"ככה זה מרגיש" – פרק 28 'הבחורה שאני אוהב'

אחרי יום נוסף ומתיש בבית הספר, נכנסתי הביתה וזרקתי את התיק הצידה. במהירות התקדמתי אל המטבח, פתחתי את המקרר והוצאתי בקבוק שוקו.
סובבתי את הפקק והוצאתי אותו, שותה מהבקבוק בהנאה. "כן, אני יודעת, אני עדיין נשארת" קול מוכר נשמע מהסלון וגרם לי להפסיק לשתות.
עם הבקבוק בידי, התקדמתי אל הסלון ונעמדתי ליד הקיר המפריד בינו לבין המטבח, בוהה בסבתא רוס עם טלפון הבית בידה.
"אוקיי, ביי" היא ניתקה את הטלפון והסתובבה, קופצת מעט כשרואה אותי. "היי מותק, מתי חזרת?" היא שאלה בחיוך והתקדמה אליי.
"עכשיו" עניתי ולגמתי שוב מבקבוק השוקו. "מי זה היה?" שאלתי בחיוך.
"אימא שלך. דיברתי איתה על הבית שלי" היא אמרה בחיוך והניחה את הטלפון חזרה במקומו. בלעתי רוק. היא חוזרת לשם? לא, בבקשה לא.
"הו" זה כל מה שהצלחתי להוציא מפי. היא העבירה את מבטה אליי וחייכה ברכות. "הבית היה מוכן כבר ממזמן, אך לא עזבתי, ואני לא עוזבת, הכול בסדר" היא אמרה ונשקה ללחיי.
חייכתי בהנהון ונשפתי בהקלה.

מאוחר יותר בערב, בחנתי את עצמי פעם אחרונה במראה לפני שיצאתי לדייט עם אוסטין.
לבשתי שמלה שחורה וצמודה עם גב פתוח ונעלתי נעלי עקב שחורות. שיערי היה מוחלק, ושמתי על עצמי ג'קט שחור מבריק.
ירדתי למטה ויצאתי מהבית, לא לפני שלקחתי את התיק הקטן והשחור שלי ונפרדתי לשלום מסבתא רוס ואליס.
סגרתי את הדלת אחריי, והבטתי קדימה. אוסטין נשען בשילוב ידיים על האופנוע שלו, לבוש בחולצת וי לבנה וג'קט שחור ומבריק עליו, יחד עם ג'ינס שחור.
חייכתי למראה שלו והתקדמתי אליו. "את.. ואו" הוא חייך ומשך אותי לנשיקה.
לאחר כמה שניות התנתק ממני, הושיב אותי על האופנוע שלו כמו ילדה קטנה והניח את הקסדה שלו עליי.
הוא התיישב בחיוך מקדימה, והתניע את האופנוע. תפסתי בו חזק והוא התחיל לנסוע.
"הגענו" הוא אמר ברכות לאחר כבערך 10 דקות של נסיעה. פתחתי את עיניי וירדתי מהאופנוע, מוסרת לאוסטין את הקסדה.
הוא תפס בידי בחיוך, והתקדם איתי לתוך המקום, שהיה נראה לי כמו בר.
נכנסנו לבפנים, וגיחכתי. צדקתי, בר, אך בר סנוקר.
"אשלי?" שאלתי וכיווצתי את עיניי לכיוון אוסטין. "היא אמרה לי שאת גרועה בסנוקר, אז הגיע הזמן ללמוד" הוא אמר בחיוך ונשק לשפתיי, מושך אותי לאחד השולחנות הריקים.
אוסטין סידר את הכדורים הצבעוניים בצורת משולש, ולקח מקל סנוקר. "המטרה היא להכניס את הכדורים בסדר הקבוע" הוא אמר וצפיתי בו בחיוך בנשיכת שפתיים, כשהוא נשען על השולחן ונתן מכה בכדור הלבן הראשון.
כדור אדום נכנס לאחד החורים. הוא חייך אל עבר השולחן והעביר את חיוכו אליי. "בואי" הוא משך אותי אליו אל השולחן, ורכן מאחוריי.
הנחתי את ידיי על המקל, כשיד אחת שלו מונחת על מותני ויד שנייה על ידי שבתחילת המקל.
ביחד נתנו מכה ושני כדורים נכנסו לחורים שונים. חזרנו למצב עמידה וחייכתי אל אוסטין. "נראה לי שהבנתי" אמרתי והורדתי את הג'קט ממני, לוקחת את המקל בחזרה וחוזרת לאותה תנוחה. נתתי מכה בכדור צהוב, שנכנס לחור אחד.
"יש!" קראתי בהתלהבות והסתובבתי חזרה אל אוסטין. הוא עמד ובהה בי. "מה?" שאלתי בחיוך מובך. הוא חייך והתקדם אליי, עד שגופי היה מוצמד אליו ואל השולחן. ידו טיילה על הגב החשוף שלי.
"היית צריכה לשים שמלה אחרת" הוא לחש לעברי בחיוך, מרים אותי אל השולחן ומניח את שפתיו על שלי. חייכתי ועטפתי את ידיי סביבו, מנשקת חזרה. עכשיו אני יודעת מה החולשה שלו.
"אוסטין" מלמלתי תוך כדי הנשיקה. "הא?" הוא שאל מבלי להזיז את שפתיו משלי. "יש פה אנשים" אמרתי בגיחוך קל.
"אז?"
"אוסטין."
הוא נאנח בחצי חיוך, והוריד אותי ביד אחת מהשולחן.
לאחר עוד כמה משחקים שבהם הוא לימד אותי יותר, יצאנו מתוך בר הסנוקר ועלינו על האופנוע שלו נוסעים אל פיצרייה קרובה – 'נייסה פיצרייה'.
"כל כך ניצחתי אותך" אמרתי כשירדנו מהאופנוע ונכנסנו אל תוך הפיצרייה. "לא את לא, נתתי לך לנצח" הוא כיווץ את עיניו.
"ברור" חייכתי בהתגרות, והתיישבנו אחד ליד השנייה בשולחן ריק.
המלצרית התקדמה אלינו בחיוך. אני הזמנתי פיצה עם זיתים ואוסטין פיצה עם פטריות.
"אני נתתי לך לנצח" הוא אמר שוב לאחר שתיקה של כמה דקות. נאנחתי. "אתה לא הולך לרדת מזה הא?"
"לא, כי אני נתתי לך לנ – " תפסתי בפניו והשתקתי אותו בנשיקה. לפעמים הוא מדבר יותר מידיי. הוא חייך כשהתנתקתי ממנו.
"אם אני הולך לקבל נשיקה כזאת כל פעם שאני מדבר, אני לא אשתוק בחיים" הוא אמר ונשק לשפתיי שוב. חייכתי.
"הינה לכם" קולה של המלצרית גרם לנו להתנתק אחד מהשנייה. היא הניחה את הפיצות שלנו על השולחן. "בתיאבון" היא חייכה אל אוסטין, נשכה שפתיים והסתובבה.
כיווצתי את עיניי ובהיתי בה מתרחקת מאיתנו. גלגלתי עיניים ונגסתי בפיצה. אוסטין נגס בשלו והביט בי בחיוך מתגרה. "מה?" נאנחתי כשהיה נמאס לי מהחיוך שלו. אם זה אפשרי בכלל..
"את באמת מקנאה? ועוד בה?" הוא גיחך וקירב את פניו אליי. "אני לא" סיננתי מבין שיניי והעברתי מבט במלצרית. "את סקסית כשאת מקנאה" הוא חייך והעביר את שפתיו על שלי.
"אני לא" שילבתי את ידיי ונגסתי שוב בפיצה.
הוא חייך וליקק את שפתיו, מתרחק מפניי ונוגס בפיצה שלו גם.
מלצר בדיוק עבר לידנו, ועצרתי אותו עם קולי. "אה, סליחה?"
"כן?" המלצר חייך והתקדם אל השולחן שלנו. "אפשר קולה?" חייכתי והנחתי את ידיי על השולחן. "אמ.. כן, בקבוק או פחית?" הוא שאל וחייך אליי.
"מה שטוב יותר" לחשתי בחיוך ומשכתי בכתף אחת. הוא חייך מהופנט והסתובב במהירות. אוסטין העביר את מבטו אליי. "מה שטוב יותר?" הוא חיקה את הקול שלי.
חייכתי מרוצה והתרווחתי על המושב. "מקנא?" החזרתי לו. הוא כיווץ את עיניו והתקדם אליי. "כן" הוא אמר והעביר מבט אל שפתיי. בהיתי בו.
"אמ.. הקולה" קולו של המלצר נשמע. הרמתי את ראשי אליו. "אמ.. כן, תודה" חייכתי ולקחתי ממנו את בקבוק זכוכית הקולה.
המשכנו לאכול, הפעם בשקט. אוסטין בהה בי במשך דקות ארוכות בחיוך. "מה?" נכנעתי לבסוף. "רוטב" הוא קיצר בדבריו, והצביע על שפתיי. "אה" גיחכתי והעברתי על שפתיי נייר.
"זהו?" שאלתי והסתכלתי עליו. הוא חייך והתקדם אליי, מנשק אותי. "זהו" הוא התרחק. חייכתי והרכנתי את ראשי.
"מה עם מרין וג'סיקה?" שאלתי על משפחתו, שוברת את המתח המיני. "הן בסדר" הוא חייך, ונראה מופתע ששאלתי. "יופי, תמסור להן ד"ש" אמרתי בחיוך ושתיתי מבקבוק הקולה.
אוסטין חייך ברכות אליי. "מה?" צחקקתי כשראיתי את מבטו. הוא כל הערב לא מפסיק לבהות בי.
הוא נשם עמוק והביט בעיניי. "אני אוה – "
"אין מצב" מלמלתי וקטעתי אותו. הוא כיווץ את גבותיו אליי כלא מבין. "תראה!" סובבתי אותו לכיוון שאני הסתכלתי עליו, אל זואי ולוגן נכנסים לתוך הפיצרייה.
"או, מביך" אוסטין צחק וסיבב את ראשו אליי בחזרה.
"לקרוא להם? או שזה יהיה מוזר מידיי?" היססתי. הוא חשב לעצמו, ולבסוף קם. "מוזר, צודק" הסכמתי מיד כשראיתי את מבטו. הוא גיחך, וקרא למלצרית.
אוסטין שילם לה, ויצאנו מהר מתוך הפיצרייה צוחקים. זה היה יכול להיות יותר מידיי מביך אם היינו יושבים עם האקס שלי ועם חברה טובה שלי שחיבבה, או עדיין מחבבת את אוסטין.
לאחר נסיעה באופנוע של אוסטין לבית שלי, ירדתי ממנו והוא ליווה אותי על לדלת הבית.
"היה כיף" חייכתי. "כן" הוא נשק לשפתיי עם יד אחת על סנטרי. לאחר כמה שניות התנתק בחיוך והסתובב.
"חכה" קולי עצר אותו והוא הסתובב בחזרה אליי. "אתה רוצה להישאר?" שאלתי ונשמתי עמוק.
הוא כיווץ את עיניו, אך חייך. "את בטוחה שסבתא שלך תהיה בסדר עם זה?"
"כן, אם לא נעשה כלום.." מלמלתי בשקט. הוא גיחך. "לא יודע אני אני אוכל לעצור את עצמי"
"אוסטין" נתתי לו מכה בחזה שלא הזיזה לו. "אני צוחק" הוא אמר והצמיד אותי אליו. "יופי" חייכתי ותקתקתי על הדלת.
לאחר כמה שניות הדלת נפתחה וסבתא רוס עמדה מולנו. "היי מתוקים, איך היה?" היא שאלה בחיוך לאחר שנכנסנו לתוך הבית וסגרה את הדלת.
"היה כיף, אמ.. אוסטין יכול להישאר פה הלילה?" שאלתי בחיוך מתחנן. היא כיווצה את עיניה, והעבירה מבט בשנינו.
"כן, אבל בלי – "
"אלוהים, סבתא לא" קטעתי אותה במהירות עם יד על מצחי. היא צחקה בהנהון, מעבירה עוד מבט מזהיר באוסטין ובי והסתובבה אל הסלון.
עלינו לחדר שלי, והשארנו את הדלת פתוחה להוראות סבתא. פתחתי את הארון והוצאתי משם שורט שינה סגול וחולצת טי שירט שחורה וחלקה, בדרך זרקתי הצידה את נעלי העקב שלי.
פתחתי את הדלת המובילה לחדר המקלחת שלי ונכנסתי לתוכה, סוגרת את הדלת אחריי. הוצאתי את השמלה ולבשתי את השורט והחולצה. שטפתי את פניי וניגבתי את האיפור.
חזרתי חזרה לחדר לא לפני שהעברתי מבט אחרון על עצמי במראה, והנחתי את השמלה על הכיסא הסגול שלי. הסתובבתי אל המיטה וראיתי את אוסטין יושב עליהרק עם החולצה הלבנה שלו, וקורא את היומן שלי.
"אוסטין!" צעקתי ורצתי אל המיטה, קופצת עליה ולוקחת ממנו את היומן. "זה אישי" מלמלתי והכנסתי את היומן לתוך המגירה בשידה לצד המיטה שלי.
הוא רק חייך בהתגרות כתגובה והושיב אותי עליו, כשפניי מולו. חייכתי והנחתי את ידיי על פניו. "את יודעת שעוד שלושה חודשים קיץ.. ואז – "
"אני יודעת, אתה הולך לקולג'" אמרתי ונשמתי עמוק. לא רוצה לחשוב על זה כרגע. הוא בהה בעיניי בחיוך רך, ונשק לשפתיי.
"יש עוד זמן, למה לנו להתעסק בזה" הוא אמר לאחר כמה שניות בחיוך. הנהנתי.
"אבל, זה קולג'.. וזה רחוק מפה.. והבנות שם – "
"שאנל" הוא קטע אותי מיד. העברתי את מבטי אליו, עם עיניי פתוחות בהפתעה. "מה?" הוא שאל בחיוך כשבהיתי בו.
"קראת לי שאנל" צחקתי. חשבתי שמבחינתו השם שלי הוא 'קאפקייק'. "הגיע הזמן שאני אלמד את השם של הבחורה שאני אוהב לא?" הוא חייך אליי. בהיתי בעיניו בחיוך ונשמתי עמוק.
"אוהב?"
"מאוד" אוסטין חייך ונישק את שפתיי. הבטן שלי התמלאה בהתרגשויות. הוא סיבב את שנינו ועלה מעליי, חייכתי וכרכתי את ידיי סביב עורפו. הוא נצמד אליי יותר והניח יד אחת על מותני.
"גם אני" מלמלתי טוב כדיי הנשיקה, והרגשתי את חיוכו.
הוא התנתק ממני, והביט בי מקרוב. "ואני יודע שקינאת מקודם" הוא אמר בחיוך מרוצה. גלגלתי עיניים בגיחוך, ומשכתי אותו שוב לנשיקה.