ניצוצי הלילה

יום שישי בלילה סיימנו לאכול, כל אחד לקח את הצלחת שלו ושטף עם סבון.
במטבח הייתה דממה לא הוציאו קול, מרי הסתובבה עם מכפייה השחורות ובחנה כל ילד וילד ונעצה בו מבט כאילו שהוא אשם.
אף פעם לא אהבתי את המקום הזה הקריר האפל והמפחיד הזה שקוראים לו פנימיה.
כולם עלו למעלה נכנסו למיטות ומרי נכנסה זועפת לקחה ילדה לשיחה וכיבתה את האור בעצבנות, באותו הרגע ריחמתי על הילדה שנלקחה לשיחה, יכולתי לדמיין את זה כי אני כבר ״בילתי״ מספיק פעמים בשביל להכיר את מרי.
כולם שקעו במחשבות ולאט לאט נרדמו, פקחתי עיין אחת ובדקתי בחשדנות שכולם ישנים, הלכתי בשקט לדלת הכניסה וסגרתי אותה באיטיות, למטה שמעתי את מרי שותה תה עם השכנה שממול מדברות על השוקולדים החדשים שהיא הביאה מארצות הברית.
זחלתי מתחת לכיסאות ובטעות הרגל שלי נתקעה ברגל של הכיסא, מרי שמעה אותי התכופפה מתחת לשולחן וגילתה שאני שם.
היא כלכך זעפה משכה אותי לחדר ואמרה לי:״ אני יטפל בך כבר בבוקר גברתי!״.

איך עד עכשיו?
המשך עוד מעט ;)