נערה חדשה בעיר-פרק 2-יום חדש

התעוררתי מהשעון מעורר שהיה לי בפלאפון ,השעה הייתי 7:20 וקמתי להתארגן לבית ספר.צחצחתי שיניים,סידרתי את התיק ששכחתי לסדר בלילה ,לבשתי מכנס קצר נעלי סניקרס שחורות וחולצה אחידה בצבע כחול.שמתי את תיקי על כתף ימין עשיתי קוקו פשוט ולקחתי את הפלאפון שהיה מונח על המיטה סימסתי לאריאל "אתה בא עליי ונלך ביחד נכון?",שמתי את הפלאפון בכיס ויצאתי מהחדר ואימא שמה לי פתק שהיה רשום בו "כשאת רואה את תתקשרי אליי אוהבת אימא" שלפתי את הפלאפון מהכיס ובדיוק אריאל החזיר לי סמס "אני לא יכול אני הולך עם מישהו,זה בסדר נכון?" "כן בטח ניפגש בכיתה" רשמתי מאוכזבת והרגשתי שהוא מסתיר מימני משהו,חבל חשבתי שאנחנו חברים ללא שקרים .יצאתי מהבית והייתי בדרכי לבית ספר,לבד,והתקשרתי לאימא שלי כפי שאמרה לי ."היי אימא מה רצית?"שאלתי אותה,"היי מתוקה תקשיבי אני בעבודה ואני יחזור מאוחר, היום ואני ודורון צריכים לספר לך משהו והפעם בלי תירוצים שמעת?"היא צוותה עליי, "טוב,ביי" אמרתי לה וניתקתי.הגעתי לבית ספר ונכנסתי לכיתה התיישבתי במקומי וחיכיתי שהשיעור יתחיל ראיתי את אריאל בצד השני של הכיתה ,נופפתי לו לשלום והוא נופף לי בחזרה עם חיוך,עשיתי לו סימן של "אני באה " והוא עשה לי סימן של לא צריך ,אוץ'. היה צלצול ושיעור מתמטיקה התחיל אבל אני לא הקשבתי למילה של המורה,הראש שלי היה מלא במחשבות,למה אריאל לא מתייחס עליי,מה אימא רוצה לספר לי כל-כך,מה הבעיה של העולם הזה.נקשתי את האצבעות בשולחן עד שהמורה כעס עליי "כרמל תפסיקי עם זה" הוא אמר לי "סליחה "החזרתי לו בלחש.כתבתי לאריאל
מכתב "אתה יכול להסביר לי למה אתה מתעלם מימני בזמן האחרון,חשבתי שאנחנו ידידים".לאחר כמה דקות של קשקושים במחברת אריאל שלח לי מכתב תשובה ,"אני מצטער פשוט בזמן האחרון אני יותר עסוק מבטיח לך שבהפסקה אני רק איתך:)" חייכתי עליו והוא חייך עליי בחזרה ושנייה אחרי זה ראיתי אותו מסמס וחשבתי שזה בשבילי אבל שום הודעה לא נשלחה עליי.הגיעה ההפסקה והלכתי לדבר עם אריאל ,"היי." אמרתי לו וחיבקתי אותו,"התגעגעתי עלייך,עכשיו אתה יכול להסביר לי למה אתה מתעלם מימני ביומים האחרונים?"שאלתי אותו ,
"אני מצטער שלא באתי לבריכה אתמול או הלכתי איתך לבית ספר היה לי תוכניות אחרות."הוא אמר "תוכניות אחרות?עם מי בדיוק היה לך תוכניות יש לך איזה חבר סודי שלא ידעתי עליו כי אני לא זוכרת שאי פעם היה לך 'תוכניות' "אמרתי לו ,
"אני שמח שזה מצחיק אותך שיש לי חיים נוספים חוץ מימך."הוא אמר כועס והלך.
"אבל…אריאל אני צחקתי…"צעקתי עליו והוא לא התייחס .
שיט!אמרתי לעצמי והתיישבתי באיזה ספסל לבד.נגמרה ההפסקה וחזרתי לכיתה היה שיעור היסטוריה ואחרי זה אנגלית כל השיעור הסתכלתי על אריאל וניסיתי שישים לב עליי ,הסתכלתי קצת על ילדים אחרים.פתאום מיכאל שלח לי מכתב מה לי ולו הוא אחד המקובלים ואני סתם אחת ,היה כתוב במכתב ככה "אל תנסי לדבר איתו הוא לא התייחס עלייך יותר אני מעדיף שתתחילי לחפש חברים חדשים,את יודעת כאלה שמתאימים לרמה שלך" הייתי אמורה להיעלב מהמכתב הזה ,הייתי אמורה להתייחס עליו בכלל .נגמר הבית ספר וראיתי את אריאל מלפניי במרחק כמה מטרים ,"אריאל" צעקתי עליו ורצתי עליו,"אני מצטערת אל מה שאמרתי זה היה רק בצחוק פשוט כל הזמן היינו רק אני ואתה ופתאום אתה אומר לי על החברים החדשים נבהלתי זה הכול אבל רק שתדע שאני מאוד מפרגנת לך על זה אז אתה סולח לי?"אמרתי לו,
"ברור שאני סולח לך איך אפשר שלא" הוא אמר ונתן לי חיבוק,"אז רצית להגיד לי משהו לא?"הוא שאל,
"האמת כן רציתי" אמרתי לו והמשכתי "אז אתה לא מאמין ,אימא שלי ודורון כבר מאתמול חופרים לי שהם רוצים לומר לי משהו ואני במתח לדעת מה,מה אתה חושב שזה אולי הם מתגרשים סופסוף אני יהיה כל-כך שמחה עם הם יתגרשו כמובן שאני לא יראה את זה כן ,היום בערב אחרי שהיא תחזור מהעבודה הם יספרו לי" אמרתי לו,
"ואוו באמת" הוא אמר בחוסר התעניינות בזמן שהוא מסמס למישהו,לא ראיתי מה הוא רשם רק ראיתי שבסוף יש 3 לבבות ,3 לבבות? אריאל אף פעם לא עושה לבבות אפילו לא לי זה לא הקטע שלו.
"הקשבת לי בכלל?"שאלתי אותו,
"כן בטח,אמרת שאימא שלך רוצה לספר לך משהו" הוא אמר.
לאחר שתיקה מביכה של כמה דקות הגענו לביתי,
"טוב ביי מאמי והיום אתה בא לבריכה נכון" שאלתי,
"כן ברור אל תדאגי ,ביי","ביי" החזרתי לו ונכנסתי הביתה.
אימא שלי עוד הייתה בעבודה,אבל דורון היה בבית "שלום" הוא אמר לי ולא התייחסתי .עליתי לחדרי ונכנסתי לפייס-בוק .3 התראות,הודעה 1,הודעה מ…ויקה-"תגידי מה הבעיות שלך?מה את מקנאה או משהו?אני יודעת שאת והוא חברים טובים אבל די תפסיקי להידבק אני רוצה להיות איתו קצת ,זה די ברור שאת מאוהבת בו אבל תתגברי ותני למי שניצח להיות איתו.",מה לעזאזל הייתה ההודעה הזאת?!ועוד מ-ויקה מה לי ולה קודם מכתב מוזר ממיכאל ועכשיו הודעה מוזרה מ-ויקה מה יש לעולם הזה?!שלחתי לה הודעה חזרה…."תקשיבי אין לי מושג אל מה את מדברת אז תעזבי אותי סבבה אני בקושי מכירה אותך" בדקתי את ההתראות .הזמנה לאירוע,"המסיבה הכי שווה!!!!"ממתי מזמינים אותי למסיבות?מי שארגן את זה ,זה…..אריאל?!?!אוקי האנשים החליטו לחרפן לי את שכל.
השני ההתראות מהאחרות היו ליקים,תגובות לא משהו מעניין.הודעה 1 מ-ויקה-"ברור שאת לא 'מכירה אותי ממש טוב' את סתם פסיכית מים או משזה לא היה ואל תעשי את עצמך לא מבינה אל מה אני מדברת אני לא מטומטמת הבנת אז תפסי מרחק מאריאל כי נסחפת".
היא רשמה …..אריאל!!!!!!! אני לא מאמינה זה כזה מטורף מה לה ולאריאל אני חייבת הסברים עכשיו.יצאתי מפייס-בוק וסימסתי לאריאל "יש משהו שאתה צריך לספר לי שאני לא יודעת אל ויקה או מיכאל?".השעה הייתה כבר 14:30 והתכוננתי לבריכה שמתי בגד ים ארגנתי תיק את כל מה שנחוץ.הגעתי לאוטובוס והיה לי מוזר שאריאל לא היה בו,בטח אימא שלו מסיעה אותו אמרתי לעצמי.
הגעתי לבריכה וראיתי שאריאל עוד לא הגיעה אז עוד לא נכנסתי והחלטתי לחכות לו בחוץ.