מהחושך לאור… פרק 7 סיפור על וואן דיירקשן

"זה לא מה שאתה חושב" ליאם אמר וקם ממקומו, "ולמה ג'סיקה בוכה" הוא שאל ורץ אליי, הוא התיישב לידי וחיבק אותי חיבוק חזק, "אני פשוט מצאתי.." "זה בסדר" ליאם אמר והארי קטע אותו, "אתה יכול ללכת, תודה" הארי אמר וליאם יצא מדלת הבית, "מה קרה אהובתי?" הארי לחש לי, "אני לא רוצה לדבר על זה" לחשתי לו בקול בוכה, "את רוצה אני אכין לך אמבטיה?" הוא שאל, הנהנתי בראשי לחיוב, "תישארי פה, הלכתי למלות את האמבטיה" הארי אמר ועלה לקומה השניה. ואני, ישבתי לי ובכיתי, חשבתי למה זה מגיע לי? אחרי הכל אהבתי את הארי, אבל גם היה משו שמשך אותי ללואי, לא רציתי לפגוע באף אחד מהם, רציתי להיות מאושרת ולא לריב על בנים. "בואי" שמעתי את הארי אומר לי ומרים אותי לעבר הקומה השניה. הרמתי את ראשי וראיתי שהאמבטיה מוכנה, הארי יצא ושפטתי את בגדיי, נכנסתי לאמבטיה, לאט לאט החלקתי את ראשי למים, הייתי ככה כמה שניות אבל אז הרגשתי שמישהו מוציא את הראש שלי בכוח מהמים, בהתחלה התנגדתי אבל אז הרמתי את ראשי, ראיתי את הארי מתנשף לו וידיו בקצף, "מה קרה לך?!" הארי שאל בתדהמה, "אני מצטערת…" לחשתי לו והמשכתי לבכות, "את בטוחה שהכל בסדר?" הארי שאל שנית, "לואי נישק אותי!! הינה אמרתי לך, אתה מרוצה?!" צעקתי לו והמשכתי לבכות, הארי לאחר כמה דקות של שתיקה יצא מהמקלחת בריצה, ואני נשארתי לבדי, באמבטיה…
יצאתי מהחדר ארון, הסתכלתי על עצמי במראה ורציתי למות!! לבשתי חולצה קצרה לבנה ורחבה וטייץ שחור, לבשתי את הכפכפים האפורים שלי ויצאתי החוצה, היה גשם והיה קר, הלכתי לי ברחוב, השעה הייתה 22:00 בלילה, הרחוב היה ריק, אני קפאתי מקור, מצאתי לי פינה, התיישבתי בין שני פחים, ישבתי וחשבתי לי, הרבה דברים עברו לי בראש באותו רגע, רציתי שהכל יגמר, רציתי לחזור להיות הילדה שתמיד התעללו בה, הילדה הענייה, הילדה שהייתה צריכה להסתדר בכוחות עצמה! לאט לאט עייני נעצמו ונרדמתי, ברחוב, בלילה, בקור……..
"היא התעוררה" שמעתי מישהו אומר ולאט לאט פקחתי את עייני, מצאתי את עצמי בחדר זר, ראיתי אישה וילד קטן, "שלום לך.." האישה אמרה בקול חלק. "שלום?" עניתי לה בקול שואל, "איפה אני?" קמתי משכיבה לישיבה והסתכלתי על הילד, "חזרנו אתמול מאירוע ומצאנו אותך בחוץ, זה שלך?" היא שאלה ושלפה מכיסה את האייפון שלי, לקחתי אותו בעדינות, "תודה" אמרתי לך בחיוך ופתחתי אותו, 79 שיחות שלא נענו ו- 56 הודעות חדשות, "מה?!" צעקתי בקול, "הכל בסדר?" היא שאלה בחשש וניגשה אליי, "הכל בסדר, פשוט דאגו לי, זה הכל.." עניתי לה וקמתי מהמיטה, "שוב, תודה על האירוח.." אמרתי לה בחיוך וקמתי מהמיטה, "אני צריכה ללכת" אמרתי לה והתקדמתי לעבר הדלת, "חכי" היא אמרה והסתובבתי, "איך קוראים לך?" היא שאלה, "ג'סיקה" אמרתי לה בחיוך ויצאתי מדלת ביתה, המשכתי ללכת הביתה, מסתכלת על הזוגות השמחים, הזוגות המאושרים, הזוגות שאין להם בעיות. נכנסתי הביתה וראיתי את פול יושב בשולחן וכולו לחוץ, "שלום, ראית במקרה את…" שמעתי אותו אומר למישהו בפלאפון, הוא ראה אותי וניתק את השיחה, "ג'ס" הוא אמר ורץ אליי, "איפה היית? דאגתי לך!!" פול אמר בדאגה, זה בסדר אבא, אני בסדר" אמרתי לו, "אבא….?" הוא לחש בהלם מוחלט…..