"ככה זה מרגיש" – פרק 25 'חובה או חובה'

הנחתי את תיק השחור שלי שסחב את בגדיי על השולחן הגדול במטבח. כולם כבר פה, חוץ מלוגן שעוד לא הגיע.
העברתי מבט אל עבר הסלון – אוון, אשלי, זואי ואוסטין עמדו, עם כוסות שתיה בידיהם ושוחחו בצחקוקים.
נשכתי את השפה התחתונה שלי בעדינות ונאנחתי. רציתי להתקדם אליהם חזרה ולהצטרף, אבל לא הרגשתי בנוח.
אוסטין נראה כל כך טוב בחולצה הארוכה והמשובצת שלו, שהייתה פתוחה וחשפה חולצת וי לבנה וגדולה.
דיי.
אשלי חייכה אליי, וסימנה לי לבוא עם ידה. חייכתי בחזרה, והעברתי את מבטי אל השעון שבידי. 21:05.
צלצול נשמע מבעד לדלת הכניסה. "אני פותחת" אמרתי במהירות והתקדמתי אל הדלת. פתחתי אותה בחיוך.
לוגן עמד מולי לבוש בג'ינס שחור, ג'קט שחור מבריק ומתחת חולצת וי אפורה וחלקה. הוא חייך בחזרה.
"הגעת" אמרתי ומשכתי אותו לתוך הבית, כשראיתי שהוא עדיין נעמד בחוץ. "ברור" הוא אמר ונשק לראשי, סגרתי את הדלת אחריו.
"יופי, אתה פה" זואי אמרה כשהתקדמנו אליהם ולקחה מיד בקבוק ריק מהשולחן שלידה. "אמת או חובה" היא חייכה בשובבות והתיישבה על הספה הלבנה והארוכה.
אשלי ואוון חייכו אחד לשניה, והתיישבו מולה, בספה אחרת. אוסטין התיישב ליד זואי, ואני התיישבתי יחד עם לוגן בספה שבה אוון ואשלי ישבו.
זואי החלה לסובב את הבקבוק. העברתי מבט אל אוסטין, שבהה בי. כשבאתי ללחוש לו משהו, קולה של זואי עצר אותי – "אוסטין ולוגן" היא אמרה בהפתעה, ולגמה מכוס השתיה שלה.
אוסטין העביר את מבטו אל הבקבוק, כשצד הפיה פונה אליו, והצד השני אל לוגן. לוגן נאנח, והעביר את מבטו לאוסטין, מחכה שידבר.
"אמת או חובה?" אוסטין שאל וגלגל עיניים, שמתי לב שהוא לא נהנה מלדבר איתו. "חובה" לוגן ענה מיד כתשובה.
"חובה עלייך לגנוב בוקסר מאחד הבתים פה שבסביבה, ולדחוף אותו לתוך האסלה עם הלשון שלך" אוסטין אמר עם חיוך גדול ומרוצה על פניו. "אוח'" כולם מלמלו בגועל.
"אוסטין זה דוחה" אשלי אמרה במבט נגעל. זואי הנהנה בהסכמה, ואוון צחק. "בכיף" לוגן משך בכתפיו, והביט ישר לתוך עיניו של אוסטין, שבהו בו בחזרה. בנים… .
"אל תעשה את זה" עצרתי את לוגן, זה ממש מגעיל. "מסכימה איתך, אני אקיא" אשלי הוציאה את לשונה החוצה בגועל. "אל תהיו בנות נו, זה כל הקטע" אוון אמר והניח יד מסביב לאשלי.
"בסדר בסדר.." אוסטין מלמל והעביר את מבטו אליי לשניה, לפני שחזר להסתכל על לוגן. "לפני שנכנסתי לתוך הבית, ראיתי זוג מבוגרים שוכבים על החוף ומדברים. אם הם עדיין שם, חובה עלייך ללכת אליהם ולהשתין לידם"
"אתה הנער הכי דוחה שאפשר להכיר" זואי אמרה בצחקוק, והניחה יד אחת על הברך שלו. לוגן משך בכתפיו וקם ממקומו. "אומייגאד אתה עושה את זה?" אשלי שאלה בזמן שלוגן התקדם אל דלת הבית.
קמנו גם כן, ויצאנו מהדלת אחריו. נעמדנו על המדרגות המובילות אל החוף וצפינו בלוגן מתרחק מאיתנו, ומתקדם אל עבר הזוג שאוסטין דיבר עליו, שהביט בשמיים הכהים.
ככל שהוא התרחק יותר, הוא נהיה חשוך יותר. כשהגיע אל הזוג, הוא היה עם הגב אלינו, והוריד את מכנסיו. אוון וזואי התחילו לצחוק, אשלי הייתה בשוק ואוסטין שתק.
ברגע שהתכוון להוריד את הבוקסר שלו גם כן, אחד מהאנשים קם וצעק עליו. לוגן הכניס את מכנסיו בחזרה ורץ אלינו, כשהבחור אחריו.
נכנסנו במהירות לתוך הבית, סגרנו את הדלת לאחר שלוגן נכנס והתחלנו לצחוק. "אתה לא כזה גרוע" זואי אמרה בצחקוק לעבר לוגן שמשך בכתפיו.
התיישבנו בחזרה בספות, נמרצים יותר, והפעם לוגן סובב את הבקבוק. אחרי כמה סיבובים רק של חובות, אשלי נתנה חובה,כרגיל, לזואי. "חובה עלייך.. לצרפת את הבחור שהכי עושה לך את – "
אשלי אפילו לא סיימה את המשפט וישר זואי קפצה על אוסטין בנשיקה, ללא היסוס. אני לא אשקר, עקצוץ הורגש בבטני.. וקצת כעסתי. אבל, זואי חברה טובה שלי ומגיע לה להיות מאושרת.. אך אני עדיין אדבר איתה מחר.
הסטתי את מבטי מהם במהירות.
לאחר שהם התנתקו אחד מהשניה, זואי סיבבה את הבקבוק, עדיין עם חיוך על פרצופה. "לוגן,אמת או חובה?" היא שאלה בחיוך אליו. "חובה" הוא אמר, כמו כל אחד הלילה.
"אוקיי.. אותה חובה שהייתה לי, רק עם בחורה כמובן. אלא אם כן.." היא הוסיפה בגיחוך. לוגן חייך, גירד בצאוורו בחשש וסיבב את ראשו אליי, מביט בי כשאלה.
ברפלקס הנחתי יד אחת על פניו ונישקתי אותו. הוא נישק חזרה, ולאחר כמה שניות התנתקתי ממנו בחיוך קטן ונבוך. הוא חייך חזרה, והמשיך להביט בי.
העברתי את מבטי אל השאר, ואוסטין בהה בי. הרכנתי את ראשי, והעברתי יד בשיערי הארוך. העברתי את מבטי אל זואי, שהרימה גבה והסתכלה על אוסטין שעדיין בהה בי.
לאחר עוד כמה סיבובים ומשחקי שתיה, שבהם לא השתתפתי, התחלקנו לזוגות לשינה, לא לפני שקבענו שמחר על הבוקר הולכים לשחות בים. יש שלושה חדרים, ובכל חדר מיטה זוגית גדולה.
אוון ואשלי כבר עלו למעלה ותפסו חדר, סוגרים את הדלת אחריהם. "זה בסדר אם תישן איתי?" זואי שאלה בחיוך קטן את אוסטין. נראה שהוא היסס, והסתכל עליי. "אז.. אני איתך" אמרתי והסתובבתי אל לוגן בחיוך, שהנהן אליי.
"בטח" שמעתי את קולו של אוסטין מאחוריי, ואת גיחוכה של זואי. נאנחתי. עלינו למעלה, וכל זוג התפצל לחדר שלו. לוגן הוריד את חולצתו, ונשכב על המיטה. הסטתי את מבטי, נאבקת בדחף לבהות בו.
"זה בסדר ש.."
"כן כן" קטעתי במהירות את לוגן בחיוך, והוצאתי מתוך התיק השחור שלי שהעלתי יחד איתי, חולצת טריקו לבנה וגדולה ושורט פיג'מה כחול עם שרוכים לבנים מקדימה לו.
נכנסתי אל חדר המקלחת הצמוד לחדר שלנו ושל זואי ואוסטין, והחלפתי לתוך הבגדים.
התקדמתי אל הדלת מצד ימין – שמובילה לחדר שאני ישנה בו, והנחתי את ידי על הידית. יד סובבה אותי במהירות. "מה לעזאזל!" לחשתי, אך עדיין הרמתי את קולי על אוסטין.
הוא הניח יד אחת מסביבי, ועמד קרוב אליי. "רגע.. איך זה שלא שמעתי אותך נכנס? היית פה כל הזמן הזה?" פתחתי את עיניי. הרגע התלבשתי פה.
"אולי" הוא משך בכתפיו.
נתתי לו מכה בחזה בכעס, שהוא התעלם ממנה.
"את לא ישנה איתו" הוא ציווה והסתכל אל תוך עיניי.
"אוקיי אבא" מלמלתי והסתובבתי לצד השני, הוא הניח את היד השניה שלו במהירות על הדלת.
נאנחתי וגלגלתי עיניים.
"אל תגלגלי לי עיניים"
"עברנו את זה כבר אוסטין" שילבתי ידיים.
"תשני איתי" הוא אמר לאחר כמה שניות, והניח יד אחת שלו על המותן שלי.
"ל..א.." גמגמתי ובלעתי רוק.
"את רוצה נכון?" הוא שאל בחיוך. הנדתי בראשי לשלילה ונשכתי את בפנים הלחי שלי.
הוא כיווץ את עיניו הכחולות והכהות וחייך. הוא התקרב לשפתיי, נוגע בהן עם שפתיו, אך לא מנשק אותי.
"אוקיי" אוסטין אמר לבסוף והתרחק. במהירות תפסתי את ידו שבדיוק השתחררה מהמותן שלי, והצמדתי אותו אליי, כשאני מניחה את כפות ידיי על הלחיים שלו ומנשקת אותו.
הוא חייך – מבלי להסתכל זיהיתי כבר את החיוך המרוצה שלו, אך מיד נישק אותי בחזרה.
הוא הרים אותי עליו והצמיד אותי יותר אל הדלת, כשהרגליים שלי עטופות סביבו.
לשונו חדרה לפי, משחקת עם שלי. שפתיו הרכות עברו על צווארי, והוא נתן לי נשיקות קטנות. הוא עצר על מקום אחד, והחל למצוץ אותו.
פלטתי אנחה קטנה, והרגשתי את חיוכו על צווארי. הרמתי את פניו בחזרה אליי, ונישקתי אותו. הוא הידק את אחיזתו בגופי, ואני העברתי את ידי בשיערו.
הוא עצר לפתע, והוריד אותי אל הקרקע. פתחתי את עיניי.
"ידעתי" הוא לחש קרוב אליי בחיוך, נותן לי נשיקה קטנה על השפתיים. אני אפילו לא שמה לב מה אני עושה כשהוא קרוב אליי ככה, ובטח שלא מצליחה להשתלט על עצמי.
"לעזאזל" מלמלתי עם יד על מצחי, לקחתי את הבגדים הקודמים שלי שהיו מונחים על השיש, ויצאתי מהחדר במהירות לא לפני ששמעתי את גיחוכו של אוסטין.
הכנסתי את הבגדים לתוך התיק שלי. "הכול בסדר?" קולו של לוגן נשמע. התקדמתי ונכנסתי לתוך המיטה, נשכבת לידו. נשפתי כמה שיערות משיערי הברונטי שנפלו על פניי.
"הכול פשוט מצויין" מלמלתי בציניות. נאנחתי, ועצמתי את עיניי.