כשאני מאוהבת – טירת הכלא של פיירון – פרק 10

וראיתי שם המון תופרות . כל אחת ישבה בשולחן קטן עם מכונת תפירה . הן נראו אומללות מאוד , אך אף אחד לא תפרה כמו מריסה או נראתה כמוה . טאטאתי את דרכי החוצה ואמרתי לאוגוסט שהיא לא שם. הוא היה טיפה מאוכזב . המשכנו הלאה לעוד מרתפים. החמישה הבאים היו ריקים ובמרתף אחר היו מדים של שומרים לבסוף התייאשנו ועצרנו לשבת. אוגוסט ניסה לבדוק אם בחנתי טוב טוב את המרתפים . ואמרתי לו שיש עוד המון מרתפים ושלא נוותר ונתתי לו תפיחה על הכתף .
המשכנו לחפש בעוד מרתפים הרוב היו ריקים או ממולאים בבגדי ומדים ישנים. הגעתי למרתף חמים , היה שם אור ופחות מעופש . היו שם תופרות , כולן שחומות עור . ׳גזענות..׳ סיננתי במחשבותיי
שאלתי אחת מהן אם שמה מריסה היא ענתה שלא אבל שמה הוא קלרה ומריסה נמצאת עכשיו בחדר ארונות המלך ,״ היא מסדרת שם בגדים״ הוסיפה קלרה . אמרתי לה תודה ויצאתי מהמרתף . חייכתי לעבר אוגוסט ואחר כך לקולדן . הם הבינו שיש כאן משהו חיובי .
״ מה ? ״ התלהב אוגוסט ״ מריסה שם ??״ הוא שאל והציץ לתוך המרתף
״ לא , היא בחדר ארונות המלך״ אמרתי
״ נו אז בואו !!״ אמר קולדן . רצנו מן חשכת המרתפים לקומה העליונה ואוגוסט הראה לנו את הדרך לחדר הארונות . הגענו לחדר מתנשפים ,החדר היה לבן…