כאן בשבילך – פרק 29

06/09/2012 690 צפיות תגובה אחת

הוא ניסה להכניס אותי בכוח למכונית, דחפתי אותו וברחתי לתוך הבית, חסמתי את הדלת והלכתי לחדר שדניאל היה בו, פתחתי את הדלת ושמתי כיסא כדי שלא תיסגר, הוא היה קשור בחבל עבה הלכתי למטבח להביא סכין, המטבח היה כמעט ריק מכל דבר אפשרי, מצאתי סכין, חזרתי לחדר והתחלתי לחתוך את החבל, ריין נכנס ועמד ליד הדלת כועס, בדיוק סיימתי לחתוך את החבל, דניאל נגע בסימנים האדומים על הידיים שלו, קם מהרצפה, עמדתי לידו, יכולתי לראות את הבעתו הכועסת, השנאה שהוא חש כלפי ריין הייתה גדולה, הוא התנשף בכבדות,
"אתה לא תצא מפה.. בטח שלא איתה" ריין התקרב ותקף את דניאל, אבל הוא לא הצליח, דניאל היה חזק ממנו, הוא דחף את ריין לכיוון הקיר, ריין נפל על הרצפה, אני ודניאל יצאנו מהבית מהר ככל שיכולנו, יצאנו מהכניסה האחורית ורצנו לאורך השדה הענק לכיוון העצים, רונלד ראה אותנו ובא אחרנו, לא ראיתי את האבן שהייתה באמצע השדה ונפלתי, דניאל הרים אותי ולקח אותי על ידיו, נכנסו לתוך העצים, היה חשוך ואחרי הרבה זמן איבדנו את רונלד, דניאל הניח אותי על יד עץ,
"איך את מרגישה?"
"לא טוב.. אני רעבה"
"אל תדאגי אני אשיג לך משהו לאכול" הוא ליטף את שערי
"אתה יודע מה עם רוי-אל?"
"לא"
"אתה חושב שהוא באמת תפס אותו?"
"לא נראה לי" הוא קירב אותי אליו, הצמדתי את ראשי לחזה שלו והוא המשיך ללטף את שערי "תלכי לישון"
"אני מפחדת.."
"ממה?" הוא הסתכל עליי
"אנחנו באמצע.." לא ידעתי איך לתאר את זה "זה אמצע הלילה וחשוך"
"אל תדאגי" הוא נישק אותי במצח "אני מגן עלייך, נסיכה"
"אז אתה כאילו האביר שלי?" חייכתי "הנסיך על הסוס הלבן?" צחקתי
"אני באמת" חייך
"ואנחנו נחייה בארמון?"
"בוילה" צחק
"טוב אני יכולה להתפשר על זה" צחקתי
"אני אוהב אותך נסיכה שלי.."
"אני אוהבת אותך נסיך שלי.."


תגובות (1)

תמשיכי!!!!

11/09/2012 07:43
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך