיום, ריח של אמריקאית.״ אמרה נלי בלגלוג. רתחתי מזעם, החלטתי שאני עוד אנקום בהן! התעלמתי מהן, נשכבתי על מיטתי וקראתי ספר. כעבור חצי שעה יצאנו לטקס יום ראשון, קלטתי בזווית עיני את ריצ׳רד, סימנתי לו שיחכה לי לאחר הטקס. לאחר שסיימנו לשיר את ההמנון פגשתי את ריצ׳רד ליד גינת הירק. ״אני רוצה לנקום בהן נקמה שבחיים הן לא ישכחו!״ אמרתי בזעם.
״מגיע להן.״ הסכים איתי ריצ׳רד.
״ולמה הן עדיין לומדות פה? הן כמעט רצחו אותי!״ אמרתי.
״ההורים שלהן הם אנשים מאוד עשירים ויש להם קשרים פה אז כנראה שזאת הסיבה.״ אמר לי ריצ׳רד
רתחתי מזעם, רציתי לתכנן להן נקמה שהן בחיים לא ישכחו.
״יש לי רעיון מעולה!״ אמר לפתע ריצ׳רד. ״מאחורי בניין המגורים יש איזור עם עצים ואבנים שיש בו הרבה מאוד נדלים ארסיים, נלך לשם עכשיו ונאסוף כמה שיותר. אחרי שנאסוף אותם תלכי לחדר, תפרצי את הארוניות של נלי ולילי בסיכה כמו שלימדתי אותך ותכניסי להן את הנדלים לתוך הנעליים, החולצות והמכנסיים.״
זה היה רעיון גאוני, הנהנתי בראשי והלכנו לעבר החורשה. התחלנו לאסוף בזהירות נדלים לתוך שקיות, אספנו בערך עשרים נדלים. ״מעולה,״ אמר ריצ׳רד ״עכשיו בואי נעלה לחדר, לנלי ולילי במכבסה בשעות האלה, את תכנסי לחדר ותטפלי בנדלים ואני בינתיים אשמור מרחוק. הלכנו במהירות לתוך מבנה הבנות, נכנסתי לתוך החדר. על השולחן ראיתי דבק שלוש שניות והכנסתי אותו לכיסי. הוצאתי סיכה שחורה משערי ופרצתי את הארוניות שלהן, הוצאתי את נעליי החג שלהן שידעתי שהן ילבשו היום והכנסתי בכל אחת כמות מכובדת של נדלים, לאחר מכן הכנסתי כמה נדלים לתוך חולצותיהן והמכנסיים שלהן ונעלתי במהירות את התא. ״עוד כמה דקות הן מגיעות!״ שמעתי את ריצ׳רד ממלמל, סימנתי לו שילך. הוצאתי במהירות את הדבק ומרחתי שכבה נדיבה על המסרקים שלהן והלכתי לתורנות המטבח.
בתורנות חיכתה לנו הטבחית שהביאה לי ולשאר התורנים כובעים וסינרים. בעודי מבשלת בצלצלים חשבתי מה הולך בחדר שלנו, ידעתי שנלי ולילי ילבשו את הבגדים ויסתרקו במסרקים שלהן לקראת ארוחת הערב. לאחר שעה סיימתי את התורנות שלי…