לבחור או לא לבחור , זאת השאלה ? ( פרק 3 )

אני רואה בזווית העין את כל התלמידים נועצים בי מבטים , או שיותר נכון , הם נועצים מבטים בחתיך שיושב לידי .
הם מסתכלים עלינו כאילו הגענו מכוכב אחר . הלו ! שיתעוררו ! אנחנו גם בני אדם ! זה פשוט מציק כשמסתכלים עלייך כל שנייה ..

-" טוב תלמידים , אני רוצה להכיר לכם את שני התלמידים החדשים שלנו , מאט'י ומקנזי ."
-" היי אני מאט'י ."
-" ואני מ.. " לא הספקתי לסיים את המשפט וכבר מישהו התפרץ .
-" כן כן , אנחנו יודעים מי את , את הילדה עם תחתוני הדובונים ."

כל התלמידים צוחקים בקול אחד ורועש , ואני מסמיקה ונועצת מבט חד לתוך המחברת שלי , מנסה להתעלם מהצחוק שלהם .
-" די , די ! תפסיקו ,תרגעו ! " המורה אומר .
מאט'י מסתכל עליי , הוא שם את ידו על גבי ואומר :
" אל תקשיבי להם ."
אבל אני לא יכולה שלא להקשיב .
" תרגיעו ! " לפתע מאט'י צועק להם .
והכיתה באמת מפסיקה לצחוק , הם מסתכלים על מאט'י " הבחור החתיך " ולא מבינים למה הוא עשה את זה , למה הוא הגן עליי , והאמת גם אני לא מבינה למה הוא מגן עליי .

" תודה ." אני אומרת לו .
" אין על מה ." מאט'י אומר .

השעור עובר , ואני ומאט'י מתחילים את מסע החיפושים של הכיתה הבאה מחדש .

"היי ! היי אתם ! " מישהו צועק לנו .
אני מסתובבת ורואה את ג'ייק , לא עוד פעם , אני נאנחת .

" היי ." מאט'י תופח בכתפו של ג'ייק .
" לא התגעגענו ." אני אומרת.
" חבל , כי אני כן , בכל מקרה אתם בטח שוב לא יודעים איפה אתם לומדים עכשיו , אז ככה ."
וג'ייק מסביר למאט'י , אני לא מרוכזת בדבריו. אני פשוט מרוכזת במה שקרה בשעור אנגלית , לא בכל הלגלוגים של הכיתה , אלא בכך שמאט'י הגן עליי .

" בואי מקנזי , ננסה להסתדר ."
" לאן אנחנו הולכים עכשיו ?"
" לכיתה שלנו , יש לנו שעור חינוך ."
" שעור חינוך ? " אני שואלת .
" כן שעור חינוך , את לא יודעת מה זה ? "
" אני יודעת , אבל הכוונה בחינוך או , אתה יודע חינוך של : בנים בנות ומה שבניהם ."
הוא צוחק ," כן שעור חינוך בכוונה של "בנים בנות ומה שבניהם ."
אני מחייכת ומסמיקה מעט .
" אז אני רואה שאת מבוגרת יחסית , למה שהתחתונים שלך מראים ."
אני נועצת בו מבט של : ברצינות ? עכשיו גם אתה משפיל אותי ? אתה לא אומר להיות בצד שלי ?
" סליחה ."
" בסדר , בוא נחפש את הכיתה ."

עברו בערך 15 דקות , ואנחנו עדיין מתברברים למצוא את הכיתה שלנו .
" טוב אני מוותר ." מאט'י אומר.
" גם אני ."
" יש לי רעיון , בואי "לפינה" ."
" לפינה ? "
" אה , שחכתי להסביר לך , ג'ייק אמר לי שמאחורי הקפיטריה יש מקום שנקרא " הפינה " , זה מקום כזה שאין בו הרבה אנשים , מקום שקט , מה שאנחנו צריכים , לא ? "
" כן , מעולה . אתה יודע איפה זה נמצא ? "
" כן , כאילו בערך , זה פחות מסובך מאשר להגיע לשעור חינוך ." הוא מחייך .
אנחנו הולכים לפינה , בדרך אני שוב מסתכלת על מאט'י ועל כמה שהוא מושלם , אני פחות מתרגשת כבר מנוכחותו לידי , ואני פשוט מחייכת לעברו .