חיים רק פעמיים – פרק ראשון

29/08/2013 583 צפיות תגובה אחת

הייתה לי תחושה שהיום הזה יהיה מיוחד.

כשנכנסתי הבייתה, אחרי עוד יום עבודה שגרתי, הבחנתי שמשהו אינו כשורה. במרכז הסלון, על השטיח האפור, הייתה מונחת תיבה ענקית. מן הראוי אולי לציין, שעד היום, ברוב המוחלט של הימים בהם חזרתי מן העבודה, לא מצאתי על השטיח תיבה ענקית.

"איילת!"

אין תשובה.

"איילת!"

שוב שתיקה. איילת, כך הסתבר לי לפני שנים, היא מהסוג המתמיד. הערכתי אותה על זה. לי עצמי אף פעם לא היו עקרונות. מעולם לא הרגשתי שמשהו חשוב מספיק כדי שאקריב את עצמי עבורו. אפשר לטעון שגם זה סוג של עקרון, כלומר עקרון אי העיקרון. הבעיה היא שבחיי היום יום, אין לי סבלנות לשטויות כאלה.

החלטתי שאיילת לא בבית. אין ספק שמדובר בתזמון מצויין להשתרעות על הספה. בירה. ספר טוב. שקט. מה עוד בן אדם יכול לבקש ליום ההולדת שלו?

התכנון היה מצויין, למעט פרט אחד. במרכז הסלון, על השטיח האפור, עדיין הייתה מונחת תיבה ענקית. מכל האנשים בעולם, התיבה הזאת בחרה להגיע דווקא אלי. ניסיתי לדמיין לעצמי עולם שבו אני חוזר הבייתה ביום ההולדת שלי, ולא נתקל בתיבה ענקית. אולי יום אחד זה עוד יקרה.

פתחתי את התיבה כמה שנראה כמו הפעולה השגרתית ביותר שבצעתי כל חיי. אם רק הייתי יודע כמה אני טועה.


תגובות (1)

יפה… אהבתי את הסגנון, הסתקרנתי והתחברתי אל הדמות הראשית.
רק אולי כדאי שתתקן את מעט השגיאות שיש בסיפור.

29/08/2013 02:12
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך