נערה בלחץ פרק 4

"אחת שתיים שלוש ארבע חמש ושש נוי? מה זה? זה רלווה? בקושי אצבע אני מוכנה להכניס פה!" יוליה מקפידה על כל פרט, ומסתכלת על כל אחת טוב טוב.. "בנות רגל ימין על הבר, תנסו להגיע כמה שיותר לרצפה אני אמתח אתכן ואני אבדוק את היכולות שלכן" יש! סוף סוף, אולי יהיה לי סיכוי להיות מוצלחת במשהו. "אוץ! " "אח!" הבנות לא מפסיקות לצרוח כשיוליה מותחת אותן. "נו באמת אתן לא רציניות, רואים שלא עבדתן בקיץ!" יוליה מגיעה אלי. טוב סתיו רוגע. את לא צורחת! את תעשי את זה מושלם גם אם זה יהרוג אותך. יוליה מותחת אותי, ואני אדישה. יוליה מותחת עוד ואני שוב אדישה. זה בכלל לא כואב ! אני לא מבינה מה יש להן.. "תראו.. משהי חדשה אוכלת אתכן בלי מלח.. טוב אני אבדוק קצת את הגמישות שלך בגב" יוליה מותחת לי את הגב תוך כדי, ממש מקפלת אותי בלי רחמים. ואני נושכת שפתיים ונותנת לה לשחק לי בגוף כמו בפלסטלינה. "ואווו" "איך זה לא כואב לה?" "אמאאא" הבנות ממש נלהבות, ונוי עומדת ומסתכלת עלי במבט עוין. "אתן רואות בנות? כזאת גמישות אני צריכה! גוף מעץ לא יעזור לי! וגם כזה פוינט ורלווה ו.." אויש, תמשיכי! כולי גאווה, לא ציפיתי שזה יהיה ככה, המורה הכי קשוחה בארץ לא מפסיקה לזרוק מחמאות, אז אולי יש בי משהו.. נשמע צילצול וכולן ממהרות לצאת מהסטודיו, אני הולכת איתן. "את יכולה לבוא רגע?" יוליה קוראת לי. אני רצה אליה בצייתנות והתרגשות. "איך אמרת שקוראים לך?" "סתיו, סתיו קליין" "טוב סתיו, מאוד הפתעת אותי. בדרך כלל רקדניות חדשות הרבה פחות טובות מהשאר והן צריכות לעבוד קשה על טכניקה. ואת? את מצויינת ! אבל את חייבת יותר ביטחון, אל תתביישי תראי אותך! היה לך שיעור מצוין, בלטת יותר מכל אחת אחרת! " אם היה לי אומץ, הייתי מחבקת אותה. היא צודקת, באמת אין לי הרבה ביטחון בדברים האלה, וזה בגלל שאני לא אוהבת את הגוף שלי.. "אז סתיו, חשבתי עלייך בתור רקדנית ראשית.. כמובן שיש עוד מועמדות אבל אני מאוד מאמינה בך, אם השקעה וביטחון ומאמץ את תגיעי לרמות אחרות! יש לך את זה!" אני מהנהנת בחיוך. "בואי אלי בשעה שתיים ואני אבחן אותך קצת לראות את היכולות שלך". אני יוצאת מהסטודיו עם חיוך ענק על הפנים, שני תופסת אותי ומחבקת אותי חזק "את מעולה! אפילו יותר ממעולה! את כל כך הולכת להיות הרקדנית הראשית, למה לא אמרת לי שאת כזאת טובה?" ואי איזה כיף, איזה חמודה שני היא כל כך מפרגנת לי. נוי מטר ממני, עם כל החבורה הלקקנית שלה, הן מסתכלות עלי בזלזול. "טוב יפה, אפילו מאוד יפה.. הפתעת אותי סתיו, עם המראה שלך לא חשבתי לרגע שתוכלי להיות בלרינה, יפה שהצלחת להרים את הרגל " כל הבנות מסביבה צחקו, העיניים שלי התמלאו דמעות, אבל לא רציתי לבכות לידה. רועי וחברים שלו גם היו שם, הם בטוח שמעו הכל! ידעתי, ידעתי שהשומנים המיותרים האלה יעשו לי רק רע… כולם פה מסתכלים עלי ואני לא יודעת מה לעשות.. שני לוחשת לי "תתעלמי ממנה! היא סתם קנאית" שני בטוח מרחמת עלי אבל היא לעולם לא תדע איך זה להיות במקום שלי. אני רצה החוצה ומתחילה לבכות, כמו ילדה קטנה. כל כך מפחדת שמישהו יראה או ישמע אותי.. אני שומעת צעדים , זה רועי. אוי ואבוי, זה מה שחסר לי, שהוא יראה אותי בוכה. אני מנגבת מהר את הדמעות ועושה כאילו אני משחקת באייפון. "זה לא עובד עלי" הוא אמר בחיוך ביישני וחמוד. "אני שמעתי מה היא אמרה לך.." "זה בסדר רועי , באמת.. אני לא מופתעת. אולי היא צודקת..". "את צוחקת עלי סתיו ? נוי הזאת ילדה בלי רגשות והיא תעשה הכל כדי שאחרים ירגישו רע עם עצמם. היא כל כך מקנאה, אחרי המחמאות שנתנו לך ואחרי שבלטת ויוליה כל כך המחמיאה לך ו.. " "רגע רועי , איך אתה יודע?" "טוב סתיו אני אגיד לך את האמת.. הצצתי. הייתי חייב לראות אותך בשיעור הראשון. ואת האמת? באמת היית מעולה! יותר מכל אחת אחרת, וראיתי איך יוליה התפעלה ממך ואם היית שמנה או משהו היא לא הייתה כל כך מתלהבת. היא גם צודקת שהיא אמרה שאין לך ביטחון, תפסיקי כבר להתייחס לנוי הזאת!" . "רועי אתה עוקב אחרי או משהו?" אמרתי והיה לי פתאום חיוך על הפנים ." נו סתיו.. ממש רציתי לראות אותך, וגם אני יודע עכשיו שאת הולכת להיות הרקדנית הראשית, אחרי השיחה עם יוליה, זה כל כך שקוף! את מדהימה, באמת". אוקיי אני חושבת שהתאהבתי . על היום הראשון. הוא כל כך מדהים! "רועי.. ממש תודה באמת! גם תודה שאיך שבאתי עזרת לי ודיברת איתי.. למה באמת עשית את זה?". "עשיתי את זה כי כשראיתי אותך כשנכנסתי לכיתה הרגשתי משהו אחר , הרגשתי שאת מיוחדת ושונה.. רציתי להכיר אותך באמת, ואני לא מתחרט על זה. בבקשה סתיו, אל תשימי לב לנוי הזאת, היא תעשה הכל כדי להוריד לך את הביטחון, כי היא קנאית, זה מה שהיא." שקט.. איזה שקט. טוב אין לי מה לומר לו, הוא מדהים וזהו. רועי התקרב אלי וחיבק אותי, היינו כל כך קרובים שהייתי מסוגלת להריח אותו.. עכשיו אני יכולה לומר, אני מאוהבת.