שבעת הזנבות\ חלק א' פרק 1.
זה קרה בלוטהדל, האימפריה האחרונה. 700 שנים לאחר עלייתו של הלורד לשלטון.
לורה, בעלת כוח הפלדה, חיפשה זמן רב עבור מושא לנקמתה בלורד השולט, עד שמצאה את בירסטן בעל האישונים הלבנים.
שערו היה שחור כעורב, רשתיות עיניו היו בגוון צהוב בעצם ישנה. עורו היה מעט חיוור שהשווה לו מראה של זוועת עריפילים ומיותר לציין שהוא היה ערפילאי כמו שנורה הייתה ערפילנית.
הבגדים שלגפו היו פשוטים מלבד גלימת הערפילאים שלו שהייתה מורקבת מאלפי רצועות דקות שכאילו המתזגו בערפילים שמסביב.
לעומת חזתו של בירסטן ללורה הייתה חזות יחסית שקופה. שערה היה בצבע זהוב כהה ומעט בהיר, עורה שזוף במקצת משהייה ממושכת בשמש המתה שזהרה בשמיים שעות מעטות קודם לכן ועייניה היו בגוון ירוק כצבע הירקן.
לגופה היה שריון עור שנועד למנוע שימוש אלומנטי נגדה.
זו הייתה חצרו של לורד זוטר שבירסטן גילה את השתתפותו בהתערבות שמכילה אטיום.
האטיום הוחזק בכספת האישית של אותו לורד יחד עם כמות נכבדה של כסף.
לורה הגיעה למקום וראתה את בירסטן מחקה לה. הוא כנראה הגיע לשם בעזרת אלומנסיה, הכוח של המתכות.
תבינו, ישנן עשר מתכות ידועות המאפשרות לאנשי מסויימים קבל כוחות על אנושיים השולטים בהם בשת דרגות שונות.
ערפילנים שכוחם מתכת אחת בלבד וערפיליים שיכולים לשלוט בכל המתכות יחד.
"הגעת סוף סוף" אמר בירסטן
"אתה יודע שרוב האנשים צריכים ללכת, וחוץ מז הגעתי בדיוק בזמן." אמרתי
"אבל אני לא כמו רוב האנשים." אמר בחיוך
"אז מה התוכנית שלך להיום?" שאלתי בשמ של שיעמום
"הכספת נמצאת בחדר השלישי בקומה השנייה, שנינו יודעם שאת יכולה להגיע לשם בלי בעיה. אז פשוט נקפוץ דרך החלון." אמר
"אין התנגדות," מלמלתי
"יש בעיה אחת שאנחנו לא רוצים שהיא תהפוך לסיואציה -קוטלי ערפל,"
"הייז קילר" אמרתי בהבנה.
"חמישה מהם זה יותר מידי," אמר, מתעלם לגמרה ממני."נקוו שם לא בחדר נדאג שהשומרים לא יזעיקו אותם. מובן?" שאל, מיישר עליי את המבט המת שלו.
"כן, רק בוא נזוז." אמרתי בעודי מפילה מטבע בכוונה לדחוף אותו כדי להגיע לקומה השנייה.
בירסטן עשה כמוני ויצאנו לדרך.
בעודנו פורצים דרך החלון במטח מרהיב של זכוכיות הבחנתי בשומר יחיד שעמד במסדרון המוביל לחדר.
בירסטן התקדם בהתעלמות מופגנת מהשומר בידיעה שאני כבר אטפל בו.
פתחתי את שקיק המטבות והשלכתי שלושה מטבעו קדימה לעבר השומר בעודי מבעירה את הפלדה שבתוכי.
המטבעות נורו באויר וחדרו דרך שריו הפלדה ישירות לחזו של השומר חסר האונם שלא הספיק אפילו להשמיע קול אזהרה לחבריו.
התקדמתי לעבר בירסטן וראייתי אותו משליך את אחד השומרים על השומר הרץ לעבר מגורי של ההייז קילר.
השמורים נפלו, אחד על השני בפינת החדר כשגולגולתו של האחד רוסקה והאחר היה המום ולא יכל לזוז.
כשהגעתי לשם השומר השלישי כבר הספיק להתעשט והניף את חניטו לעברו של בירטן שעמד ללא נועה הוא מרוכז כולו בפעולה נסטרת.
מיהרתי לזרוק שני מבעת לפני שפגע בבירסטן אך איחרתי את המועד ברגע קט בעוד החניט שפדה את כתפו ורעש של פיצוח נישמע בחדר.
המטבעות התעופפו בזעם וריסקו את שיריונ חסר התועלת של השומר והרגו אותו בו במקום.
בירסטן, על אף המכה המשיך להתרכז ואני הבנתי. מעשיו רק כשהרמתי את עיני וראיתי את השומר עומד ללא מעש כאילו שפיכת הדמים שהרגע חזה בה לא נגעה לו.
לקחתי את מטבע אחרון בעודי מתקדמת לכיוונו וכאילו כמחווה אחרונה לקרב שהתרחש זה עטהה יריתי אותו בדיוק בין עיניו המזוגגות."סוף סוף הוא מת. לאידיוט יש ראש קשה יותר מאבן." אמר בירסטן. "אני לא חושב שהייתי יכול להחזיק ככה עוד רבה זמן. הריכוז שדרוש בשבילי לשתי המתכות הרגשיות בו בזמן כמעט התפוגג."
"יופי לך," אמרתי בציניות גמור.
"היה עוזר עם היית מגיעה קודם." השיב בחמיצות "שבר בכתף אינו נעים, במיחד כשאני צריך לפרוץ כספת."
"כיף לך" עניתי בחיוך.
בהתעלמות ממני בירסטן הלך לכיוון הכספת בעוד שולף את ערכת הפריצה שהבאתי לו מוקדם יותר באותו היום.
לאחר זמן כמה שניות בירסטן עמד עם גוש בגודל חרוז בידו מתפעל מיופיה של המתכת האלוהית.
"אטיום, פשוט מרהיב!" אמר בהתפעלות ילדותית כמעט.
הלכתי אל הכספת ולקחתי את שאר הטוב שהיה שם.
תגובות (4)
קודם כל, כשקראתי את השם – חשבתי שאני אמות מזקנה באמצעו.
זה לא בקטע של להעליב. פשוט… הוא ארוך. מאוד ארוך. שם ארוך צריך להצדיק את אריכותו, באיזו שנינות או חוסר הגיונות שיוסבר רק בסיפור.
תמיד משהו בסגנון "הרפתקאותיהם של בלהבלה ובלולו" מוריד לי את החשק לקרוא.
בנוסף, יש חזרה רבה מאוד על מילים מהמילה 'ערפל'. הרבה מאוד.
לצערי, מכבים לי את האינטרנט – אז לא אוכל לסיים את החפירות.
אבל זה מה שיש לי לומר עד עתה.
בנוגע לחזרה המרובה על המילה ערפל: בכל מקרה שבו נתקלת בסיפורו של ברנדון סנדרסון "הערפילאים" (שוב עם ערפל) היה עולה בך ההרגשה שהשימוש במילה הזו הוא מרכיב של הסיפור, ואי אפשר לוותר על מרכיבי סיפור המגיעים מהסיפור המקורי כאשר הם משמשים לכל שם ארור בספר!!!
כן, אנחנו מנסים למצוא שם אחר ולא אנחנו המצאנו את השמות של היצורים.
בכל מקרה, תודה:-)
יפה עוד פרק