סודות ~פרק 1~
נמאס לי לברוח ! אני כבר לא מפחדת מכלום … לברוח זה רק בשביל פחדנים ! אני לא יברח .. אני ילחם ואני ילחם עד הסוף !! גם עם זה יהיה הדבר באחרון שאני יעשה אני ילחם ויעשה את זה בגבורה !
" היי זואי מה קורה ? " שאלה קלואי בזמן שהלכתי לכתה . " הכל בסדר מה איתך ? " אני אומרת . קלואי היא החברה הכי טובה שלי (ובעצם , החברה היחידה שלי ) אני טיפוס דיי בישן ודיי סגור אז אין פללא שאין לי כמעט בכלל חברים . " הכל טוב " היא אומרת " הגשת כבר את העבודה במדעים ? " אני שואלת .. " אווי ואבוי שכחתי מזה לגמרי …. יש מצב שאת כותבת שזה משנינו ? " " אין בעיה אני אומרת " אני כבר רגילה לזה תמיד היא שוכחת לעשות עבודות או שיעורי בית ואני כל פעם מצילה אותה מעונשים . " אני מתקדמת לכתה "אמרתי " טוב היא השיבה ולקחה ממני את מחברת מתמטיקה בכי להעתיק את הישעורים .
אני נכנסתי לכתה לא היו שם הרבה ילדים פרט לקורליין והחברות שלה שכל היום הולכות אחריה . אני לא שונאת את קורליין היא לא אשמה שהיא כל כך יפה ושיש לה הרבה חברות ..
אני מניחה את התיק שלי על הכסא ובדיוק אז יש צלצול לתחילת שיעור . אני כרגיל יושבת בשולחן האחרון ומקשיבה כמו ילדה טובה לשיעור . כך זה נמשך כל היום .. זה נראה כאילו לכל הילדים יש חיים ורק לי אין … זה נראה כאילו אני חייה רק בשביל ללמוד וזה לא שגם בזה אני ממש טובה .. אני דיי ממוצעת ..
אחרי שנגמר בית הספר אני הולכת ברגל לבייתי וכאשר אני מגיעה לביתי אמי מקבלת אותי כמו כל יום . שואלת איך עבא עליי היום עם קיבלתי ציניונים של איזה מבחן .. רק אחרי כל החקירה המשתרתית הזאת היא אומרת לי שהגיעה אלי מכתב . היא נותנת לי אותו ואומרת לי לקרוא אותו בעיון רב . אני עולה לחדרי ופותחת את המכתב .. כתוב שם בהתקבלתי לבית הספר הכי יוקרת בניו יורק בית ספר " ניו יורק " ..
תגובות (0)