משחק האי: פרק 3

DStory 17/09/2015 568 צפיות 2 תגובות

משחק האי: פרק 3
בוקר היום השלישי על האי של החברים החל בצרחותיה של קייט. כל החבורה קמה בבהלה, קימברלי רעדה ותפסה את ידו של מייקי שעמד קרוב אליה.
קייט רצה מכיוון היער שהיה בהמשכו של האי, היא הופיעה בין העצים ופניה אדומות מדמעות. אביב שנלחץ לראות אותה רץ לעברה ותפס אותה חזק.
"תרגעי, תרגעי" אמר לה אביב שהרגיש עדיין רגשות אל מי שלקחה את בתוליו לפני כשנה וחצי, "קייטי, תפסיקי לצרוח ותסתפרי מה קרה".
אבל הניחומים של אביב לא עזרו וקייט לא הפסיקה להשתולל. דניס התקדם לעברם, לקח בעזרת כוחו הפיזי את ידה של קייט וסובב אותה אליו.
"או שתשתקי או שתספרי מה קרה" הוא פקד עליה, אבל הדבר הזה רק גרם לצרחות ובכי היסטריים יותר מקייט.
"איפה גייל?" נשמע קולו של בייל שעדיין החזיק את עיניו מעייפות. הוא הביט לעבר עיניה של קייט שנפלה עם ברכיה על אדמת החול.
"הוא… הוא… " מלמלה קייט, "הוא מת".
—————————————-
בייל, אביב ודניס התהלכו עם קייט הנסערת למקום בו היא ראתה את גופתו של גייל.
"מה עשיתם רק שניכם ביער בשעה כל כך מוקדמת?" התעניין דניס, שבתוכו ידע את התשובה.
"סתם, התעורננו ויצאנו לסיבוב לראות מה יש באזור" אמרה קייט כשהיא מתאפקת לא לפרוץ בבכי, "ואז הוא נעלם לי, חיפשתי אותו ומצאתי אותו שוכב עם צוואר חתוך"
"מי יחתוך לו את הצוואר?" התעצבן בייל שעדיין לא האמין לסיפורה ההזוי של קייט. יחד עם זאת התערבבה בו תחושת קנאה ולחץ מהעובדה שגייל וקייט התהלכו שניהם לבדם ליער, בלעדיו. האם טוב להם לעשות זה את זה בלי שבייל יהיה שם להפריע?
ואז הם נעצרו. מול גופתו של גייל ששכב על האדמה. פיו של בייל היה פעור למראה אחיו התאום שוכב מת, הוא התרסק על האדמה, ידיו נגעו בגופו הערום של בייל שהיה שם. ערום ומת. צוואר חתוך ומלא דם. בלי דופק, בלי נשימה.
"גייל… גייל…" התנשף בהיסטריה בייל, "גייל תדבר איתי, גייל!"
קייט התרסקה על האדמה ליד בייל שהחל להתאבל בצרחות מעל גופת אחיו התאום. אביב עמד בפה פעור והביט בהם. ודניס החל לחשוב מה צריך לעשות מכאן, כי דניס ידע שאי אפשר להמשיך ולהיות במעגלים על האי הזה.
—————————————-
"אתם חושבים שבאמת קרה משהו לגייל?" אמר רם בקול רועד מפחד.
"אני מקווה מאוד שהיא הוזה, שהיא מדמיינת דברים או שהם עובדים עלינו. לא אתפלא אם באמת הם עובדים עלינו, התאומים תמיד עושים בדיחות ובטח קייט שיתפה איתם פעולה, היא שחקנית טובה" אמר מייקי בביטחון.
"אני מאוד מקווה בשבילך שזה נכון" אמר קימברלי שחיבקה את רגליה, "אני יודעת מתי קייט דוברת אמת ומתי היא משחקת, וכמו מה שזה היה נראה עכשיו ולפי מבטו של בייל זה לא היה נראה משהו שהם תכננו"
"אז יותר הגיוני להקשיב לסיפור שלה, שהם התעוררו בבוקר ואז פתאום היא מצאה את צווארו של גייל חתוך, ולא ראתה אף אחד שעשה את זה ולא שמעה אפילו את גייל צורח? זה הזוי!" אמר מייקי.
"היא שיקרה" אמר רם, "הם הלכו באמצע הלילה, התעוררתי שהם הלכו. הם לא הפסיקו להימרח אחד עם השני…"
"אתה לא צריך לתאר, אנחנו יודעים בדיוק מי זאת קייט ומה היא עושה עם התאומים" אמר מייקי וקטע את דבריו של רם. קימברלי השפילה את מבטה לראות איך הבנים מדברים על חברתה הטובה, ולא מכיוון שהיא לא הסכימה איתם – דווקא מכיוון שהיא ידעה שזה נכון.
"אל תשפילי את המבט שלך קימי" אמר מייקי, "אני באמת מצטער, אבל אני לא סובל את החברה שלך. אם חברים שלי לא היו רוצים להיות בחברתה אני הייתי מסתדר בלעדיה כאן".
"להרבה אנשים קשה להתחבר לאופי של קייט" מלמלה קימברלי כדי לנסות להגן על כבודה.
"להרבה אנשים מלבד נערים חרמנים" אמר רם.
השיחה נקטעה כשמרחוק הם ראו את אביב צועד לצידו של דניס, מאחוריהם את ראו את קייט תופסת את ראשה ועיניה שעדיין לא הפסיקו להזיל דמעות. ואז מבטם קפא ונשימתם נעצרה כאשר הם ראו את בייל סוחב את את גופו של גייל.
"לא נכון.. לא נכון…" החלה לרעוד קימברלי כשהיא ראתה את זה. מייקי התקדם לעברה של קימברלי ותפס אותה חזק כשהיא החלה לילל בבכי. הוא ידע בתוכו שהיא לא אוהבת את התאומים בגלל מה שהם עושים את קייט, אבל הוא הכיר את הנפש הרגישה שלה. נפש שזהה לנפשו, לשניהם קשה לראות מוות. לראות מוות של אדם שהם הכירו.
בייל לקח את גופו של גייל, השכיב אותו על ענפי דקל והביט בו.
"תניחו לו לבד" אמר דניס והתקדם לעבר שלושתם, "קימברלי, תתאפסי על עצמך. אני צריך שתלכי לחברתך ותרגיעי אותה. לא אכפת לי מה היא עשתה איתו, היא מתנהגת בצורה שמחרפנת גם את בייל, ועכשיו בייל צריך זמן עם עצמו. הוא צריך להתגבר על זה…"
קימברלי הנהנה, עזבה את זרועותיו של מייקי שניחמו אותה והתקדמה לעבר קייט שהתיישבה הרחק מהם על סלע והמשיכה לבכות.
—————————————-
"חברים תקשיבו לי" אמר דניס והביט באביב, מייקי ורם. הם הפנו את מבטם לעברם, רם קפא לחלוטין, אביב לא הוציא מילה ומייקי פשוט לא הפסיק להנהן את ראשו למראה המזעזע.
"משהו רע קרה שם, אבל אסור לנו לאבד את עצמנו. אם מה שקייט מספרת נכון, יש כאן כנראה עוד אדם על האי שעשה את זה, אין סיבה שגייל יתאבד ויחתוך לעצמו את הצוואר. אנחנו חייבים להתאפס על עצמנו כדי לחלץ אותנו מהמצב הזה, לכן מחר על הבוקר כשהרוחות ירגעו ובייל וקייט יתאפסו על עצמם אנחנו נתקדם יחדיו ונמצא מקום שממנו אנחנו יכולים להימלט מהאי הזה או לפחות לבקש עזרה. ועד מחר בבוקר, תדאגו שכולנו נשארים יחד ואף אחד מאיתנו לא נעלם לרגע אחד, אני לא רוצה עוד גרונות חתוכים של חברים שלי".
הם הביטו בעיניו של דניס והנהנו כולם יחד. ודניס ידע שהוא עושה את הצעד הנכון במילותיו, כי יותר מתמיד הם צריכים עכשיו מנהיג שינהיג אותם לצרה שהם נקלעו.


תגובות (2)

היי,
סיפור מעולה!
הכתיבה שלך קוהרנטית ומעניינת. התוכן עצמו גם מעולה ומסקרן.
אשמח לקרוא את ההמשך!

18/09/2015 02:14

    תודה רבה דידישה, שמח לשמוע ביקורת ראשונה מזה יומיים מאז שהגיבו לי על הפרק הראשון.
    אפרסם את פרק ההמשך כבר היום בשעות הצהריים!
    שבת שלום :)

    18/09/2015 06:54
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך