כוחן של מילים – פרק 21
*ויולט*
לאחר עשר דקות אליסון חזרה עם קול וטיילור, אוי, אלוהים, בבקשה שהיא לא דיברה איתם עלינו.
"הסיכויים די מעטים.. את יודעת.. שהיא לא דיברה איתם עלינו…" לחשה לי היילי.
"תגידי את קוראת מחשבות?" שאלתי אותה.
"אולי." היא קרצה.
"אני לא מבין, איך אתן סובלות שיחות איתה?" שאל טיילור.
"היא לא עושה את זה הרבה." אמרתי.
"טוב, אני וג'רמי צריכים ללכת." אמרה אליסון. ג'רמי חייך וקלטתי שהוא מסתיר משהו מאחורי גבו.
"היי! מה יש לך מאחורי הגב?" קפצתי. ג'רמי חייך חיוך שלא מצא חן בעיני.
"מה אתם מתכננים?" שאלה היילי. ג'רמי ואליסון רצו החוצה וסגרו את הדלת של החדר. שמעתי קליק מהמנעול, הם נעלו אותנו!
"לא יכול להיות." אמרתי כשהיילי ואני ניסינו לפתוח את הדלת.
"אתן עד כדי כך לא רוצות להיות איתנו?" שאל קול כנעלב.
"לא, זה מעצבן שהמזימה שלהם הצליחה." אמרה היילי.
"יש לי רעיון." אמר טיילור והרים בקבוק ריק.
"אמת או חובה!!" אמרה היילי בהתרגשות. היא וטיילור התיישבו אחד מול השנייה.
"נוו בואו!" אמר טיילור. קול ואני התיישבנו בכבדות.
"אני מסובבת ראשונה!" אמרה היילי בהתלהבות וסובבה את הבקבוק. יצא שאני שואלת את קול.
"אמת או חובה?" שאלתי.
"חובה." אמר קול. בחנתי את החדר – יש לי רעיון…
"חובה עליך לנעול את עצמך בארון." אמרתי בחיוך. קול משך בכתיפיו ונכנס לארון (נשמע נורא). סובבתי את הבקבוק ויצא שהיילי שואלת את טילור.
"אמת או חובה?" שאלה.
"חובה." ענה.
"חוב עליך.. לעשות.. עשר שכיבות שמיכה." אמרה היילי.
"בגלל השירים, הא?" לחשתי לה.
"ממש לא!!" היא האדימה. טיילור התחיל את השכיבות שמיכה ואני הסתכלתי על היילי – נהנית מכל רגע.
"תיזהרי לא לטבוע בריר של עצמך." אמרתי לה והיא שלחה לי מבט רצחני.
"תראו את השרירים שלי." אמר טיילור והשוויץ בשריריו.
"שוויצר!!" אני וקול צעקנו. טיילור סובב את הבקבוק ויצא שהוא שואל אותי.. יש לי הרגשה רע..
"אמת או חובה?"
"חובה."
"חובה עלייך לנעול את עצמך בארון עם קול." טיילור חייך חיוך ממזרי.
"אני אעשה את זה כשחזירים יעופו." אמרתי. לפתע ריחף מולנו חזיר ורוד עם כנפיים. לא. יכול. להיות!!
היילי וטיילור מיצמצו פעמיים ואז פרצו בצחוק.
"טוב, אני אכנס." מילמלי וקמתי ממקומי. נכנסתי לארון (שהיה קטן להחריד) והצטופפתי שם עם קול.
"אתם יודעים, אם אני וקול כאן – אתם לבד בחוץ." אמרתי וסגרתי את הדלת. הצחוק הפסיק בבת אחת.
תגובות (0)