מהחושך לאור… פרק 5 סיפור על וואן דיירקשן

נכנסו לבית של פול, הוא הדליק את האור וגיליתי בית מעוצב בסגנון טבע וחיות, ראשי חיות תלויות על הקירות, שולחנות וקירות מעץ, שטיחים מפרוות דובים, תמונות של היערות הכי מפורסמים בעולם תלוים בענק על הסלון שלו, "ברוכה הבאה לביתי הקטן" פול אמר בחיוך רחב, "קטן? הוא ממש לא קטן, הוא מדהים!" צעקתי בשמחה. "בואי אני אעשה לך סיור" פול אמר לי והתקדם לעבר הקומה השניה ואני אחריו בהתרגשות. "זה החדר שלך" פול אמר ופתח את דלת החדר, ראיתי מולי חדר מושלם לנערה כמוני, מיטת מים ענקית עם מצעים ורודים ופינת מחשב וטלוויזיה וספות, אבל אמרתי כמה שניות של צרחות אמרתי "פול אני לא יכולה לגור כאן" "למה לא?" פול אמר בפרצוף מוזר, "זה יותר מידי מפואר בשבילי" אמרתי והתיישבתי על המיטה, "ג'סיקה, את צריכה להתרגל לזה, מעכשיו החיים שלך משתנים, אני יודע שאת זקוקה לזה" הוא אמר והתיישב לידי "כן אבל……" "בלי אבל" באתי להגיד אבל פול השתיק אותי, "המקלחת ישר עד הסוף, אחרי זה תלבשי את הפיג'מה שקנית לך היום ותלכי לישון יש לנו יום ארוך מחר" הוא אמר וחייכתי חיוך ענק, "לילה טוב" הוא הוסיף וסגר את הדלת. נשכבתי על המיטה וחייכתי חיוך ענק, "זה זהו? סוף סוף הגעתי לאושר?" חשבתי על כל כך הרבה דברים, על הארי, על פול, על החיים החדשים שלי "טוב, נכנס להתקלח" אמרתי והוצאתי את הפיג'מה מהשקית, נכנסתי למקלחת, עשיתי מקלחת קצרה של 10 דקות ויצאתי, חזרתי לחדר שלי וסידרתי את המיטה ללילה וכיביתי את האור, נכנסתי למיטה והמשכתי לחשוב "אז זהו, אני נמצאת עכשיו בעולם אחר?" לחשתי לעצמי והתחלתי לבכות, "אני מאושרת" לחשתי לעצמי פעם נוספת ולאט לאט נרדמתי.
~בבוקר~
קמתי והלכתי להתקלח, אחרי מקלחת קצרה צחצחתי שיניים וסידרתי את השיער, נכנסתי לחדר ארון שלי והתלבשתי, לבשתי חולצת בטן לבנה וסקיני ג'ינס עם קרעים. ירדתי למטה להכין לי ארוחת בוקר, ראיתי על השולחן במטבח מכתב ובו כתוב: "הלכתי לסידורים, בשעה 10:00 אני בא לקחת אותך לחזרות של הלהקה, פול" הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 9:00 "יש לי עוד שעה" אמרתי והוצאתי את החלב מהמקרר, אכלתי ארוחת בוקר והלכתי להתלבש, לבשתי ג'ינס שחור וחולצת נצנים ורודה ומעליה עליונית בד דקה בצבע שחור, לבשתי נעלי עקב ורודות ולקחתי את תיק העור שלי ואת משקפי השמש וירדתי למטה. שמתי את הכל על השולחן והלכתי לטלוויזיה, הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 9:50 "עוד עשר דקות פול בא" אמרתי לעצמי מתרגשת, הדלקתי את הטלוויזיה והעברתי ל-MTV באותו זמן התחיל שיר של הבנים, נדהמתי מהקול שלהם, התרגשתי לראות אותם שרים לראשונה, למרות שזה לא בלייב, עדיין ממש שימח אותי לשמוע אותם! אחרי עשר דקות פול בא, "בוקר טוב" הוא אמר מחייך "בוקר", אמרתי וקמתי מהספה, "בואי צריכים ללכת" פול אמר וחזר לרכב לקחתי את התיק ונעלתי את דלת הבית. נכנסתי לרכב וגיליתי שהבנים שם "שלום בנים" אמרתי להם בחיוך והתיישבתי ליד הארי, "בוקר טוב יפהפייה" הארי אמר וחיבק אותי. הנסיעה לא הייתה ארוכה, משהו כמו רבע שעה, לואי לא הפסיק להסתכל עליי כל הנסיעה, חשבתי שקרה משהו….