ניסוי ותוצאה פרק 11
"מה זאת אומרת הקרצייה נמצאת בתוך הגוף שלו?!" "קונור תירגע. שב." הנערה ששמה הוא פלאנורה מניחה את ידיה על כתפי ומאלצת אותי לשבת על בול עץ רחב. אני טומן את ראשי בין ידי. "מה קרה? איך היא הגיעה לשם?! " "זה חלק מהתהליך. עכשיו הסיכוי היחיד להוציא את הדבר הזה מהגוף שלו הוא לקיים עסקה אם בני האנוש הארורים." פלאנורה מסלקת קצוות שיער מפניה. "אז אני אסגיר את עצמי! הם יקחו אותי למעבדות שלהם, הקרצייה תצא מהגוף של טיילר והכל יהיה בסדר!" אני קופץ בחזרה לעמידה. "שלא תחשוב על זה אפילו! אנחנו לא יכולים לאבד נכס חשוב כמוך!" פלאנורה חוסמת את דרכי. "אז זה מה שאני בשבילכם? נכס חשוב? ממתי הסכמתי שלמישהו תהיה שליטה עלי?" אני דוחף אותה הצידה אבל היא תופסת במפרק כף היד שלי ומושכת אותי אחורה. בחיי שהיא חזקה. "אני מצטערת. לא התכוונתי להגיד את זה ככה. התכוונתי לכך שאסור לנו לאבד חייל אם יכולות נדירות כל-כך בקרב נגד בני האנוש." אנחנו עומדים שם בשתיקב כמה רגעים כשלבסוף אני משתחרר מאחיזתה ויוצא מהאוהל. בחוץ עומדים שלושה נערים שנראים בני גילי. הם מדברים בשקט כשפתאום אחד מהם מצביע עלי. הם מתחילים להתקדם לכיווני במהירות ואני כבר יודע שהם חדשות רעות. אני לא מהיר מספיק. אחד מהם, גבוה ושחום אם שיער שחור חלק ומבט של זעם פראי, תופס את צווארון החולצה שלי ומקרב אותי אל פניו. כשהוא מדבר אני מרגיש את הבל הפה הרותח שלו על פני: "תקשיב לי ותקשיב לי טוב! אם עוד פעם אתה מעז לגעת באחותי אני שורף אותך ברור?!" אני מתכווץ ומהנהן. לא נראה לי שזה מרצה אותו. הוא מניף את ברכו ובועט בבטן שלי בכל הכוח. לאחר מכן הוא שומט אותי על הקרקע והוא וכל החבורה שלו מסתלקים משם. אני מאלץ את עצמי לקום, דומע וקצר נשימה, ולצלוע אל תוך אוהל אקראי. למרבה המזל האוהל ריק. מספר מזרונים דקים מפוזרים להם על הרצפה באי סדר. אני קורס על אחד מהם ומסדיר את הנשימה שלי. לאימארה יש אח? את זה לא ידעתי. אבל אני מניח שאני אקשיב לעצתו ולא אתקרב אליה בזמן הקרוב. גם ככה נראה לי שעשיתי לה מספיק חיים קשים גם ככה. פתאום אני מבין שהשעה היא שעת שקיעה ושבקרוב יצא הירח. ואז צץ בראשי רעיון…..
תגובות (0)