Disney
מקווה שתאהבוו! הכתיבה יצאה לי מוזר חח

ירח של מלחמה פרק 10

Disney 30/01/2015 945 צפיות 3 תגובות
מקווה שתאהבוו! הכתיבה יצאה לי מוזר חח

דלתות המעלית נפתחו,מפנות לי את דרכי החוצה.
יוצאת אל המסדרון הכל כך מיותר בהתחשב בעובדה שבקומה הזאת יש רק דירה אחת.
הדירה שלו.
ידיי מחפשות את המפתח הזעיר שהביא לי לא מזמן ורגליי מובילות אותי אל הדלת השחורה שעמדה בסוף המסדרון.
עיניי עולות מעלה ברפרוף ומגלות את החריץ שבין הדלת לציריה.
במבט חשדני וגבות מכווצות בבלבול עזבתי את החיפוש אחר המפתח,הרי אין בו צורך עוד,ופתחתי את הדלת לרווחה.
הוא לא אמור להיות בעבודה בשעה כזאת? שאלתי את עצמי.
הוא היחידי שיכול להיות כאן בשעה כזאת.
הרי פורץ לא יוכל לעבור את האבטחה הכבדה שיש בבניין הזה ואני בספק אם אחד העובדים יסכן את המשכורת הנאה שהוא מקבל כל חודש בשביל לפרוץ לדירה של המנכ"ל.
"אריאן?" קראתי מסתכלת סביבי כשרגליי מובילות אותי אל הסלון.
מניחה את תיקי על אחת הספות ואת המפתח זורקת ברפרוף על השולחן,פניתי אל אזור חדר השינה.
הרי פרטיות אין בדירה הזאת.
"אריאן?" קוראת שוב ומנסה את מזלי אך לא היה מענה.
טוב,כנראה שכחי לנעול את הדלת כשיצאתי.
זה מה שהסקתי בעודי מנסה להתעלם מהאווירה המוזרה ששררה בדירה.
"אריאן? אתה פה?" צעקתי שוב ואותה אווירה כאילו נאספה לאחד ונתלתה על עורפי.
"חזרת" שמעתי את קול לחישתו מאחוריי אוזני.
ידיו מונחות על כתפיי ומורידות מהן את הז'קט שלבשתי כשיצאתי מאוחר יותר.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו,לא עוצרת בעדו.
"אמרתי לך שהדיון הזה לא נגמר" הוא אמר ואני צחקתי מדבריו.
"זאת הולכת להיות הבדיחה הפרטית שלנו?" שאלתי מסיטה את מבטי אליו.
"אם תרצי." הוא לחש קרוב לשפתיי.
"אתה חוזר לעבודה עכשיו?" התעניינתי מתרחקת ממנו לכיוון המטבח.
"יש לי ברירה?" שאל בסרקסטיות ואני חייכתי אליו ברפרוף.
"איך עבר עלייך היום?" התעניין כשהתיישב על אחד הכיסאות בעייפות.
"טוב. היה בפארק איזה בדרן ש…" הפסקתי את דבריי כשראיתי את עיניו מתחילות להעצם.
"מצחיק מאוד" קראתי לו בועטת בעדינות ברגלו.
"אני מת מעייפות" אמר צוחק וקם על רגליו.
"שמעתי שאמא שלך התקשרה אלייך" ציין לאחר שתיקה של כמה שניות,בזמן שהכין לו קפה.
"אתה אמרת לה איפה אני נמצאת?!" שאלתי בכעס והוא חייך בתגובה.
"לא ממש אמרתי…רק הבאתי לה הערכת מצב כללית על הבת שלה"
"הערכת מצב כללית?" חזרתי על דבריו המומה.
"כן. שמעתי על התקרית שלך עם שליח הדואר" אמר צוחק ולגם מהכוס שבידו.
"אוי זה היה חד פעמי!" קראתי בהפגנה והוא כמעט שנחנק מהמשקה שבפיו.
"שברת עליו כיסא" המשיך ועיניי פזלו אל הרצפה.
"חד פעמי?" שאלתי בחיוך משתדל.
"את מטורפת" אמר צוחק והניח את הכוס בכיור.
"אני הולך להתקלח לפני שאחזור למשרד" הודיע ונישק את מצחי כשעבר על ידי.
"מקלחת רק תרדים אותך" קראתי לו תופסת תפוח בידי ונועצת בו את שיני.
"מוזמנת להצטרף" אמר ואילו אני נחנקתי מדבריו כתגובה.
"אוקיי אוקיי לא חייב" המשיך צוחק כששמע אותי.
"אידיוט" מלמלתי לעצמי מנסה להרגיע את נשימתי.

"נרגעת?" שאל כשיצא מהמקלחת כשרק מגבת לגופו.
"אתה מתקלח כמו בחורה" אמרתי לו לא טורחת להסתכל עליו,הרי האדים הוכיחו את דבריי.
"אני אקח את זה כמחמאה" אמר פותח את דלת המקרר.
"נו,הצליחה להעיר אותך?" שאלתי צופה באחת מהתוכניות שבערוץ דיסקברי.
"בקושי" ענה מריח משולש פיצה ומעווה את פניו בגועל.
"איתך ההשפעה הייתה יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית" אמר מתקדם אל עברי.
"אות משמיים. תשאר בבית היום,הניירת תחכה גם למחר" עניתי לו וקמתי ממקומי מתקדמת אל הארון שעמד ליד המיטה.
"ולראות איתך את ערוץ דיסקברי?" שאל ואני חייכתי בשעשוע.
"יש שם דברים נורא מעניינים" קראתי לו ותפסתי מכנס טרנינג רפוי מהמדף העליון.
"אני מעדיף לעשות משהו אחר" אמר והרגשתי את גופו נצמד אליי.
ידיי תפסו בארון כשכמעט נדחפתי אל המשטח הקשה.
"מה אתה עושה?" שאלתי מסתובבת אליו.
מנצל את הרגע הזעיר בו הפסקתי להדוף את משקלו בידיי ומצמיד אותי בגבי אל המשטח.
"מה שעבר לי בראש כל פעם שהעיניים שלי פגשו בך" אמר בלחישה מאומצת.
ידיו נצמדות אל הארון משני צידי ראשי.
מתאגרפות בכעס.
"למה את עושה לי את זה?" שאל בפנים מושפלות ועיניו נעצמות בחוזקה.
הכל קרה כל כך מהר.
רגע אחד דיברנו על ערוץ דיסקברי ובתוך עניין של שניות הוא נעמד כאן,פניו סובלות מכאב ונראה כאילו מלחמה מתרחשת בתוכו.
"אריאן..הכל טוב?" שאלתי מתגברת על ההלם ועל פניי דאגה.
ידי נחה על לחיו כמין בקשה אילמת שירים את ראשו אליי.
"לא. הכל רע" ענה עיניים קרועות מכאב.
"מה קרה?" שאלתי ובמקום תשובה ידו פגשה בעורי.
"את" ענה בלחישה שלא נשמעה.
"מה עשיתי?" על מבטי אותה הבעה קרועה מדאגה.
"התפרצת לחיים שלי בלי התרעה מוקדמת" ענה והתקרב אליי עד שמצחינו נפגשו.
לבקש סליחה?
הרי הוא עשה לי אותו דבר.
עוצמת את עיניי כמנסה להמנע ממבטו ולתת לי כמה רגעים של שקט שבין כה השתרר ביננו,כמין תשובה לבקשה נסתרת בתוכי הרגשתי את שפתיו נחות על שלי.
נסחפת עם ההרגשה הנחתי את ידיי על עורפו,מונעות ממנו להתרחק.
מסתם מגע שטחי בין שפתינו הנשיקה נהפכה לתאוות בשרים שאף פעם לא חוויתי.
רציתי אותו כאן ועכשיו.
ויהיה מה.
ידיו כמעט קורעות את בד חולצתי הרגשתי לרגליי את בד המגבת שנפלה ארצה.
עוברות כעת אל סוגר חגורתי,הן פתחו אותה ללא שום בעיה.
שפתינו לא נפרדות לרגע רגליי נכרכו סביבו כאשר הרים אותי בידיו.
"אני אגרום לך למות מהנאה" הוא לחש אל שפתיי וצחק צחוק מרוצה.
מוריד אותי על רגליי ומצמיד אותי בחזרה אל דלת הארון,מוודא שלא אברח לו.
עיניי נפקחות אט אט הסתכלתי עליו בערפול כאשר כפתור מכנסיי נפתח.
הרגשתי את הדמעות מתאספות בעיניי.
מתחילות לזלוג על לחיי כשדלת הדירה נפתחה.
ידי אחזה באחד הסכינים שהסתרתי במדף האמצעי מתחת לבגדי.
אריאן הופיע בפתח הדלת במבט מופתע.
לידו בחורה שנראתה מופתעת כמוהו למתרחש.
כשהדמעות ממשיכות לזלוג על לחיי והיצור שחשבתי בטמטומי שהוא אריאן עדיין עסוק בלנשק את צווארי.
ידי הונפה מעלה כשחוד הסכין מכוון מטה.
ננעצת בעורפו הרגשתי את הדם שנזל מפיו נמרח על צווארי.
גופו דמם שניות לאחר מכן ונפל ארצה.
מוציאה את הסכין המהולה בדם מעורפו זרקתי אותה הצידה בגועל.
"ארטי.." אריאן החל להתקדם אליי כאשר קלט את הדמות אליו התחזה אותו יצור.
"אני רוצה ללכת לאבא שלי" קבעתי מתיישבת על הרצפה ברגליים מקופלות אליי.


תגובות (3)

תמשיכי !!

30/01/2015 15:24

אה? בקושי הבנתי. מישהו התחזה לאריאן? וארטי הרגה אותו? בואנה תשמעי, לא הייתי מנחשת בחיים שזה מה שיקרה. הזוי הזוי הזוי. הזוי אבל עם זאת מושלם!! תמשיכי בדחיפוות!

30/01/2015 15:49

תמששיכיי

30/01/2015 16:10
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך