חתולת הרחוב

היא קמה באיטיות מן המיטה הרחבה.
גופה הערום היה מכוסה בדמו ושערה טפטף על רצפת השיש הלבנה.
היא נגבה את המזלג על שורש כף ידה והשליכה אותו אל פתח הביוב שהיה באמבט המבריק.
כפות רגליה נראו מלוכלכות בצורה מחרידה בהשוואה לרצפת חדר הרחצה, היא נכנסה לאמבט ושטפה את הדם הדביק שכיסה אותה.

החלוק הכחלחל קרא לה ללבוש אותו בסוף רחצתה, היא התעטפה בו וסחטה את המים משיערה למורד הכיור. הלק השחור שהיה מרוח על ציפורניה זהר באור המנורה הלבנה.
היא חזרה לחדר השינה, התלבשה בבגדיה מאמש, הדליקה סיגריה וירדה במורד המדרגות לעבר החצר.
היא פתחה בשקט חרישי את החלון של המטבח ויצאה ממנו לרחוב האפלולי.
עוד שם אחד בפנקסה נמחק.

צעדיה הדהדו ברחוב החשוך, הרי זו הייתה שעת לילה מאוחרת ואף נפש לא הסתובבה ברחובות כאלו מצוחצחים מחשש שידווחו עליהן לרשויות.
היא שלפה את המפתחות מכיסה ונכנסה למכונית הלמבורגיני הכסופה שנמצאה בחנייה פרטית של בית רנדומאלי ברחוב, היא הסתכלה על בבואתה במראה הקדמית ומרחה שכבה שנייה של אודם אדום ששכב בכיסה.
"יום רגיל" חשבה לעצמה וגיחכה.
דוושת הגז נלחצה בחוזקה והבית היה כבר מאחוריה ממזמן.
ניידה צלצל, היא הרימה בכדי לענות-
"חזרי אליי במיידי", רטן קול עמוק של גבר, השיחה התנתקה.
היא גלגלה עיניה ולחצה אף חזק יותר על דוושת הגז, היום עוד לא נגמר.

המבנה הישן היה מוכר לה עד מאוד, היא חנתה את מכוניתה ועלתה במעלה מדרגות הבטון הסדוקות, היא העבירה את ידה בשערה ולקחה נשימה עמוקה, רק אז היא נכנסה למסדרון הארוך והקודר, שלחוסר מזלה- היה מוכר גם הוא.
היא חלצה את נעליה ונכנסה לחדר בקצה המסדרון.
האש שריצדה באח, גרמה לאיש המצולק להראות יותר מאיים מבדרך כלל.
הוא קם מכיסאו, כבה את הסיגריה שלו על הקיר וזימן אותה אליו באצבעו.
"המשימה הושלמה?" שאל במרירות,
"בהצלחה" ענתה , בטון מובן מאליו.
מבטו נח עליה, הקמט במצחו גדל בעת שסגר את עיניו.
היא צעדה לכיוונו והניחה ידה על כתפו, מעין ניחום.
הוא סתר לה – כאילו הייתה חתולת רחוב ששכבה במיטתו הנקייה.
"צאי, מחר אשלח לך שם חדש".
היא הנהנה, יצאה מן החדר וצעדה לעבר החדרון שדלתו הייתה בפינת הקומה.
היא השליכה את בגדיה על הרצפה ונשכבה על המיטה הרעועה.
"לילה טוב לוסי" לחשה לעצמה ועצמה את עיניה.
החלון הצר על הקיר נתן לאור הירח המלא לשטוף את הרצפה המאובקת.