יומני אמילי-פרק שישי-

27/08/2012 810 צפיות 4 תגובות

שלום לכל הקוראים הבודדים,קודם כל חזרתי מחו"ל.אתמול.
אני רק רוצה להודיע שנראה לי שלא יהיה לי זמן להכניס פרק או רק אפילו לכתוב כי כבר על היום הראשון נתנו לי עבודת הגשה באנגלית ועוד יש לי עבודת מתימטיקה להגשה אבל למזלי עשיתי אותו לפני שטסתי לחו"ל אבל הבעיה שיהיה לי מבחן על העבודת ההגשה אז לא נראה לי שאכניס פרק בקרוב וחוץ מזה הבטחתי לעצמי שהשנה אני אלמד ואעשה שיעורי בית!

פרק 6

-הפתעה-

"אימא?"
"הפתעה!" היא אמרה.התחלתי ללדמוע וחיבקתי אותה שוב ושוב. "חשבתי שאת מתה כל הזמן הזה? למה לא אמרתם לי כלום?" שאלתי בעודי מחבקת אותה ובוכה.
"אוי רפונזל,אל תחשבי על זה עכשיו." היא אמרה.חיבקתי אותה בחוזקה מי יודע למשך הרבה זמן לדעתי.שנה שלא ראיתי אותה חשבתי שהיא מתה ועכשיו אני היא יושבת מולי על מיטתי מחבקת אותי.אני לא יודעת איך זה קרה אבל אני לא ראיתי אותה מאז שהכניסו אותה לאמבולנס ואמרו לי שהיא מתה.

* * *
אחרי יום שלם עם אימא יצא שיש לי בצפר היום ולא רציתי ללכת אך אימא שלי לא רצתה שאפסיד יום לימודים בשבילה.נשענתי על החלון והסתכלתי על העצים ועל המזרקה שעברנו,היינו בפקק אז ראיתי הרבה דברם ושמתי לב על הרבה דברים,ראיתי מישהו גונב ארנק ממישהי,ראיתי שוטרים שניסו לתפוס ותפסו מישהו ששדד בנק,ראיתי הרבה דברים,ראיתי חבורה כלשהי מנגנים שירים.

* * *

הארי פתח את הדלת וכמעט נפלתי כי נשענתי החלון.הבטתי בהארי במבט רצחני והוא שם לב לזה.הוא יש התחיל ללכת לכניסה.גילגלתי את עיני וסובבתי את מבטי אל אלברט ששאל "את בסד?"
הנהנתי לחיוב ולקחתי את התיק שלי.
נכנסתי לכיתה והיתיישבתי ליד ג'ורג' "היי" אמרתי. "היי" הוא השיב עם חיוך. "תוציאי את המחברות.יהיה לכם מבחן עוד שבוע ואנחנו חייבים לעשות המון חזרות." אמר המורה החדש שנכנס לכיתה והתחיל לכתוב את החומר וכמובן שכל הבנות התחילו להזיל ריר על המורה החדש הזה ששחכתי את שמו,כמובן שהייתי הבת היחידה שכעסה כששמעה את המילה המבחן וחלק מהבנים בעל קליטה איטית הגיבו ב"מה?!"
"מששמעתם ואמילי" אמר המורה החדש.הפנתי את מבטי מהמחברת אליו,המורה המשיך בדבריו "יש לך ריתוק." הוא אמר לבסוף.עיני נפערו "מה?!"
"דאבל ריתוק" הוא אמר עם חיוך על פניו.רציתי להרביץ לו עכשיו אבל מאוד אם היינו לבד הייתי באמת מרביצה לו כל כך חזק עד שהוא היה נכנס לקומה.

* * *

"למה היא עצבנית כל כך?" שאלה איזבל שהיתיישבה ליד אחייה. "אני לא יודע אבל שמעתי שאריק בגד בה" אלק אמר. התחלתי להשתעל,שתיתי מים והפסקתי להשתעל. "את בסדר?" ג'ורג' שאל אותי.הינהנתי."די! אני לא מאמינה שבגדת בי! ועוד עם החדשה!" סמנתה צעקה. "חדשה?" אלק,איזבל,קאט,ג'ורג' אמרו פה אחד.שתקתי. "יש מישהי חדשה בבצפר?" שאלה קאט. "לא החדשה היחידה כאן זאת אמילי ולא נראה לי שאמילי יכולה להיות 'החדשה' הזאת שסאם מדברת,נכון אמילי?" איזבל שאלה אותי. "אני הולכת לקנות מיים." אמרתי וקמתי מהשולחן ובאמת הייתי חייבת מיים.ראיתי שהייתי חייבת לעבור את השולחן שבו סאם או סמנתה או איך שלא קוראים לה שצועקת על אריק."טוב אמילי תרגיעי זה כלום היא אפילו לא תשים לב אלייך" אמרתי לעצמי בתוכי.
הסתכלתי עליהם שוב וראיתי את אריק שסובב את ראשו,מבטנו הצטלבו למזלי הבלונדה לא שמה לב.הורדתי את ראשי והתחלתי ללכת יותר מהר,שמעתי את אריק אומר "את יודעת מה אני ואמילי מאוהבים,אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי גם אז אולי תזיזי את התחת שלך ותני לי לנשק אותה?!"
אריק דחף את סמנתה כסובבתי את עצמי אליו הוא כבר נישק אותי.אריק התנתר ממני ואמר "היי" עם חיוך. "היי" אמרתי מופתעת.הסתובבתי לכיוון של המקרר להוציא מיים לשתות והתחלתי ללכת לכיוון של המקרר.

* * *

"יום שני 12 בדצמבר 2011

היום אריק נישק אותי!
הוא אמר שהוא אוהב אותי ושאני אוהבת אותו אבל כמובן שזה היה בשביל לגרום לבלונדה לשתוק. מעניין מה הבלונדה הזאת תעשה לי מחר היא המכשפה של השכבה! היא סטן!
האמת שקצת נהנתי מזה שאריק נישק אותי וגרם לבלונדה לשתוק וכמובן ההשפלה שהיא קיבלה אז אני אף פעם לא אשכח את היום הזה,זה היה יום מפתיע במיוחד כפי שכתבתי מלפני זה כאילו אחרי שאימא שלי יצא מהחדרי שלי מיד התחלתי לכתוב על השמחה שלי והכל אתמול אבל אני יודעת שיש לה סיבה שהיא חזרה לכאן וזאת לא הסיבה שהיא התגעגעה זה משהו אחר אני מרגישה את זה."

* * *

התעוררתי מהרעש של של הרעמים.לבשתי חולצת טריקו אדומה ועליו שמתי קפוצ'ון שחור וסקיני שחור,שמתי מגפיים שחורים,לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר,ירדתי למטה וראיתי את אימא שלי מכינה ופל בלגי עם נוטלה,גלידה ממעלה וקצפת בצד."בוקר" אמי אמרה ונישקה את לחיי. "בוקר" אמרתי עם חיוך."הכנתי לך ופל." אמי אמרה בחינניות "האהוב עלייך" הוסיפה. התחלתי לאכול,ראיתי את הארי יורד במדרגות.הוא התיישב לידי ואמר "בוקר". "בוקר" השבתי לו. "בוקר ישנוני" אמרה אמי שצבטה את לחייו וכמובן שהארי הגיב אותו תגובה שהוא נותן תמיד כשאמי צבטה אותו "אני בן 17 לא 3 ".

* * *

נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד ג'ורג',כרגיל. "היי,לאן נעלמת אתמול? ומזה היה הקטע הזה עם אריק?" שאל ג'ורג'.שיט! שכחתי לגמרי מזה שנטשתי אותם אתמול בקפיטרייה.הלכתי אתמול והברזתי מכל השיעורים אחרי ה'נשיקה'. "אממ… היה לי איזה בעיה עם המשפחה." השבתי.צ'אד נכנס לכיתה ומיד כשהוא ראה אותי הוא באל אלי והתיישב על השולחן שלי. "תיראו,תיראו" הוא אמר.גילגלתי את עיני "והנה מתחילים." מלמלתי לעצמי. "סליחה?" הוא אמר.
"כלום"
"את יודעת שהברזת לדאבל ריתוק שלך אתמול?"
שתקתי.
"תבואי לכיתה אחרי הלימודים לדאבל הריתוק שהברזת ועוד ריתוק על ההברזה."
צ'אד קם משולחני וחזר ללוח."ריתוק משולש?" אמר ג'ורג' "מה עשית כבר?" הוסיף. "תאמין לי שאין לי מושג." עניתי לו.

* * *

"את יודעת מה יש לנו עכשיו?" שאלה אותי קאט.
"כימיה עם מרטין." השבתי.
"אני מעדיפה שיקראו לי גברת מרטין." תיקנה אותה גברת מרטין.
קאט ואני התיישבנו במקומות הקבועים שלנו.קאט הייתה יושבת משמאלי ואיז(איזבל) הייתה יושבת מימיני. "מה יש לנו עכשיו?!" סימסה לי איז."עם מרטין" סימסתי לה בחזרה. "היא הגיעה?"
"כן!"
"אעעע!!!! תעכבי אותה! תמציאי משהו לזה שאני מאחרת."
גילגלתי את עיני. "איפה העלמה פרנצ'סקו?" שאלה גברת מרטין. "היא אצל המורה שלה.היא עושה מבחן חוזר השיעור." שיקרתי."טוב אבל תגידי לה שאני רוצה פתק אישור של המורה." אמרה גברת מרטין.הינהנתי ומיד סימסתי לאיזבל "אל תבואי לכיתה! אמרתי לה שאת עושה מבחן חוזר!"
"יו,תודה אין כמוך!
KISS kiss"

* * *

אני שונאת את השיעורים איתו! אני פשוט שונאת! אני לא יכולה לסבול אותו יותר! די! למה איכשהו הוא תמיד מוצא דרך לעצבן אותי מחדש?!
"איחרת" הודיע צ'אד.
'כן אני מודעת לזה! צ'אד!' רציתי לצעוק עליו אבל שתקתי.
"שבי ליד סמנתה." אמר לי.'מה?!' איך אני אשב לידה?!
התיישבתי בכול זאת לידה.היא הביטה בי כאילו היא רוצה להרוג אותי אבל יותר מכל ראיתי בה שהיא רוצה שאני אסבול ואושפל כמו שהיא הושפלה.שמעתי דפיקות בדלת,צ'אד פתח את הדלת,זה היה אריק!
הפנתי את מבטי אל סמנתה ראיתי שהיא התאדמה. "אפשר את אמיל,בבקשה?" שאל אריק את צ'אד. "אני בטוחה שאתה יכול להגיד לה את משאתה רוצה להגיד לה עכשיו,כאן" היתפרצה הבלונדה."אני מסכים עם סמנתה" אמר צ'אד.עעעעעעעעע!!!!! בא לי לחנוק אותו!!!
"אמילי?" אריק שאל את דעתי.
"אהא" אמרתי כשראיתי את מבטה של הבלונדה,היא הביטה בי בכעס ובזעם.מטריד.
"בטוחה?" אריק שאל.
"היא בטוחה" אמרו צ'אד והבלונדה פה אחד.
"טוב" אמר אריק ויצא מהכיתה ונכנס לכיתה שוב עם השמלה שלי! "שכחת את זה אצלי שלשום".
"אוו" הכיתה השמיעה.הסתכלתי על הבלונדה,פנייה היו אדומות…יותר מידי.לקחתי את השמלה שלי מידיו של אריק ובאותו רגע צ'אד התפרץ "יש לך ריתוק מרובע.".
"מה?!" צעקתי.רוב האנשים היו בתדהמה כי רוב הזמן לא דיברתי והיו אנשים או תלמידים או מורות שאפילו לא שמעו את קולי או שהם פשוט לא היו מודעים לקיומי "למה?!" הוספתי. "מששמעת." צ'אד השיב. "מששמעת זה לא סיבה!" צעקתי עליו. "סליחה.?"
"מששמעת!" צעקתי עליו ויצאתי מהכיתה,טרקתי את הדלת בחוזקה כשיצאתי.
"אמילי" שמעתי מישהו שצעק מאחורי אך לא עצרתי המשכתי ללכת.הוא אחז בידי ואמר שוב "אמילי". סובבתי את עצמי אליו,זה היה אריק."מה יש לך?" הוא שאל. "לא יודעת,הוא פשוט מעצבן.אני פשוט לא יכולה לסבול אותו יותר!" צעקתי.


תגובות (4)

סיפור יפה תמשיכי כך מחכה לעוד סיפוררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

28/08/2012 07:51

תמשיכי

28/08/2012 12:00

תודה לולו

01/09/2012 01:42

איזה מורה מציקקקקק!

18/11/2012 13:03
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך