לב הצפון | פרק 11

TheStoryWoman 31/07/2012 639 צפיות תגובה אחת

"ואוו" דני לחש לעצמו בפליאה

נוי הסתובבה אליו והפסיקה לשיר..היא לעומתו לא ראתה כלום למרות שהביטה בכל מאודה בריבוע השחור בסוף האולם.
"תמשיכי" צעק לעברה..

הוא עדיין לא הצליח לפענח את מה שהוא ראה. הוא המשיך להתבונן עד שהוא קלט , שהאור החזק שבקע מהריבוע השחור יוצר צורות מעורבלות בניצנוצים קטנים, אבל הצורות לא היו ברורות לו, ומה זה כבר יכול לשמש את אוראל הוא לא הבין, הרי אוראל הסביר לו דברים שונים לגמרי.
לפתע מלאכים קטנים עם עיניים בצבע דבש ענקיות בקעו מהמסגרת השחורה, כשדמעות זולגות על פניהם, דני לא רוצה שהם יהיו עצובים, הוא מהופנט אליהם!! ונכנס לעצב ביחד איתם.

הוא הושיט את היד לגעת במלאך שהתקרב אליו, הפנים שלו עצובות באמת, לפתע הוא שמע צעקה.

"נמאס לי !!" צעקה אליו נוי בהפתעה

"מה קרה?" שאל אותה, הוא לא הבין למה היא הפסיקה לשיר הוא היה מהופנט מדי במלאך שנעלם לו ובאורות שבקעו מתוך הריבוע ומשכו אותו.

"עכשיו אתה שר ואני מתבוננת, אני לא ראיתי כלום!" קבעה לו עובדה

"נו..טוב!!"

דני התקרב למיקרופון, ונוי נעמדה בתצפית של דני והתבוננה לעבר הריבוע השחור.

בשנייה הראשונה היא רצתה להגיד לו שהוא עובד עליה, כי הוא שר והיא לא ראתה כלום, אבל בשנייה השנייה היא ראתה את זה..היו שם מלא אורות אדומים וכתומים, אבל היה שם עוד משהו מעבר לאורות הללו ,משהו שרוצה שהיא תוציא אותו החוצה

'נוי…נוי.." הוא קרא אליה, הוא רוצה שהיא תוציא אותו מהריבוע השחור, אבל איך היא תגיע לשם , זה כל כך רחוק וכל כך גבוה.

"אני באה.." קבעה ספק לו ספק לעצמה!

היא כל כך רצתה שהיא התחילה לעוף באוויר רק מהרצון שלה לעבר הריבוע השחור, כתום, אדום! ולהוציא את מה שהיה מעבר לזה..

זה שרף לה , בשנייה הראשונה שהיא הכניסה לריבוע את היד היא הרגישה שריפה אדירה בכל חלקי גופה…במיוחד בלב!!

"תפסיקו מיד!!!!!!!!" בקעה הצרחה מעבר הדלת האחורית של האולם.

____________________________________________________________

"די, אני ממש דואג לו כבר הוא לא חזר מאז הבחינות" אמר אלון כשהוא הולך מצד לצד בחדר.

שלומי שכבר נהייתה לו סחרחורת מהתבוננות באלון , שכב על המיטה שלו והביט בתקרה

"אולי תפסיק לדאוג לו כאילו הוא הילדה הקטנה שלך" לשלומי כבר נמאס לשמוע את השיגועים של אלון , הוא ממש דואג לדני, אבל לשלומי זה לא כל כך אכפת.

"טוב הפעם האחרונה שראינו אותו זה באולם..אני הולך לשם אולי אני אמצא אותו" אמר אלון תוך כדי ששם את נעליו והתקדם לכיוון הדלת.

"אתה משוגע, למה שהוא ישאר שם" אמר שלומי באדישות, הוא העדיף שאלון ילך ויתן לו לישון קצת

אלון כבר לא ענה לו, הוא יצא מהדלת והלך לכיוון האולם! הוא חייב למצוא את דני יש לו תחושה לא טובה בקשר אליו.
_______________________________________________________________

הדבר הראשון שנוי הרגישה זה את החושך שעטף אותה בכל פה!

איפה הדמות שהיא הייתה צריכה להציל מהאורות האדומים והכתומים! במחשבה שנייה כשהיא כבר לא הייתה בערפול חושים כל כך היא הבינה שזאת הייתה שריפה!

שריפה בתוך הריבוע השחור, והיא נגעה בו..

שורפות לה הידיים, שורף לה הלב..

היא מעדיפה להתמכר לחשיכה ולא לפתוח את העיניים שלה, היא מפחדת לגלות מה קרה!

ואיפה דני? מה קרה לו?

רגע..הוא שר..והשריפה זה תוצאה שלו?

נוי כבר לא ידעה היא איבדה את ההכרה שוב.

"אתם כל כך חסרי אחריות שאני חושבת שאנחנו צריכים ממש להעיף אתכם כאן ועכשיו" צעקה על דני כשראתה שהתרופה שנתנו לנוי הועילה לכמה שניות שנוי הגיבה אליה, ושוב היא חזרה לאיבוד ההכרה שלה.

דני לא הגיב, הוא גם פחד ממנה כי היא כבר הזהירה אותו, וגם כי הוא היה אשם, הוא לא ראה מה קרה לנוי..כשהוא שר הוא ראה שהיא מהופנטת לריבוע השחור לידו, אבל פתאום הוא שמע את הצרחה שלה וראה את הידיים שלה עולות באש! איך זה קרה? הכל נראה לו כל כך מוזר..ואין לו זכות לשאול כי מכיוון שנוי איבדה את ההכרה הוא נשאר האשם היחיד.

_____________________________________________________________

"אסיפת צוות מספר 3753298 נפתחת בזאת רשמית, ראש המסדר אינה גרסימוב תקום לשאת את דברה"
היא קמה ובחנה את הנוכחים באולם במבט רושף להבות..במיוחד את אוראל, אותו היא הכי הרבה אהבה להפחיד. היא כל כך נהנית שפוחדים ממנה! בשביל זה היא ראש המסדר לא?

"היום הזה נפתח עידן חדש בחיי המוסיקה המסתורית..היום הזה קראו הרבה דברים חשובים מצאנו את נגן הקלרניט, דני ונוי נפגשו, הבעיה היחידה שיש לי שזה לא היה בתכנון להיום! מישהו יכול לומר לי מה השתבש?!" רעם קולה

כולם שתקו..אף אחד לא העז להרים את העיניים.

"נוי מעולפת בחדר ההכרה שלנו, ודני איתה, סגרנו עליו שלא יוכל לצאת ולספר, גם את הפלאפון שלו העלמנו איך שהוא.. אבל מישהו יצטרך לתת את הדין עם נוי לא תתעורר" אמרה ברשעות, והביטה על אוראל ממושכות, הוא רק הרכין מבט בזמן שהצוואר שלו רשף. היא ממש כועסת.

"אף אחד לא יוצא מכאן היום עד שלא מוצאים פתרון מה עושים כשנוי ודני כבר ראו את התוצאה של ריבוע המוסיקה, וממש כמעט השתמשו בו! הרי אתם יודעים איזה אסון היה נגרם למסדר שלנו"

כולם הביטו בה בהבנה ובפליאה, חוץ מאוראל אף אחד לא ידע שדני ונוי השתמשו ב'ריבוע' וזה מפחיד
"כולכם פה הייתם אבק דק אם נוי הייתה מצילה את רוחו של דני מהשריפה הפנימית שלו! " אמרה להם את שורת המחץ שכולם כבר ידעו אותה מראש, אך לשמוע את זה מפיה היה עוד יותר מצמרר


תגובות (1)

תמשיכי בבקשה ומהר

31/07/2012 14:15
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך