מנדלבאום בלש פרטי – הקדמה :)

השם שליהוא שירן אם יש משהו שאני ממש אוהבת – זה את הסדרה "מנדלבאום בלש פרטי", ושגיליתי שבאמת קיים כזה משרד, הייתי שמחה.
והחלק הטוב?
זה ממש כמו בסדרה.
וזה גם בבניין לידי.
אז, כמובן, שלא הצלחתי לפתור את תעלומת הגנבות בכיתה שלי, וזה התפשט, ניגשתי לשם.
"שלום. אפשר בבקשה את גרשון מנדלבאום?" שאלתי. כמו כל לקוחה, למרות שידעתי מיי הבלש האמיתי.
"כן, איך אפשר לעזור?" שאלה גאלה.
"יש גנבות בשכבה שלי, ובכלל בתיכון שלי" עניתי.
"זה לא מסוג הבעיות שאנחנו מנסים לפתור כאן…" אמרה.
"בבקשה! ההנהלה לא עוזרת, והחבורה שלי לא הצליחה, בניגוד לפעמים הקודמות".
ממש התחננתי, והיא עדיין לא הסכימה.
"טוב. אה, וגאלה?"
היא הייתה מופתעת שידעתי את שמה.
"אני יודעת שאת הבלשים האמיתית. חשבתי לספר את זה שתצליחי, אבל…"
ואז היא הסכימה.
חייכתי.
"להביא לכם מה שהצלחתי להבין?" שאלתי.
"כן." ענתה גאלה.
"יו, הנה פאוקר!" קראתי שראיתי אותו, והוא היה בשוק.
"אני יודעת את השמות שלכם כי יש סדרה שדומה למה שהולך פה.." מלמלתי.
פאוקר וגאלה נראו ממש כמו בסדרה, ואז גם הגיע גרי.
"יו, הנה גרי מנדלבאום! או יניב פולישוק!" אמרתי.
"יניב. זה משרד חקירות שנקרא על שם הסדרה, ואני עובד בו" אמר.
הוא לא היה ממורמר כמו תמיד, ואפילו היה אפשר לאמר שהיה שמחר.
כנראה כי זה לא גרי, זה יניב.
"והנה אסף!" אמרתי.
אפשר היה לאמר שנהנתי מאוד.
"טוב, אז מה שאני יודעת זה שהגנב הוא מישהו שיש לו גישה לכל הכיתות. אוליי זו כנופייה שיש להם נציג מכל כיתה. יש בכל שכבה 13 כיתות, אז זה לא יהיה פשוט לגלות מי הנציגים. מהכיתה שלי יש חשוד עיקרי, קוראים לו דין. הוא מקובל, ותמיד משוויץ שהוא הכי טוב, והראשון שגנבו לו משהו היה האויב של דין, בעוד שלדין עד עכשיו לא נגנב כלום."
אמרתי. עצרתי לנשום רגע.
"אוקיי…" אמרה גאלה.
"יש לי חברה טובה שהיא שכבה מתחתיי, והיא מעדכנת אותי. ממה שידוע לה היחיד שלא גנבו לו משהו הוא אמיר, אבל אמיר הוא מן ילד-טוב-ירושליים, כך שקשה לחשוד בו. לי יש השערה שזה אחד המורים" אמרתי. "זהו. זה כל מה שאני יכולה לספר" הוספתי.
"מתי זה התחיל?" היא שאלה.
"בתחילת שנת הלימודים"
"אוקיי… תודה לך." היא אמרה, והלכתי.
בדרך, שעברתי ליד פאוקר, אמרתי לו שמתאים לו סרבל, והלכתי.