*Sabrina*
מקווה שאהבתם...
תגובות בבקשה...
מוקדש לירדן, אור, סהר, סתיו...וכל מי שקורא את הסיפור((:

מורעל ~ פרק שביעי ~ חלק א'

*Sabrina* 03/12/2011 179 צפיות תגובה אחת
מקווה שאהבתם...
תגובות בבקשה...
מוקדש לירדן, אור, סהר, סתיו...וכל מי שקורא את הסיפור((:

מטרה.
חץ.
קשת.
אש.
חץ בוער נורה למטרה.
הוא מוביל אותי בחשכה.
יעד.
יעד לא ברור.
עיניים כחולות נוצצות באפלה.
הן מחייכות אלי.
אני נתקלת במשהו קר.
היא משקפת אותי.
אני רואה את עצמי.
אבל זאת לא מראה.
כי מראה מראה אותי בדיוק.
אני רואה את עצמי יושבת על קרקע שחורה. אינסופית.
מרחבים שחורים מקיפים אותי.
כתפיים חיוורות.
הן רועדות.
שיער שחור פרוע מסתיר את עיני.
אני נאנקת מכאב.
משהו מציץ משכמותי.
זה לא יכול להיות-
זה נראה כמו..כמו…
"כנפיים" שמעתי קול מאחורי.

***

"אההה!" התעוררתי מהחלום.
יותר סיוט מאשר חלום אם תשאלו אותי.
הרגשתי את הכאב מפלח את שכמותי.
שמעתי צעדים מהירים במדרגות.
"סברינה? הכל בסד.." אימי ניכנסה לחדר. המומה.
"ס..סברינה?" שאלה. פניה השזופות נהפכו חיוורות לפתע.
"מ…מה יש לך על הג..גב?" היא גימגמה. הצבע המשיך לאזול מפניה.
היבטתי אל כתפי וראיתי משהו רך מבצבץ משכמותי.
זה נצץ בטוהר.
רצתי מהר אל המקלחת ועמדתי עם גבי אל המראה.
הורדתי את החולצה שלי.
"ז..זה לא יכול להיות…" גימגמתי.
מבין שכמותי ביצבצו להן,
לא אחרות מאשר…
כנפיים.


תגובות (1)

את יכולה בבקשה להמשיך זה כלכך מקורי ויפה :)

03/05/2012 22:57
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך