מחנה קיץ- פרק 9 (הסיפור שלכם)

נקודת מבט ג'סיקה
"א..ב..א, מה.. אתה עושה פה?" גמגמתי והייתי בהלם!מה לעזעזל הוא עושה פה ?!
"באתי לבקר אותכן היה לי עסקים בספרד, לא ציפיתי לקבלת פנים כזו" אמר בכעס
אבא שלי הוא בן אדם מאוד קשוח הוא לא נותן לי לצאת עם בנים, אפילו רק להתקרב אני ואחותי לומדות בבית ספר פרטי רק לבנות, והוא בקושי הסכים לנו להגיע לפה הוא חשב שאין פה בנים ועכשיו הלך עלי!!!!!!!
"אני לוקח אותכן עכשיו מפה!!!!" צעק עלי
"אל תצעק עליה" התפרץ סאם
הייתי בהלם! אף אחד בחיים לא דיבר לאבא שלי ככה כולם מייחסים לו כבוד כאילו הוא איזה מלך והוא רק ממעמד גבוה..
"סליחה?!" אמר
"כן, אל תצעק עליה!" אמר בברירות סאם
הוא קם ממקומו ואבא שלי התקדם לעברו
"מי אתה, פישר קטן שאתה תבוא ותגיד לי לא לצעוק על הבת שלי?!?!" אמר והחזיק בחולצתו של סאם
"אבאאא תעזוב אותו זו הייתה אשמתי הוא לא קשור תעזוב אותו!!" צעקתי
"אתה! חתיכת חוצפן" אמר והעיף לסאם אגרוף לעין
"אאאאאאאבאאאאאאאאא!!!!" צעקתי ורצתי לעבר סאם
"פעם אחרונה שאתה אומר לי איך לדבר עם הבת שלי, מובן!!!!!" אמר אבא שלי
"את! את באה איתי עכשיו" אמר ולקח אותי חזק בידו
"אבא תעזוב אותי!!!"צעקתי והתחלתי לבכות
הצלחתי איכשהו להשתחרר מאחיזתו
"תפסיק!!!!!!! אני לא רוצה להיות הבת שלך יותר" צעקתי בבכי
ראיתי על פניו שהוא בהלם, הוא היה בשוק הוא לא ציפה ממני לכזה דבר, הוא מכיר אותי בתור הילדה הטובה המתוקה שעושה כל מה שאומרים לה, אבל זה נגמר הילדה הזו היא כבר עבר!
"את באה איתי עכשיו את התחרפנת בזמן הזה שהיית פה" אמר ועוד פעם לקח את ידי
"תעזוב אותי כבר! תעזוב אותי" השתחררתי מאחיזתו ורצתי לעבר סאם
סאם פתח את ידיו בחיבוק גדול וחיבק אותי חזק, חזק התייפחתי על הכתף של סאם בזמן שאבא שלי מביט בי בהלם
"תלכי אליו, תלכי" סאם לחש לי באוזן
"אני לא רוצה, אני רוצה להיות איתך, הוא לא יתן לי להיות איתך אתה לא מכיר אותו!" אמרתי בבכי
"אנחנו נהיה ביחד תסמכי עלי" אמר
"מבטיח?"
"מבטיח" אמר
התקדמתי לעבר אבא שלי הוא הושיט את ידו בכדי שאני יקח אותה
"תחסוך את זה ממני" אמרתי
הלכנו לכיוון החדר כל הדרך היה שקט, השקט שלפני הסערה.
פתחתי את הדלת
"ג'סיקהה אוי כמה….." המילים של קורל נעצרו "אה.. אבא, מה אתה עושה פה?" אמרה בהלם
"אני לוקח את שתיכן עכשיו איתי! תארזו את המזוודות את מה שהספקתן לפרוק ונזוז מפה" אמר
"אני לא!! הולכת לשום מקום" אמרתי בצעקה
קורל גם נבהלה ממני
"את הולכת לאן שאני אומר לך, את קטינה ואת עדיין תחת חסותי" אמר
"אני קטינה ואני נשארת פה אם תרצה וגם אם לא תרצה וקורל איתי!"
"אתן באות עכשיו תפסיקי לעשות בעיות" אמר
"אני לא זזה מפה" אמרתי והתיישבתי על הספה
"אתה תצטרך להזיז אותי מפה כי אני לא קמה" אמרתי וקורל גם התיישבה לידי
"אוף איתכן!" אמר בעצבים והמשיך להסתובב מצד לצד בחדר
"בסדר בסדר!!!!!! תישארו פה, אבל את הקשר איתי אתן סיימתן תחליטו או לבוא איתי או להישאר פה ולנתק את הקשר איתי" אמר לנו
"מזה אולטימטום?!" שאלתי בעצבים
"בדיוק" ענה
מה אני עושה עכשיו?! חשבתי לעצמי