חיזיונות ובתי יתומים – פרק 5 סטופ, תובנה: גם למקרר יש אור פנימי

"היית יכולה ללכת לבית יתומים של סיילו וניקו, אני יודע שמפחיד אותך להישאר לבד בבית." אמרתי וידעתי שהיא מאוד אוהבת את בית היתומים, היא ואללי חברות הכי טובות.
"הייתי שם כל היום וחזרתי לפני שעה כי ידעתי שאתה עומד לחזור." אמרה בחיוך.
"אמיליה אני צריך לדבר איתך." אוני אומר בלחש.
"חיזיון נוסף." שאלה. וואו היא מכירה אותי טוב. הנהנתי בראש.
"הפעם רצח, ואני הרוצח."
*****
התיישבנו במטבח וחשבתי איך להתחיל. אחרי שתיקה ארוכה אמיליה שאלה:
"טוב אתה הולך לספר לי מה קרה או שאני יצטרך לנחש?"
"אני בספק עם תצליחי." עניתי בחיוך ממזרי.
"תפתיע אותי." אמרה וקרצה.
"טוב הכל התחיל לפני שבוע, כשעוד הייתי בלונדון, הלכתי לישון כמו כל לילה רגיל והחלום שלי היה מזוויע משציפיתי." עניתי. אמיליה הנהנה בראשה בתשובה.
"הייתי בגן עם המון המון פרחים, אני בדיוק הרחתי פרח שצבעו היה כתום – צהוב עז ופתאום נשמע צרחה, הרמתי דבר חד כול שהו שהיה מונח ליד רגלי, באותו רגע לא התייחסתי לדבר שהרמתי, ניסיתי להגיע למקום הצרחה אך לא ידעתי לאין להתקדם ואז נשמעה עוד צרחה ורצתי למקום שמשם נשמע הצרחה וראיתי ילדה שרכנה מעל נער כלשהוא שדימם על הרצפה. היא הסתובבה לעברי וראיתי אותה וזרקתי עליה את מה שהיה ביד ואז התעוררתי." אמרתי. אמיליה שתקה.
"איך היא נראתה?" שאלה לבסוף.
"היה לה עיניים כחולות ושיער חום." עניתי.
"טוב נצטרך לחכות ולראות." אמרה. אני מכיר את ההבעה על הפרצוף שלה.
היא כבר חושבת על משהו, אולי אפילו מכירה. ממש יכולתי לראות את הגלגלים זזים במוחה.
"את יודעת נכון? כאלו את יודעת מזאת." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה.
"לא, אני ממש לא מכירה אותה והתיאור שלה לא מזכיר לי אף אחד." ענתה לי מהר מדי.
"אמיליה, את שקרנית גרועה." אמרתי.
היא הוציע לי לשון וכמה מהכיסא.
"מה את עושה?" שאלתי.
"פסטה, אני רעבה." ענתה.
"ואני עייף, לילה טוב אחות מעצבנת." אמרתי וקמתי מהכיסא. "לילה טוב אח נמוך." אמרה, שמעתי את החיוך בקולה. עליתי במדרגות לעבר החדר והלכתי לישון. הייתי מותש. בבוקר כשהתעוררתי הרגשתי שמישהו מסתכל עלי. פקחתי את עיני וטיאגו רמה נצ'ו וליאו היו ממש ממש קרובים לפרצוץ שלי. "סיימון!! ברוך שובך!!" אמר נצ'ו האידיוט בעודו מחבק אותי חיבוק דוב. "היי נצ'ו אתה- אוקיי נצ'ו—אעע נצ'ו אתה חונק אותי!!!!" אמרתי\צעקתי בזמן שניסיתי להתנתק מחיבוק הדוב של נצ'ו. התחבקנו כולנו, התלבשתי ויצאנו לבית יתומים. נצ'ו, טיאגו ורמה גרים בבית יתומים. אבא של טיאגו ניהל את בית היתומים, אבל מת לפני שנה ועכשיו סיילו (47) וניקו (48) מנהלים אותו. ההורים של רמה התעללו בו, והרשויות העבירו אותו לבית היתומים. להורים של נצ'ו אין זמן עליו אז הם העבירו אותו ואת אחותו הקטנה (אמה,7) לבית היתומים. ליאו הוא שכן שלי.
הגענו לבית יתומים כמובן התחבקנו כולם, בכי, געגועים.
ואז ראיתי אותה.
מבט מבוהל על פניה.
כאלו ידע שאותה אני הולך לרצוח.