נערה בלחץ פרק 1

אני יושבת באוטו הגדול והלבן שלנו בכביש מהרצליה פיתוח לתל אביב. שירה ליידי מהצד השני ונועם בצד השני ,הוא כבר עם המדים שלו, זה פשוט לא נקלט שהוא בצבא. כשאני חושבת על זה יש לי משפחה די יפה… נועם גבוה ויש לו עיינים בהירות ומהפנטות, הוא נראה פשוט הורס עם המדים, ושירה, שהיא רק בכיתה ז' עכשיו היא ילדה מהממת בעיני -שיער חום חלק ונמשים חמודים על הפרצוץ ,והיא כל כך רזה שזה מעורר קנאה. לולה מאחורה והיא לא מפסיקה לנבוח.. נראה לי שקשה לה להבין שעזבנו את הבית היפה והגדול בהרצליה פיתוח בשביל העבודה החדשה של אבא. מחר היום הראשון ללימודים בדבר הזה של האומניות נו איך קוראים לזה? לא משנה.. זה נחשב תיכון טוב, אני חושבת, ואני הולכת למחול ,יש לי ניסיון אבל רק בתחום של גמישות ושם יש בלט, בטח כולן שם רזות כמו מקל סנוקר.. ממחר דיאטה! כן אה.. בטח כולן שם ממש טובות אבל נו טוב, למי אכפת. הגלים השטנים בלונדינים שלי עפים לי על הפרצוף, אוף אם רק היה לי שיער שמחליט שהוא חלק וזהו! אני חושבת על כל החברות שהשארתי שם, על גל ורננה, החברות הכי טובות שלי שמחר יתחילו כיתה י' בלעדיי העיינים הכחולות ירוקות שלי מתמלאות בדמעות. "סתיו!! סתיו!! די כבר לדמיין הגענו" אמא שלי כלכך חמודה והיא כל כך מתרגשת.. היא מנסה כל הזמן לדבר איתי על עצמי ועל איך שאני מרגישה עם עצמי אבל זה פשוט לא הולך. טוב הנה זה- רחוב האורן 12.. בית גדול יחסית, וחצר יפה.. אני מקווה שלולה תתרגל ותפסיק לנבוח. החדר שלי ממש יפה, כמו שעיצבתי אותו, ויש בו מקלחת ומרפסת פרטית שאני אוכל לחשוב קצת מידי פעם. הנה הבגדי גוף שלי, כל ה28, והנעלי פוינט היפות .. נראה לי אני אתחיל להתרגל לרעיון של הבלרינה כי אני די אמורה להיות טובה בזה.
"סתיו!!! סתיו!!!" שירה חופרת לי לרדת למטה.. אני פותחת את הדלת ועומדת שם ילדה חמודה וחייכנית, עם שיער שחור ועיינים ירוקות, גבוהה ורזה. מאוד רזה. היא נרא כמו בלרינה כזאת אני לא יודעת איך לתאר אותה.. אני לא שמה לב שאני עומדת כבר כמה דקות ובוחנת אותה בלי להזמין אותה להיכנס.. "אה.. הי" אני אומרת במבוכה. "היי אני שני, אני גרה פה ממול. ראיתי את אמא שלך פה כשהיו לכם שיפוצים, היא סיפרה לי שאת באה לבית ספר לאומנויות זה נכון?" אוי האמא הפדחנית שלי… "כן אני הולכת למחול" "ואי איזה קטע!! גם אני! " יופי, יש לי עכשיו חברה חדשה, היא ממש חמודה אבל קצת קשה לי עם זה שהיא כזאת רזה.. מה אני אבוא בדמות הבטטה מהרצליה פיתוח? שני הביאה עוגה ונכנסנו פנימה למטבח. "ואו איזה בית יפה!!" שני נראת ממש מתפעלת מהבית ."עוד לא כלכך הבנתי איך הוא נראה ".אמרתי ושתינו התחלנו לצחוק.. נראה לי שזאת התחלה ממש טובה יחסית למה שחשבתי. שני אמרה שהיא לא בין הרקדניות הטובות בלהקה, היא אמרה שיש ילדה אחת שקוראים לה נוי והיא נחשבת הכי טובה, והיא גם חנפנית ממש. היא לא כלכך אוהבת את נוי, היא אומרת שהיא יהירה מאוד.. נראה לי שנוי ישר תעשה לי פרצוף. אמא מכינה לנו ארוחת ערב.. טוסטים עם גבינה וחביתה ליד.. בטח אלפי קלוריות.. שני אוכלת בלי לחשוב פעמיים ואני נושכת שפתיים ומתאפקת – אני כל כך גאה בעצמי! אולי סוף סוף אני אהיה קרובה ללהיות רזה.