טארו סאטולנה
מיהו הבוס? מה יקרה לאייס ומה גורלם של ניאומה ואנדרו? הכל בפרק הבא. :)

יחידה xo7 פרק 4

טארו סאטולנה 15/11/2013 650 צפיות תגובה אחת
מיהו הבוס? מה יקרה לאייס ומה גורלם של ניאומה ואנדרו? הכל בפרק הבא. :)

~ נקודת המבט של אייס ~
התעוררתי כולי מזיע הייתי חייב לחזור לשם. התחלתי ללכת כעבור עשר דקות הגעתי לשם. הסתתרתי, שניהם עדיין היו שם אבל הם כבר קמו והיו איתם עוד כמה אנשים הם התחילו ללכת משם. עקבתי אחריהם עד לסמטה חשוכה עם מבוי סתום, בקיר הייתה קבועה דלת הם נקשו עליה חמש פעמים מישהו פתח את הדלת עד לפתח צר "הבאתם אותם?" שאל קול עמוק. ,לא ניאומה ירתה עלינו לפני שהספקנו" ענתה ברוק. "הבוס מאוד יתאכזב" "אז שישלח צוות חיפוש אנחנו עשינו מה שאמרו לנו נכשלנו וזהו אני לא מתכוונת לצאת לעוד משימה עם זה" ברוק הורידה את חולצתה וחשפה תחבושת שהקיפה את כל החזה שלה. "טוב הבוס צדק כשהביא אותה לפה יש לה פוטנציאל אמיתי עם אקדחים, טוב תכנסו" אמר הקול כולם נכנסו ומישהו סגר את הדלת. 'חייבת להיות דרך אחרת להיכנס, רגע למה דרך אחרת זכותי המלאה להיכנס וזו בעיה שלהם שהאבטחה שלהם דלה כלכך' התקדמתי לדלת והתמוטטי.
~נקודת המבט של ג'ני ~
"תמיד טוב שיש לך אלה, טוב בחור בוא נלך לברר מי אתה" גררתי את הנער לתוך המחנה "היי ג'ני אוי משימה שהשתבשה?" אמר טור והצביע על הנער. "לא משימת אבטחה כי מספיק שיש משימה אחת שהשתבשה אתה יודע איפה הבוס?" "כן,חבל על ניאומה היא הייתה בחורה טובה ובואי איתי" עקבתי אחרי טור עד שנכנסנו למחסן "הוא בפינה הקבועה שלו" "כן כן תודה" סגרתי את הדלת והלכתי ישר למדף של המפות "אתה מזהה את הבחור?" "הבוס הסתובב עוד שנייה הקאתי אני שונאת את הצלקת שלו היא כלכך גדולה מזל שהוא אף פעם לא סיפר מאיפה הוא קיבל אותה "כן תקשרי אותו לכיסא יש לי כמה שאלות" קשרתי את הנער לכיסא ושפכתי עליו מים. "בוקר טוב היפיפיה הנרדמת" אמרתי בלגלוג. "איפה אני מי אתם?" "השאלה היא מי אתה בחורצ'יק ועל תתחצף זה לא שיש לך ממש אופציה לאיים עלי" אמר הבוס. "בסדר מודה.. רגע אתה" הבוס החטיף לנער סטירה. "בוס זה הכרחי אם רצית להחטיף לו יש לי את האלה שלי" "לא יש סיבה לכל מה שאני עושה ג'ני ותצאי מכאן אני רוצה לדבר עם מר אייס ביחידות" "אייס? אדוני אתה בטוח שהכל בסדר?" שאלתי בשקט "כן אני בטוח!! תצאי מכאן עכשיו!!" הבוס צעק והצלקת שלו התעוותה לא יכולתי להישאר שם רגע נוסף ולא משום שאסור לסרב לפקודה של הבוס אלה משום שאם אני רוצה שהצלקת שלו לא תישאר לי חקוקה במוח אני חייבת ללכת. יצאתי מהחדר וכל מה שהצלחתי לשמוע מאותו הרגע היו צעקות.


תגובות (1)

אוווווו… אז כבר כתבת את פרק 4… נחמד!

21/11/2013 06:24
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך