scupcake
עוד פרק כי כבר כתבתי אותו אתמול בלילה(:
מקווה שאהבתן! פרק של "ככה זה מרגיש" יעלה מחר כי אני צריכה עכשיו לעוף ללמוד למבחן במתמטיקה:(
אוהבת, ערב טוב ♥

יסודות טבעיים – פרק 2

scupcake 10/11/2013 869 צפיות 6 תגובות
עוד פרק כי כבר כתבתי אותו אתמול בלילה(:
מקווה שאהבתן! פרק של "ככה זה מרגיש" יעלה מחר כי אני צריכה עכשיו לעוף ללמוד למבחן במתמטיקה:(
אוהבת, ערב טוב ♥

חזרתי בערב מותשת ונפלתי על המיטה. כל היום הייתי אצל אמבר בשביל לארח לה חברה ובעיקר לסבול – מכמה שדיברה על ליאו.
היא לא הפסיקה לקשקש על זה שהוא מעצבן אותה, ושהיא לא נמשכת אליו בכלל כמו שאר הבנות.
כן, בטח.
התרוממתי מהמיטה באי רצון והתקדמתי אל הארון, מוציאה משם גופיה שחורה, שורט קצר ותואם ותחתון ורוד. קול של רטט גרם לי לסובב את ראשי בחזרה אל המיטה.
התקרבתי אל האייפון שלי והרמתי אותו, מביטה אל עבר ההודעה ממספר לא מוכר.

"זה טום"

הוא הודיע לי שזה מספרו. חייכתי אל עבר המסך ושמרתי את המספר בשמו.

"שמרתי" שלחתי חזרה עם סמיילי מחייך, והנחתי את האייפון בחזרה על המיטה יחד עם הבגדים שבחרתי.

הסתובבתי לכיוון הארון בחזרה, שולפת מתוכו מגבת לבנה וארוכה. התקדמתי אל עבר הדלת המובילה לחדר המקלחת הצמוד לחדר שלי, החזקתי בידית ונכנסתי לתוך החדר.
לאחר מקלחת חמימה וארוכה, נכנסתי בחזרה אל החדר עטופה במגבת. התקדמתי אל המיטה שלי והרמתי את בגדיי משם.
זרקתי את המגבת מגופי, והכנסתי את התחתון דרך רגליי. לאחר מכן הכנסתי גם את השורט ואת הגופייה התואמים והתקרבתי אל הפינה עם מוצרי הטיפוח שלי.
הרמתי את המסרק והברשתי אותו דרך שיערי הרטוב. לאחר כמה הברשות קלעתי את שיערי הארוך לצמה, וקשרתי אותה עם גומייה קטנה.
הסתובבתי אל המיטה בחזרה וקפצתי עליה. קיפלתי את רגליי והכנסתי אותן לתוך השמיכה, לא לפני שסידרתי את הכריות והנחתי את ראשי עליהן. עצמתי את העיניים.

לאחר שצחצחתי שיניים ושטפתי פנים, יצאתי מחדר המקלחת שלי. הרמתי את האייפון מן השידה כששמעתי רטט. 'היילי' הופיע על הצג.

"אני ואמבר באות אלייך עוד מעט בשביל לקנות בגדים למסיבה הערב! תהייה מוכנה"

נאנחתי אל עבר המסך, וברגע שהתכוונתי לשלוח לה בחזרה הודעה שאומרת 'אין לי כוח', הרגשתי שוב רטט.

"ושלא תעזי לשלוח לי 'אין לי כוח'. אני לא שואלת אותך"

נאנחתי בקול וזרקתי את האייפון בעדינות על המיטה. היא מכירה אותי יותר מידיי טוב. פתחתי את הידית של הדלת ויצאתי מהחדר. עברתי את המסדרון הקצר והגעתי למדרגות, מתחילה לרדת בהן.
כשהגעתי בערך למדרגה הרביעית יכולתי לראות כבר את אחותי הגדולה לידיה וחבר שלה פין יושבים סביב השולחן הגדול ואוכלים, בזמן שאימא שלי מניחה עוד כמה קנקני שתייה ומאכלים מסביבם.

"בוקר טוב נסיכה" אימא חייכה כשראתה אותי עומדת במדרגות וצופה בהם. המשכתי להסתכל עליהם, והתאכזבתי לגלות שכרגיל – אבא נמצא בעבודה.
"זאק לא התעורר מותק?" היא שאלה, עוצרת אותי מלהמשיך לרדת ובעצם רומזת לי להעיר את אחי.
אין דבר כזה אצל אימא שלי לפספס את ארוחת בוקר שישי.
או שבת.
או ראשון.
או כל יום אפשרי בשבוע.
עצרתי את עצמי במקום והסתובבתי, עולה את המדרגות בחזרה. עברתי דרך המסדרון השני, והגעתי לדלת של זאק.
תקתקתי עליה וחיכיתי במקום.
שקט.
תקתקתי שוב, הפעם מצפה לתגובה.
עדיין שקט.
נאנחתי ופתחתי את הדלת בעצמי, לא מופתעת לגלות שזאק ישן על המיטה בצורה הפוכה כמו חמור, לבוש בגופיה לבנה יחד עם מכנס קצר ושחור, ובקבוק בירה בידו.
גיחכתי למראה שלו והתקדמתי אליו.

"זאק קום" אמרתי וניערתי אותו. הוא לאט לאט התחיל לזוז ופתח את עיניו הכחולות באטיות.
"אוח' נשרפו לי העיניים מה זה הזוועה הזאת" הוא אמר כשפתח את עיניו לחלוטין והסתכל עליי מלמטה. זאק הוא מהאחים המציקים האלה, שלא מפסיקים לרדת עלייך, אבל שומרים עלייך יותר מהכול.
אני הכי קטנה בבית, מה שגורם לו יותר להיות מגונן כלפיי, כמו כל אח גדול. לידיה בת 23, והוא בן 20. הוא נשר מהקולג', כי הרגיש שזה לא בשבילו או משהו כזה.
"ניסיתי להיראות יותר כמוך הבוקר" החזרתי לו בחיוך מנצח. הוא צחק ושפשף את עיניו. "קום, אימא קוראת לארוחת בוקר"
הוא התמתח והשמיע קול עייפות, מעביר יד בשיערו הברונטי. "יום שישי, תני לישון" הוא דחף אותי הצידה עם ידו ונשכב על המיטה בתנוחת כפית, מחבק את בקבוק הבירה.
"אתה יודע איך אימא נו, קום, חוץ מזה פין פה – הרבה זמן לא הצקנו לו" עודדתי אותו. שמעתי גיחוך עולה מפיו.
הוא לאט לאט התרומם מהמיטה, והתיישב עליה כשרגליו מונחת על הרצפה. הוא הביט למעלה והסתכל עליי.

"חמש דקות אני יורד" הוא אמר לבסוף ולגם מהבקבוק שלידו, לא לפני שהניח אותו הצידה.
"בטוח?" הרמתי גבה. איתו הכול יכול להיות. "כן, תחפפי" הוא מלמל בעייפות וקם ממיטתו לכיוון חדר המקלחת שלו.

גלגלתי עיניים ויצאתי מהחדר שלו. ירדתי במדרגות והתקדמתי אל השולחן בו ישבו כולם.
התיישבתי בשולחן מול פין ולידיה, ששוחחו ביניהם. לידיה העבירה בי מבט, וחזרה להסתכל על פין.
"אל תיראי כל כך נרגשת לראות אותי" מלמלתי ונגסתי בערימת הפנקייק שאימא הגישה לי.
"תאכלי כמו בחורה" היא מלמלה בגועל כשראתה את צורת האכילה שלי. חייכתי ומרחתי סירופ שוקולד על כל הפנקייקים, ונוגסת ביס גדול.

"איך? ככה?" שאלתי בפה מלא. לידיה ופין עשו מבט נגעל והחזירו את מבטם אל הצלחת שלהם בחזרה, ללא חשק לאכול שוב. חייכתי חיוך מנצח וניגבתי את הסירופ מפי.
"בוקר" זאק מלמל ונכנס מתוך אזור המדרגות, מתקרב אלינו ומתיישב לידי. אימא חייכה אליי, שמחה שהצלחתי להזיז אותו מהמיטה.
"בוקר טוב זין" זאק חייך וחשף את שיניו הישרות והלבנות לכיוון פין. פין כיווץ את עיניו, ולידיה פתחה את עיניה לכיוון זאק.
"פין" פין מיהר לתקן אותו, וניסה להראות שהוא לא כועס ללא הצלחה. ניסיתי לא להיחנק מצחוק.
"אותו דבר" זאק המשיך את חיוכו ולגם מכוס החלב שמזג לעצמו מהקנקן.

אימא לבסוף התיישבה גם כן בקצה השולחן לאחר שווידאה שכולם אוכלים, והחלה גם. אני וזאק חייכנו חיוך ממזרי אחד אל השנייה, מתחילים במסורת ארוחות הבוקר שלנו.

"אז פינס, אתה.."

"הופ" אימא קטעה אותי במהירות והעבירה אליי מבט מזהיר. נאנחתי ולגמתי מכוס הזכוכית המלאה בשוקו שלי. לידיה חייכה, העבירה אליי מבט גם היא והניפה את שיערה האדמוני והארוך לאחור.
בהיתי לתוך עינייה הכחולות, שזהות בדיוק לשלי וגלגלתי אותן.
"איך מתקדם עם בית הספר לרפואה?" אימא שברה את המתח וחייכה במתיקות אל פין. "הכול מצוין, אני מתקדם ממש טוב שם" פין ענה וחייך בחזרה. לידיה הצטרפה לחיוך גאוותי וליטפה את ידו של פין.
הנחתי את מרפקי על השולחן ונשענתי עם ראשי על האגרוף שיצרתי ביד. שברבתי שפתיים בעייפות כשהם המשיכו לדבר על הרפואה של פין, ועל ההתמחות החדשה של לידיה במגזין חדש ומצליח.

"אתה רופא?" זאק פתאום התעורר לחיים. "איזה מצחיק אם תהיה מנתח פלסטי, ויקראו לך מר פינס ו.."

"אולי מספיק שניכם?" אימא קטעה את זאק והעבירה בשנינו מבט. שחררתי מפי גל של צחוק שהצטרף לצחוקו של זאק.
מר פינס.
תקתוק נשמע על הדלת. קמתי במהירות מהכיסא ורצתי אל דלת הבית כשאני עוברת דרך הסלון, ופתחתי אותה.

"בוק.. אמרתי לך להיות מוכנה!" היילי נאנחה ונכנסה לתוך הבית, כשאמבר מאחוריה.
"ממ.. אני מריחה אוכל" אמבר חייכה והתקדמה אל עבר פינת האוכל. "אני אתלבש עוד כמה דקות, מבטיחה" אמרתי והרמתי ידיים אל עבר היילי. היא כיווצה את עיניה, ולבסוף הנהנה בראשה.
התהלכנו אחרי אמבר לכיוון שולחן האוכל חזרה.
"בוקר טוב בנות! שבו לאכול" אימא שלי חייכה במהירות וציוותה עליהן לשבת. התיישבתי במקום שלי בחזרה, בזמן שהיילי התיישבה במקום פנוי לצד זאק, ואמבר לידה.
"מה הן באו עכשיו" לידיה 'לחשה' באנחת כעס. "טוב לראות אותך גם לי" אמבר חייכה חיוך מזויף, והיילי גלגלה עיניים ונמנעה מלענות לה. אף פעם הן לא חיבבו אחת את השנייה.
"מתי אתן הפסקתן להיראות ככה?" זאק שאל בחיוך ובחן את היילי ואמבר מכף רגל ועד ראש.

"זאק"

זאק משך בכתפיו בחיוך, ומסר להיילי בחיוך צלחת עם כמה פנקייקים ובייקון, בזמן שאימא שלי מסרה את אותו הדבר לאמבר.

והינה זה שוב, המתג בראשי נדלק.
במהירות, הגוף שלי פעל לפני שהמוח שלי בכלל הבין מה קורה, ועליתי במדרגות לכיוון חדרי.
כשנכנסתי לחדר, רצתי לכיוון תיק בית הספר שלי ושלפתי משם את אחת המחברות ואת הקלמר, מתיישבת על מיטתי.
עדיין לא מבינה מה קורה כמו תמיד, פתחתי את המחברת שלי ושלפתי מתוך הקלמר כמה עטים צבעוניים. היד שלי החלה לפתוח כמה מהעטים ונעה במהירות על המחברת.

"שוב פעם זה קורה?"

קולות נשמעו ונכנסנו לחדר שלי, אך לא הרמתי את מבטי מהמחברת והמשכתי בשלי.

"זה בסדר, זה תמיד קורה לה, זה יחלוף עוד כמה דקות" קולה של אימי נשמע.

"אל תשאל, היא מוזרה." לידיה גיחכה, ובטח פנתה אל פינס.

"תסתמי" זאק התערב.

לאחר כמה דקות, היד שלי הפסיקה. עצמתי את עיניי לשנייה, נושמת עמוק ונושפת חזק ופתחתי אותן בחזרה.
כולם עמדו בחדר והביטו בי. העברתי את מבטי אל המחברת וכיווצתי את מצחי.
מולי השתקף כוס פלסטיק אדומה, כמו מאלה ששותים במסיבות, המלאה בדם המטפטף על הכוס עצמה.

"את בסדר?" זאק שאל במבטו המודאג, בעיקרון שואל אם סיימתי. הנהנתי בראשי לאט והחבאתי את המחברת במהירות מתחת לכרית.

"טוב נגמרה ההצגה, תצאו.." מלמלתי בשקט ונעמדתי על רגליי. כולם יצאו, חוץ מאמבר והיילי שעדיין עמדו בחדר.
"מה צייר.."
"אני צריכה להתלבש" קטעתי את אמבר במהירות, עדיין חושבת על הציור המוזר.

"טוב, נחכה לך למטה" היילי חייכה ושתיהן יצאו, סוגרות אחריהן את הדלת.


תגובות (6)

מושלם

10/11/2013 08:44

זה מעניין ;)
אני אוהבת את העלילות של הסיפורים שלך, הם מדהימים.
תמשיכי ^^
אגב, אני גם מציירת, אני מבינה את הופ.

10/11/2013 09:00

תמשיכיי

10/11/2013 09:02

תמשיכי

10/11/2013 09:40

תמשייכיי

10/11/2013 10:03

אממ… מרתק;)
חח אני מחכה לשתי הסיפורים!

11/11/2013 12:48
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך