כאן בשבילך – פרק 39

נהיה חשוך, התיישבנו ליד אחד העצים, הבטתי בבגדיו של רוי-אל
"זאת הייתה חליפה?"
"כן, לא הספקתי להחליף בגדים באותו לילה.. או לישון"
"גם אני לא"
הוא הסתכל סביב "לא חשבתי שהיער הזה גדול"
"אני זכרתי אותו קטן יותר, מהפעם הקודמת שהייתי פה"
"מחר כבר נמצא את הכביש"
"מה זה משנה? אנחנו נמצא את הכביש, נמצא מקום להישאר בו, נקרא לעזרה ואז שוב פעם רונלד יתפוס אותנו"
"את לא אופטימית"
"לא שזה קורה כל פעם"
"זה לא יקרה הפעם"
"אתה לא יכול לדעת"
"אחים גדולים יודעים הכל"
"תפסת את הכל הקטע הזה של האח הגדול" צחקתי
"כן"
"רק אל תגיד שגם מגיע לך הכל"
"אני אתן לך הכל" חייכתי אליו
סובבתי את ראשי לאחור "שמעת את זה?"
"את מה?"
"צעדים.." לחשתי
הוא הקשיב שנייה בשקט "אל תדאגי, אני שומר עלייך"
"איך נמצא את כולם?"
"נמצא, התאומים בסדר, רונלד לא רוצה לפגוע בהם, רק את דניאל אנחנו צריכים למצוא"
"הייתי חייב לקחת ממנו את הילדים שלו?.." הוא בהה בי "צחקתי.." לחשתי
"לילה טוב"
"לילה טוב"

הרגשתי את טיפות הגשם על עורי, עורי היה מכוסה בבוץ, רוי-אל הסיר את כל הבוץ ממני עם חתיכת בד, "יורד גשם" הסתכלתי עליו,
"נכון, יורד גשם" צחק "תתקרבי" חיבק אותי "את תהיה חולה"
"אני כבר חולה"
"אז שלא יחמיר"
"אני רעבה"
"נתקדם ונראה כבר איך נמצא לאכול"
הכל היה דיי מטושטש ומעורפל, רוי-אל הרים אותי והחל ללכת "זה בסדר, אני יכולה ללכת"
"אל תדאגי, אני לא רוצה שתחלי יותר" הגשם החל להיפסק ועיניי נעצמו עוד פעם, כשהתעוררתי הייתי על האדמה, רוי-אל ניגש אלי ובידו חולצה "קחי, תלבשי את זה" שמתי אותה עליי, החולצה הייתה רחבה,
"מאיפה זה?"
"השאלתי"
"אצל דניאל, מה שאנחנו קוראים לזה 'להשאיל' לא תופס"
"אני יודע, אבל אין לנו בררה"
"איפה אנחנו?"
"הגענו לעיירה קטנה, נקווה שפה נוכל להשיג עזרה"
באחד החנויות הוא ביקש לעשות שיחת טלפון, והתקשר לבית כמה פעמים, אך לא היה מענה,
"מה נעשה?"
"ניסע הביתה"
הוא ביקש מבעל החנות להזמין לנו מונית, כשנכנסנו אליה, נהג המונית הסתכל עלינו "יש לכם במה לשלם?"
"כן" ענה רוי-אל "כשנגיע נשלם לך" נהג המונית לא היה בטוח, אך בכל זאת נסע, כשהגענו, רוי-אל נכנס לבית של השכנים ולווה מהם את הכסף, הוא ביקש ממני להמתין איתם בזמן שהוא הלך לשלם לנהג,
"איך הייתה החופשה?" פנתה אלי השכנה
"אין מילים לתאר" חייכתי
"אני בטוחה" צחקה "לא חשבתי שתסכימו לאנשים לשהות בבית שלכם, בזמן שאתם בחופשה"
"אנשים?" תהייתי
"שני הגברים ששהו פה.. בטח רוי-אל לא סיפר לכם"
"כנראה שלא" חייכתי "הם עזבו כבר?"
"הבוקר"
רוי-אל בדיוק חזר, הסתכל עלינו "פיספסתי משהו?"
"לא סיפרת לי שנתת לאנשים לשהות בבית בזמן שהיינו החופשה" הסתכלתי עליו
הוא חשב קצת "כנראה שכחתי" חייך
הלכנו לבית וסיפרתי לו על השיחה הקצרה עם השכנה, נכנסנו פנימה הדלת הייתה פתוחה, נכנסתי לסלון, הכל היה הרוס, שום דבר לא היה במקומו,
"את שומעת את זה?" הסתכל עליי, הוא החל ללכת, והלכתי אחריו,
"לאן אנחנו הולכים?"
"למרתף"
"יש כזה בבית?" תהייתי
"כמעט בכל בית" רוי-אל ניסה לפתוח את הדלת "היא תקועה"
"יש שם משהוא?" הוא לחש לעבר הדלת " משהוא שם?"
"רוי-אל" ענה קול חלש