להישאר ?- פרק 3

⦁ אף פעם הוא לא היה חלק ממשפחה אפילו כשאמא שלו הייתה בחיים זאת אומרת הוא לא באמת זכר אותה אפילו שהיה מספיק גדול ,הפסיכולוגית שג'סלין הכריחה אותו לפגוש אמרה שזו כנראה תוצאה של טראומה וזה פשוט תסכל אותו שאפילו את זה הוא לא זוכר .רובי כן זכרה את אימם היא אמרה שהוא דומה לה במראה החיצוני היה להם את אותו השיער הבלונדיני בהיר ואת אותם העיניים הכחולות כמו קרח אבל רובי אמרה שאמם לא היתה אישה שפויה היא שתתה ,שתתה הרבה לכן זה הדאיג את ג'סלין שגם רובי התחילה לשתות זה כאילו השתיה הייתה אצלהם בגנים רק טיפת שתיה יותר ממה שהם מסוגלים לשתות והם לא יכלו להפסיק .הוא קווה בכל ליבו שהפעם זה יהיה שונה שרובי לא תישבר ושהם יכלו להיות חלק ממשפחת בית הספר
⦁ דילן הביט בשעון שהיה תלוי מעל המיטה של ליאו "אחי אני חייב לזוז יש לי שיחה עם המנהל "אמר בפיתאומיות שהבין שעברה שעה "טוב תהנה לך עם המנהל ואחר כך אני יערוך לך סיור בבית הספר "דילן חייך וליאו חייך בחזרה .דילן ירד מהמיטה ופילס את דרכו לעבר הדלת .כשהוא יצא הוא כבר שמע רעשים של וויכוחים וצחוק מהמועדון אבל כהגיע לשם אף אחד מהנערים לא הבחין בו וזה הקל עליו מאוד .כשפתח את הדלתות העבות ויצה מבניין המגורים הוא ראה את רובי שעונה על הריק שמולו ומעיינת בחתיכת נייר כשהיא שמעה את הדלתות נתרקות מאחוריו היא הרימה את עינייה וחייכה "מה זה ?" שאל כשהייתה מספיק קרובה "אמ.. סתם מפה של בית הספר היא הייתה מעל ערמת הספרים ידעת שיש להם פה אורבה" היא חייכה כי יעדה שהדבר שדילן אוהב יותר מכול הוא סוסים "את יודעת ככול שאני שומע על המקום הזה יותר ככה אני אוהב אותו "
⦁ הם עמדו מחוץ לחדר המנהל ודילן נשם נשימה עמוקה לפני שדפק בעדינות על הדלת "יבוא "אמר קולו היציב של המנהל .דילן לחץ על ידה של אחותו ונכנס פנימה שהיא בעיקבתיו .ג'סלין הייתה שם היא ישבה על כיסא העור שאליו ישב דילן רק הבוקר ולצידה ישבה קריסטין עם המבט הקודר הרגיל שלה. ג'סלין חייכה על דילן וקמה לחבק את רובי היא תמיד הייתה מחוברת עליה יותר . המנהל חיכך בגרונו והיא חזרה להרצין .דילן ורובי ישבו על שני כיסאות קשים יותר שהיו בין קריסטין לג'סלין ומול המנהל שמבחנה חזותית נראה די מאיים עם שיער וזקן שחורים ומסודרים ועיניים שחורת גם הן שהיו נעוצות בדילן ובאחותו "בסדר אז .. בסך הכל אני מבין שעברתם לא מאט לפני שבאתם לכאן אבל השאלה היא עם אתם מוכנים לעמוד בכל מה שכרוך בלהיות חלק ממשפחת מיריכל ".משפחה . המילה הדהדה במוחו של דילן עכשיו זה הוחלט רישמית הוא לא הולך לוותר על המקום הזה "אדוני אני לא חושב שצריך להתחשב בעבר שלנו וכל עד אני כאן אני מתכוון לעמוד בכל וגם אחותי " הוא אמר למרות שלא ציפה שרובי תתערב "כן אדוני אני יודעת שהעבר שלי לא מרשים במיוחד אבל עם רק תתן לי הזדמנות אני מבטיחה שהשתדל והעשה כמיטב יכולתי כדי להדביק רת הפער בלימודים ואני לא מתכוונת לגרום בעיות בטחום המשמעת רק תן לי הזדמנות "דילן היה המום והרגיש שליבו דופק במרץ רובי נסחה בצורה מושלמת את כל מה שהרגיש ואמרה את זה מול המנהל המאיים "ג'סלין את חושבת שזה ראיון טוב ?" שאל המנהל "אני חושבת שעם הילדים החליטו משהו איש לא יוכל לעצור אותם ואני אשמח עם הם ילמדו כאן אבא "אמרה והדגישה את המילה האחרונה המנהל חשב לרגע ואז אמר :" ומה איתך קריסטין ?"
⦁ דילן נלחץ מהרגע הראשון הוא הרגיש לזה לא יעבוד קריסטין פשוט שנאו אותו ואת רובי משום מה . "אני חושבת .."רובי לחצה את ידע של אחיה וכשהוא הביט בה הוא ראה כמה טיפות של זעה קרה על מיצחה "נראה לי שזה ראיון מצויין שהם ילמדו כאן " אמרה קריסטין וחיכה חיוך שנראה די מזוייף "אז עם כך אני חושב שאני בעיה אבל אתם כן תצטרכו להשתדל מאוד מאוד כדי לא לפגר בחומר " דילן היה המום הוא ורובי באמת ישארו ללמוד במיריכל זה באמת קורה "כן אדוני אנחנו מבטיחים שנשתדל ככל האפשר " אמר דילן "בסדר אז רובי הזומבה מתחילה עד מעט ודילן עם עד לא עשית היום פעילת גופני אז זה הזמן ובעד חודש בערך נערוך לכם כמה מבחנים ונראת את ההתקדמות אני מקווה שתהנו לילמוד בבית הספר מיריכל "אמר המנהל וחייך מבעד לזקנו "אתם משוחררים "
⦁ " זה קורה אחותי אנחנו באמת לומדים כאן את מאמינה "אמר דילן ברגע שיצאו מהבניין הראשי .רובי פשות לתשה מבטים האופק בשתיקה "את לא שמחה ?" שאל דילן בקול מודאג היא מיצמצה כמה פעמים "אני פשוט פוחדת שזה לא אמיתי שאני חולמת אני לא רוצה להתעורר דילן בבקשה תגיד לי שזה לא חלום" הוא צבט אותה קלות וחייך "כניראה שזה לא חלום " אמר בקול רגוע רובי נשמה לרווחה "טוב אז לי יש זומבה לעשות ולך יש פעיולות גופנית כל שהיא אז אני מניחה נתראה בארוחת הערב ?" שאלה "בטח אחותי תהני ועם תראי את לוק על תזילי עליו יותר מידי ריר " הוא חייך והיא צחקה ואז חיבקה אותו ויצאה בריצה לעבר מגורי הבנות "היי אחי "שמה דילן משהו מאחוריו הוא הסתובב וראה את ליאו "מה עם סיור ?" שאל בחיוך רחב "בטח שמעתי שיש לכם פה אורבה " אמר דילן וליאו שילב את ידו בידו של דילן ושנהם יצאו לדרך בכיוון ההפוך שעליו פנתה רובי .