משחק האי: פרק 2

DStory 16/09/2015 592 צפיות אין תגובות

משחק האי: פרק 2
24 שעות אחרי טביעת הספינה
השמש החלה לזרוח על האי. רם היה היחיד מבין החבורה שלא הצליח לעצום את עיניו במהלך כל הלילה. הוא ניתק את עצמו לרגע אחד מכל שאר חבריו שהיו שם אחד בשביל השני, תמכו, עזרו והתווכחו על מה צריך לעשות במצב כזה. סך הכול מדובר בנערים בני 17. סך הכול היה מדובר בחגיגת יום הולדת ה-17 שלו שהסתיימה באסון.
הוא תמיד דמיין את יום הולדתו ה-17 בצורה חגיגית, לקחת את החבורה הטובה שלו להפלגה יוקרתית בלב האוקיינוס. כסף לא היה חסר לו, תמיכה מהוריו תמיד הייתה. לא היה אכפת לו שקוראים לו מפונק, הוא אהב את החיים האלו. הוא אהב לחיות את חייו בצורה המפונקת והטובה ביותר.
—————————————-
קימברלי פקחה את עיניה. ידיה היו מלאות בחול, צווארה כאב מתנוחה לא נוחה שהיא ישנה בה. היא התקדמה בצעדים קטנים לכיוון הים ושתפה את פניה, ואז ירקה במרירות את המים המלוחים שנכנסו לה לפה. זה היה מגעיל, זה היה לא נוח. אבל היא שתקה, היא לא יכולה לגרום למצב להיות גרוע יותר ממה שהוא בעזרת התבכיינויות מיותרות.
על סלע גדול התיישבה קייט, חברתה הטובה והיחידה של קימברלי. לפעמים היה נדמה לקימברלי שהגורל פשוט צוחק עליה שהוא גרם לקייט ולה להיות חברות כל כך טובות. הן שונות באופי, שונות בהתנהגות. ובכל זאת קימברלי לא יכולה להיות בלי קייט, כי היא יודעת שהיא המפתח שלה לעולם החברתי, המפתח שלה לקשרים. לפעמים היא מרגישה שבלי קייט לא היה לה את הפה לדבר.
קיבמרלי התיישבה ליד קייט בסלע. קייט חייכה חיוך ממזרי והביטה לעבר השמש הזורחת.
"זה פשוט מרתק"
"מה מרתק?" שאלה קימברלי.
"העובדה שהספינה שלנו התפוצצה, שקעה בחוף וכולנו ניצלנו על אי יפיפייה, אף אחד לא מת. פשוט הגורל רצה שנחווה את החוויה הזאת" אמרה קייט בחיוך.
"אני רואה את זה בתור מזל" אמרה קימברלי, "ומה הכוונה שהספינה התפוצצה?"
"הספינה התפוצצה לאלף חתיכות. אני הייתי ערה כשזה קרה. משהו במנועים כנראה היה מקולקל. חבל שאת כזאת נשנשית ואיבדת את ההכרה מהר כל כך"
קימברלי לקחה נשימה עמוקה, "אני רואה את זה ביותר מזל. סביר להניח שאם הייתי רואה את הספינה מתפוצצת מול העיניים שלי הייתי מתה מדום לב".
"נמאס לי שאת לא מחוספסת, את צריכה ביטחון קימי" אמרה קייט ונגעה בשיער המתולתל של קימברלי, "תראי איזו יפה את, אני לא מבינה איך את בתולה עד עכשיו. כל כך הרבה רוצים אותך, רוצים לגעת בך, ללטף את הגוף שלך, לגעת בשדיים המוצקים שלך…"
"זה קצת מטריד התיאורים האלו קייט" אמרה קימברלי כשהיא כולה מסמיקה, "אני לא כמוך, לא קל לי להיפתח בקלות לגברים. אני לא מרגישה בנוח לעשות את זה עם כל אחד, אני לא את" הדגישה קימברלי את המשפט האחרון שלה.
"אני יודעת שאת זה לא אני, לכן אף פעם לא גררתי אותך להיות איתי ועם התאומים הלוהטים. ושתדעי לך שהם ביקשו שאצטרף אותך פעם אחת, אמרתי להם שאת שונה, שאת קצת מיוחדת" אמרה קייט, "אמרתי להם שאת פשוט מחכה לאחד שלך"
"למה אמרת את זה?" התעצבנה קימברלי, "לא מספיק יש לי שם של חננה, את צריכה עוד להעצים אותו?"
"הם באמת קצת גיחכו, אבל גברים אוהבים את הנשים השומרניות. את עושה את עצמך נחשקת יותר" אמרה קייט כשהיא נגעה בשיניים שלך.
"אני מתחרטת לרגע אחד שבאתי לחופשה הזאת. אמא שלי ממש לא תמכה בזה שאסע בספינה מלאת גברים בני 17 בגיל ההתבגרות" אמרה קימברלי, "היא צדקה"
"היא טעתה"
"היא לא" התעצבנה קימברלי, "קייט אני לא רוצה לפגוע בך, אבל שלושה מהגברים שנסעו איתנו את שכבת איתם בעבר. עם שניים מהם את שוכבת עד היום, ואני לא רוצה לדעת מה עשית בלילה כאן על האי כשנעלמת עם התאומים".
"קודם כל עשיתי טובה ענקית לאביב שנגעתי בו" אמרה קייט בעצבים על הטפת המוסר של קימברלי, "הייתי גם רוצה לנסות לעשות את זה עם אתיופי, בחיים לא הייתי עם אדם שחור. והתאומים ולי יש הסכם של סיפוקים, אין בנינו רגשות. זה נטו בשביל הפאן".
"אז מה שעושה לך פאן, זה לא מה שעושה לי פאן" סיכמה קימברלי וקמה לכיוונם של דניס ומייקי שהתעוררו.
קייט סובבה את צווארה לעבר קימברלי וזרקה לה עקיצה בזמן שהלכה, "תלכי לכיוון מייקי, אחרי הצרפתית שהוא דפק לך אתמול אני בספק שעדיין לא נמרחתם אחד על השני. קשה לא לראות את המתיחות הזאת בינכם"
קימברלי התעלמה מדבריה.
—————————————-
"אנחנו צריכים להיות מפוקחים" אמר דניס, "צריכים לחשב מה עושים כדי להיחלץ מהאי הזה. אם עד עכשיו לא הגיע אלינו משלחת חילוץ אני בספק שיאתרו אותנו"
"זה ממה כמו אבודים" אמר אביב ששמע את דניס מדבר אל מייקי בנוגע למצבם, "אנשים שנלקעים לאי ולא באים לחלץ אותם"
"לצערך זאת לא סידרה של טלוויזיה, אביב" אמר דניס, "אנחנו במצב לא טוב. הספינה שלנו התפרקה לרסיסים. זה לא טביעה רגילה".
"אנחנו התפוצצנו" אמרה קימברלי שהצטרפתה אל השיחה שלהם, "זה מה שקייט אמרה לי, היא הייתה ערה בזמן שזה קרה. הספינה התפוצצה"
"ואנחנו פשוט שרדנו את זה?" אמר דניס, "זה לא הגיוני"
"תתפלא" אמרה קימברלי בעיניים מלוגלגות, "קייט היא האדם האחרון שיגיד דברים לא אמיתיים, לצערי היא פתוחה מדי".
צחקוק נשמע בין הבנים לדבריה של קימברלי, שהחליטה מהר לשנות את הנושא מקייט.
"דניס, אתה האדם הכי חכם ושקול שאני מכירה. כל מה שתציע לעשות אני יהיה איתך, באמת קשה לי לסמוך על אנשים אחרים באי הזה".
"תודה לך קים" אמר מייקי והשפיל את מבטו כשהוא נזכר איך הנשים אותה.
קימברלי סובבה את מבטה לעבר מייקי כולה מסמיקה, "אני יודעת מה עשית למעני אתמול, אני באמת מודה לך על זה מייקי. אבל כולנו נערים בני 17 מתוסבכים בהורמונים של עצמנו, היחיד בעל דעה שקולה כאן הוא דניס. הוא תמיד יודע מה לעשות ומה להגיד, אל תשכחו שהוא זה שתמיד היה מארגן לנו את כל האירועים בחבורה בצורה מושלמת. יש לו חשיבה כל כך טובה"
"כנראה החמצן מהשרירים מגיע למוח גם" אמר אביב וצחק.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך