חלומות אחרים (פרק 6 מוקדש ל-teddy river)

Rose 28/08/2014 727 צפיות 2 תגובות

המשכתי להביט בגוף המוטל על הרצפה.
"אני לא יכולה לסבול אנשים כאלה, הם כל כך מעצבנים." שמעתי קול ילדותי מאחוריי אך פחדתי להסתובב, ידעתי שזו דמות דמיונית.
המשכתי לעמוד באותו המקום במשך כמה דקות נוספות ולאחר מכן החלטתי להסתובב ולראות עם הדמות עדיין שם, אבל היא לא הייתה שם, אלא ראיין.
"אני לא מבין איך את תמיד מכניסה את עצמך לצרות." הוא נאנח וניגש אליי, כל כך רציתי לסטור לו אבל במקום זה פשוט חיבקתי אותו.
"היי, את מוחצת אותי." הוא נאנק בצורה מוגזמת מדי, הכוח הפיזי שלי ממש לא משתווה לכוח הפיזי שלו, או של כל דמות דמיונית אחרת, אבל בכל מקרה עזבתי אותו והפנתי את מבטי לכיוון הגוף הפצוע, לא ראיתי את פניו של ראיין מכיוון שהתרכזתי בנערה המוטלת על הרצפה אבל יכולתי להרגיש במבטו.
"אל תדאגי לה, קורטני לא חבטה בה חזק מדי, למרות שזה מפתיע שהיא בכלל עשתה את זה," הוא אמר ותמונה של ילדה, בערך בת גילי, עם עיניים אפורות ומעט מלוכסנות.
"הפתק!" קראתי.
"אז, אני מניח שקורטני כבר נגישה אלייך, נכון?" ראיין שאל וגירד את ראשו, היד שלו הייתה חבושה.
"כן.. כן, היא כבר ניגשה אליי, באיזה חנות בגדים שהלכתי אליה עם סבתא שלי, יום לפני יום השנה לזכרה של קרוליין…" השפלתי את ראשי, ונזכרתי בה.
"טוב, אז אני מניח שהיא ממש תשמח לראות אותך שוב, אני מתכוון לקורטני, את קרוליין אני לא מכיר. ואולי קורטני אפילו תעזוב אותי במנוחה." הוא עצר לרגע, "את יודעת היא ממש מתגעגעת אלייך." הוא אמר ובהה באוויר.
"קורטני מכירה אותי?" שאלתי.
"קורטני, אליזבת, ביירו, ניקו…" ארבעת השמות האלה העבירו בי צמרמורת קלה, כולם היו מוכרים להפליא למרות שלא יכולתי לקשר את השמות האלה לפנים של אף בן אדם שפגשתי בחיים.
"ניקו היה הראשון שלך." ראיין אמר, והעצבות נשמעה בקולו.
"הראשון שלי? מה זאת אומרת?" אבל אף תשובה לא נשמעה, רק הצלצול המבשר על תחילת ההפסקה.


תגובות (2)

אני כל כך שמחה שהמשכת!
איזה כיף!
ראיין פשוט כל כך… הוא כזה…
אין דרך לתאר את זה, אבל זה אדיר.
אני לא רוצה ללחוץ עליך להמשיך, אבל… כן. זה.

28/08/2014 17:25

עצוב לי ואני בוכה

08/10/2014 21:39
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך