אני רק מקווה שאהבתם ושתגיבו.
לא יותר מזה.

מה לעשות, החיים קשים! – פרק 13

31/05/2012 787 צפיות 42 תגובות
אני רק מקווה שאהבתם ושתגיבו.
לא יותר מזה.

"איזה ביתן את ?" הוא שאל לפתע.
" 58," עניתי בקול רועד.
לפתע השמש החליטה לצאת, וקרני אור זהובות בצבצו מהעננים הלבנים.
"יופי. דווקא עכשיו…" רטנתי וחלצתי את סנדליי הרטובות, והחזקתי אותן ביד.
פניתי אל הבקתה שלי, וניקו אחריי. "לאן אתה הולך?," שאלתי אותו כששמתי לב שהוא עדיין ליידי גם כשהגעתי לכניסת הביתן שלי.
"בא איתך. " ענה בפשטות.
"אממ… טוב… חכה שנייה, בסדר?" אמרתי ונכנסתי לביתן. הוצאתי בגדים יבשים מהמגירות, ושמתי אותם על השיש במקלחת.
יצאתי החוצה אל ניקו, ואמרתי לו שהוא יכול להיכנס.
הוא התיישב על הספה הגדולה והביט בי.
"אני.. אממ.. הולכת להתקלח… אז.. אם אתה רוצה ללכת אתה יכול… " עניתי והשפלתי את עיניי ממבטו הנוקב.
שמתי לב פתאום שהוא כבר לא ממש רטוב. השמש בטח ייבשה את בגדיו… כל כך מהר? נו טוב…
נכנסתי להתקלח, וכשגמרתי, התלבשתי במהירות ויצאתי. ניקו ישב על אחת הכורסאות וצפה בטלוויזיה.
"היי, " אמרתי וגרמתי למבטו לעבור אליי.
"היי, " אמר וחייך. " גמרת?"
" אה-הא. למה נשארת?"
הוא משך בכתפיו. "סתם. רציתי להישאר פה." והוסיף לאחר שנייה, "איתך."
הרגשתי את לחיי מסמיקות מעט ,וחייכתי.
הוא חייך וקם.
"יאללה, בוא נלך אלייך ," אמרתי והכנסתי את רגליי אל הכפכפים שלי.
הוא הנהן והלכנו אל הביתן שלו.
בזמן שהוא התקלח והתארגן, אני ישבתי על המיטה שלו וקלעתי את שיערי לצמה מרושלת לצד.
כשגמרתי לעשות זאת, התבוננתי בחדר הגדול. קמתי וניגשתי אל הכוננית הגדולה, שעלייה היו המון ספרים, והעברתי את אצבעי על הספרים. לקחתי באקראי ספר אחד, ונשכבתי על הבטן, על המיטה של ניקו ודפדפתי בשעמום בספר.
שמעתי קול של מפתח מסתובב, וראיתי את ניקו יוצא מחדר האמבטיה.
"למה אתה נועל את הדלת?" שאלתי כשהחל לנגב את שיערו במגבת הלבנה שתלה קודם לכן על כתפו.
"כי אני לא רוצה שמישהו יכנס לי באמצע ויפריע לי. " הוא הדגיש את המילה 'מישהו', והביט בי בכוונה כשאמר זאת.
"אני?! אני לא הייתי נכנסת לך באמצע המקלחת שלך!" צעקתי בהתגוננות.
"בטח…" על פניו היה מבט לא מאמין.
"אתה, אתה לא מאמין לי?! "
"לא." הוא חייך.
"אני לא כזאת! אני לא עושה דברים כאלה! אני לא אחת כזאת." אמרתי ובהדרגה הנמכתי את קולי לכדי דיבור רגיל, ולא בצעקה.
"סורי, אני פשוט לא מאמין לך."
"אל תאמין. בעיה שלך. "
"זאת לא בעיה שלי, זאת בע-"
"שתוק, אין לי כוח לריב… " אמרתי בעייפות ופרקתי את הצמה שלי. כעת שיערי היה שוב פזור וגלי.
"לאן נלך עכשיו?" הוא שאל והתיישב ליידי.
"מה זה 'לאן נלך עכשיו' ? כאילו שעד עכשיו נדדנו ממקום למקום… " גיחכתי.
"אה, כן. סוג של. היינו בים, אצלך, אצלי, וזה נקרא לנדוד. " הוא אמר וחייך.
חייכתי בחזרה ואמרתי שאפשר לטייל בינתיים, כי אין ארוחת ערב עדיין, ואין טעם לחזור לבית הספר כי יום הלימודים נגמר.
"יאללה." הוא אמר.
יצאנו מהביתן, והתחלנו ללכת לכיוון החוף. המשכנו ללכת קדימה, ודיברנו על החיים הקודמים שלנו. יותר נכון הוא דיבר, ואני רק הקשבתי.
הוא סיפר שהוא תמיד גדל בלי הורים, ושהוא אפילו לא זוכר אותם. הוא גר אצל בן דוד שלו מאז שהוא זוכר את עצמו, והוא עבר הרבה בתי ספר, כי מכולם הוא סולק באיזשהו שלב. הוא לומד בפנימייה הזאת כבר שלוש שנים, וטוב לו כאן בינתיים.
כשגמר לדבר על זה, הוא שתק, וכך גם אני.
הלכנו בשתיקה במשך כמה זמן, וכשהשמש החלה לשקוע, התיישבנו על החול, והבטנו בה שוקעת אל תוך הים הרחב. השמיים קיבלו גוון כתום-ורוד עז ומרהיב, ונראו כאילו מישהו מרח אותם באצבעו. המראה היה פשוט מהפנט. כשנהייה חשוך יותר נשכבנו על הגב והבטנו בכוכבים. שנינו ניסינו למצוא קבוצת כוכבים , וכשהצלחנו, הצבענו אל הרקיע , לכיוון קבוצת הכוכבים.
"היי, מצאתי את העגלה הקטנה " לחשתי והצבעתי עלייה בשמיים.
"דובה." הוא תיקן, ואני גלגלתי עיניים.
ניקו הביט לכיוון שעליו הצבעתי, אך לא ראה כנראה לאיפה בדיוק הצבעתי, כי הוא שאל איפה.
"שם, שם, " אמרתי בטיפשות והמשכתי להצביע לאותו כיוון.
ניקו הסתכל עליי במבט משועשע, וחייכתי במבוכה.
"הינה, תסתכל מעל כוכב הצפון. הדובה הקטנה מחוברת אליו. הינה שם, " אמרתי והעברתי את ידי באיטיות על קווי המתאר של הדובה הקטנה.
אה… זה? " הוא שאל והצביע על הדובה הגדולה.
"לא, זאת הדובה הגדולה."
"אז… " הוא חיפש במבטו את קבוצת הכוכבים שעלייה דיברתי. "לא יודע. " הוא אמר לבסוף בפרצוף מיואש.
חייכתי והחזקתי את זרועו בידי, ואמרתי לו לעשות אצבע. הוא חייך וקיפל את כל אצבעותיו מלבד האצבע, ואני הצבעתי בעזרת ידו על הדובה הקטנה.
"זה… זה שם? מעל הכוכב הנוצץ הזה?"
"כן. קוראים לו כוכב הצפון. וכן, זה זה. " אמרתי וחייכתי. הורדנו את ידינו באיטיות, והמשכנו להסתכל על הכוכבים.
הרגשתי שהוא מסתכל עליי ולא על הכוכבים. סובבתי את ראשי אליו. הוא אכן הביט בי. אך עיניו עברו באיטיות אל ידינו שנשארו שלובות. חייכתי במבוכה והבטתי על ידינו ואז על פניו המחויכות. הפרדנו את ידינו, וקמנו.
ניערתי את החול ממכנסי ומחולצתי, וביקשתי מניקו שינקה את החול מגבי.
הוא חייך ואמר לי להסתובב. עשיתי זאת, והוא ליטף את גבי בעדינות, וכך הוריד את החול שדבק בחולצתי. הוא לא אמר לי להסתובב כשגמר, ושנינו ידענו שאין עוד חול להוריד מהחולצה שלי. במקום זאת הוא העביר את אצבעו על עורפי בעדינות ובאיטיות וגרם לי לקפוא על מקומי. הרגשתי תחושה מוזרה, שלא הייתה צמרמורת, וקיוויתי שניקו לא שם לב לזה.
"זהו. את נקייה. " הוא לחש לבסוף והבריש בידו שוב את חולצתי מעט.
מלמלתי תודה, והשפלתי את ראשי אל החול. הרמתי את ראשי למשמע קול הגלים שהגיעו כעת קרוב לרגלינו. הלכתי אחורה כמה צעדים, ואז עצרתי. שפתיי יצרו חיוך קטן, ואני התקדמתי קדימה עד לקטע שבו המים הגיעו לקרסוליי.
עמדתי שם והרגשתי איך הרוח מעיפה את שיערי אחורה. הגופייה הירוקה שלי נצמדה לגופי, והז'קט השחור שלי, שהיה פתוח, התנופף לאחור. חייכתי לעצמי. הקשבתי לרחש הגלים ולרוח הנושבת, ופתאום נדמה היה לי שאני שומעת קול אומר, " עצמי את עינייך נועה. עצמי אותן ותתני לעצמך להשתחרר ולהתחיל את חייך מחדש…" הקול משך את המילה האחרונה וגווע. אני מאמינה שהרוח דיברה אליי. הרי היא נמצאת בכל מקום, והיא יודעת כל דבר מהשהייה שלה בכל מקום.
עצמתי את עיניי באיטיות ושמעתי בראשי את קולה של הרוח. " יופי.. ילדה טובה.. הקשיבי לי תמיד.. תני ללב שלך להיפתח בשביל שאחרים יוכלו להיכנס אליו. אבל שימי לב מי רוצה ברעתך, ומי רוצה בטובתך… שימי לב… ותני לליבך להיפתח לאוהבים אותך…" הרגשתי את הרוח כורכת את עצמה סביב צווארי כצעיף רך ומלטף.
לאחר כמה שניות דוממות, פקחתי את עיניי וראיתי מולי את ניקו, מחייך כמתמוגג ממה שרואה מולו.
"מה?" שאלתי וחייכתי.
"כלום. זה פשוט נפלא לראות אותך מחייכת ככה, כאילו ירד ממך נטל עצום ואין לך שום דאגות בחיים. " הוא ענה והחיוך עדיין על שפתיו.
דאגות.
ברגע שהוא אמר את המילה הזאת הרגשתי את החיוך יורד מפניי.
קייט. טום. סידני. לין. רוז. החיים האחרים שלי. דאגות.
'תני לליבך להיפתח לאוהבים אותך…' קולה של הרוח דגדג שוב באוזני והשיב את חיוכי.
"מה קרה? למה חייכת ואז היית עצובה, ואת החיוך שלך חזר? מה זה היה?" הוא שאל בבלבול.
"אני פשוט מרגישה נפלא." עניתי לו. ובאמת הרגשתי ככה.
הוא לא שאל יותר על זה.
"אתה יודע, יש לך נקודה לבנה קטנה כזאת בעין שמאל…" אמרתי לאחר שבחנתי בקפידה את עיניו.
"מה?" הוא שאל וצחקק.
"כן. שם. " אמרתי וקרבתי את אצבעי אל עינו השמאלית. הוא מיהר לעצום את העין.
"נו, ניקו!" אמרתי והורדתי את ידי בכעס מזויף.
"זה מלחיץ!"
"לא זה לא! אני רק מצביעה לך על העין!"
"אני.. טוב.." הוא נכנע והוריד את היד באיטיות מהעין.
"תהייה בפרופיל… כזה… שאני אראה לך את הצד.." מלמלתי והוא עשה זאת. " הינה. זה כאן." אמרתי בניצחון קל. המשכתי להביט בעינו. הוא סובב את ראשו בחזרה והביט בי בחיוך ובהרמת גבה.
"מה את עושה?" שאל כשהתקרבתי אליו.
לא עניתי והמשכתי להתקדם.
הוא הסתכל עליי כמהופנט ושתק.
היינו קרובים, אולי מידי.
הוא רכן אלי לאט ובשקט, עפעפיו רפרפו על שלי, ושפתיו נגעו קלות בשפתיי. הוא הרים את ידו וליטף את לחי. הוא החזיק בצד לחי, קרוב לשפתיי, והביט בי בתשוקה. עצמתי את עיניי והצמדתי את שפתיי לשלו.
הרגשתי בעננים.
כמו חלום.
זאת לא הייתה הנשיקה הראשונה שלי, אבל זה הרגיש קסום.
הוא נישק אותי בחזרה וכרכתי את ידי סביב צווארו.
התנתקנו והבטנו אחד בשני.
ראשינו היו קרובים, והמצח שלי נפגש בשלו. הוא חייך ונישק אותי בעדינות על שפתיי.
חייכתי בעונג והבטתי בעינו.
"היי, הינה הם! נועה! ניק! איפה הייתם, חיפשנו אתכ-" שמענו קול קורא פתאום, והסתובבנו לאחור.
בריאן עמד במרחק-מה מאיתנו, קפוא כפסל.


תגובות (42)

אוי !! מסכן בריאן :(((
לוול.. תמשיכי יצא מדהיםםם !

31/05/2012 11:06

אויי , איזה מסכן בריאן :-\
אעאע , תמשיכי !!

31/05/2012 11:31

יאיי! הגבתן!!
אני אמשיך מחר! לילה טוב:)

31/05/2012 12:03

אוי לא!! בריאן!!
תמשיכיכיי תמשיכיכי תמשיכי כבר!!!!!!!!!!
למה את מחכה?
חוחו

01/06/2012 03:02

ליאן ! כבר מחר ! נונונו ! קדימה תמשיכי !!! ותשלחי לי את הפרק במייל (;

01/06/2012 03:46

חה!!
הצחקת אותי קורן…!!
לשלוח לך ת'פרק במייל..
למה מה קרה, יש לך פרוטקציות? (דמייני ת'משפט הזה בקול פרחי/פקאצי כזה..חחח)
ואני אמרתי שאני אמשיך היום, לא אמרתי שאני אשלח את זה היום.. חחחח
סתם סתם אני עושה בדיקה אחרונה בפרק 14 ושולחת למערכת… בעוד כמה ימים…
סתם עוד שעה בערך אני אשלח…
סתם!!
למה ניראה לכם שאני אגיד לכם מתי אני אפרסם את זה?!!!
חיחיחי :))
לא אכלתי מסטיק כבר כמה ימים, ואני מכורה למסטיקים (אני רצינית), אז יש מצב שבגלל זה אני קצת (קצת קצת קצת) משוגעת…
רגע.. אולי יש חבילה חדשה בארון… מעניין.. אני הולכת לבדוק.. ביי !! ;)) חיחיח

01/06/2012 05:20

חיחיחי אנייי לוועסת מסטייק !!! ><
תאכליי תחת !!! ניינייניייניייייי !!|
חווחווחוו התחרפנתיי XD
BROEING ME

01/06/2012 05:54

אני עצובה!!!!
תשאלו למה!!!! ~אני נדחפת~
ואני שומעת פריי של ג'סטין ביבר.

01/06/2012 06:06

חח ריין בגלל זה את עצובה ?
פריי זה עצוב :(

01/06/2012 06:31

לפני כמה יפים צפיתי בטלויזייה באחד הערוצים כתבה על ג'סטין ביבר כשהוא מרסק את שק האיגרוף יאנו מה זה עצבן חבל"ז אך המערכת לא פירסמה זאת ביקשתי שהיא תפרסם אולי היום זה יעלה ואולי לא הכי בטוח זה אולי שבת שלום לכולכן ממני באהבה בקי ♥♥

01/06/2012 06:34

חחח פופקורן,
אני שומעת פריי ויש עוד משהו שממש מעציב אותי …בקיצור- דברי איתי במייל!!!
ליאנצ'י? באלי גם את המייל שלך! לדבר איתך!
חוח:)

01/06/2012 11:22

המייל שלי זה –
[email protected]
סבבה רייני?
חחח :))

01/06/2012 11:45

שלחתי לך הודעה~!!!!! :):)

01/06/2012 11:55

אני אוכל לקרוא אותה רק מחר!! סורי רייני…!! :(

01/06/2012 11:56

עניתי לך בסוף!! עאהעאהע!! חחחח

01/06/2012 12:07

באמת תהיתי לעצמי מה עם בריאן…

02/06/2012 02:35

זה ממש מוזר.. שלחתי את הפרק הבא אתמול כבר, בשבע או שמונה בערב, והוא עדיין לא הועלה.. שום דבר חדש לא הועלה עדיין… חוץ מהסיפורים של אסטוניה (ככה אומרים את זה, לא?) …
חח אני בכלל לא יודעת למה אני כותבת את זה…!!
אז ביי.. :)) חיחיחי..
ואודליה, בהמשך יהייה משהו די מותח שקשור בבריאן.. חוחו

02/06/2012 03:16

ליאנצ'י!!!
את לא ענית לי ואת פה וגם לי זה לא העלה…
זה לא מעלה בשבת:)

02/06/2012 03:38

באמת? אבל פעם העלתי בשבת.. חחח טוב אני הולכת לענות לך… !!

02/06/2012 04:17

החל מיום שישי בצהרים עד למוצ"ש אין שום פעילות באתר הסיפורים קרוב לודאי הם שומרי שבת חוץ מאחד שלגביו חחחחחחחחחחח מותר לי גם לשלוח לך מייל ??????????

02/06/2012 04:28

החל מיום שישי בצהרים עד למוצ"ש אין שום פעילות באתר הסיפורים קרוב לודאי הם שומרי שבת חוץ מאחד שלגביו חחחחחחחחחחח מותר לי גם לשלוח לך מייל ??????????

02/06/2012 04:28

ברור שאת יכולה לשלוח לי מייל בקי!! בכיף!!
ותודה שכתבת את זה.. לא ידעתי את זה ממש… תודה:))

02/06/2012 05:03

רייני? שלחתי לך תגובה במייל… :))

02/06/2012 05:08

לייייייאןןןן !!!!!! שלחתי לך מייל D ;
~מוחיחיחיחיחי אני נדחפת~

02/06/2012 05:33

מוחיחיחיחי? מה זה אמור להביע? חחחחחח
שנייה אני יענה לך עליו …. :))

02/06/2012 05:46

חח ליאנוש עניתי לך ! (( :

02/06/2012 06:33

שלחתי לך … סבבי קורן?

02/06/2012 07:02

אמממ.. ליאני (כינוי חדש) תבדקי את המייל שלך שנייה שלחתי לך משו .. ~.~

02/06/2012 07:29

כן, ראיתי.. שלחתי לך בחזרה.. ת'נכון.. חח

02/06/2012 07:37

לוווווול..לוווווולים…אפרווווווווחים O.O

02/06/2012 07:45

חחחחחח את מוזרה…. ואני אוהבת את זה… :))

02/06/2012 08:23

הכלב שלי קירח O.O
אמא מה עשית לי לפודל ?!?!
~בכיהיסטריבכיהיסטרי~

02/06/2012 08:25

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח קרעת אותי!!!!!!!!!!
שניה שנייה. תני לי להבין, יש לך פודל, שעשה תספורת, ועכשיו הוא קירח? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אדירר!!!!!!!!!!!
סתםסתם.. משתתפת בצערך.. חחחחח :)) אבל זה קורע…

02/06/2012 08:46

רייני, בסוף לא עשיתי לנועה משתמש או אימייל… האינטרנט הסתבך (ארר..) והכל נמחק. חרא.
אבל מחר אני בטוח עושה לה.
והיא נשארת לישון אצלי גם היום!! הו יה!! אז אולי אני אשאר איתה בבית מחר!! איזה כיף!! חחחח והיא רוצה לשלוח לך משהו מהמייל שלי (כי לה אין) אז תבדקי אותו מחר מתישהו, סבבי? חיחי:))

02/06/2012 09:26

חחח כן ליאן , יש לי פודל שעשה תספורת ועכשיו הוא קירח והוא נראה כמו חייזר <:

02/06/2012 09:27

חחח חשבתי לתוב באמת שעכשיו הוא נראה כמו חייזר, אבל לא רציתי להעליב אותך.. חחחחחחח איה דירר זה.. :))

02/06/2012 09:29

*לכתוב

02/06/2012 09:30

חח כע יצאתי מהמטבח עכשיו והוא ישב מולי והסתכל עליי ואני כזה ״חייזר״
והכנתי לי שוקו בלי חלב ! רק עם שוקולית , סוכר ומים חמים (( :
זה טעים D ;

02/06/2012 09:31

מה קורה, אחוחיות?
ליאן? תמסרי ד"ש לנועה:)

02/06/2012 09:54

אוקיי אוקיי.. תני להירגע.. אני במצב כפית ואני קוראת את מה שכתבת קורן ופשוט נקרעתי על הכיסא כאן.. הוא יושב מולך והסתכל עלייך ואת אמרת לו 'חייזר'..
חחחחחחחחחחחחחחח אני פשוט יכולה לדמיין את זה!!!! זה כזה אדיר!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ורייני מותק, (נועה רצתה שאני אכתוב את זה..) נועה מוסרת לך ד"ש ענק ענק ענק בחזרה!! (היא אמרה לי [הכריחה] לכתוב את זה… אני לא קשורה לעניין המוזר הזה ו.. סתםסתם :)) חיחי
ושוקו בלי חלב זה טעים…?
אני הולכת לנסות!!! ;)

02/06/2012 22:36

חחחח ליאן הוא יושב על המיטה שלי החייזר הזה O.O
נווווו שיצמח לו כבר שיער !
הוא ממש חצוף את יודעת ? אני כותבת את התגובה הזאת ואז הוא בא ומתחיל ללקק את האוזניים של האייפד (יענו הכיסוי של האוזני ארנב) ואני כזה ״מג׳יק עוף מפה חייזר !״
והוא מסתכל עליי ושותק ואני ממשיכה לכתוב את התגובה XD
חיחיחיחי הכלב שלי נעלב ממני (;

02/06/2012 22:40

אווויי.. מסכן!! תני לו קצת צומי!! לא נעים לי בשבילו!!
מסכן!!
ואיך יש לך זמן לכתוב? אין לך בצפר ? או שהוא מתחיל מאוחר?
אוו… מסכן ה.. חייזר-פודל-לשעבר.. שלך.. חחח תנחומיי כלבון מסכן.. חחחח

02/06/2012 22:49
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך