סוכנת ספק בריטית – פרק 5

ריקי הרימה סכין חד וכיוונה אותו לעברנו. הוא טס בדיוק מושלם, חותך את האוויר. עצמתי את עיני וזזתי הצידה. חשתי כיצד הזמן כאילו מואט, ופתחתי את עיני בחשש. ראיתי את הסכין נעצר אט אט, כאילו עשה ברקס, ולאחר מכן סיבוב פרסה. כעת כוון למטרה מעל ראשה של ריקי. רעש של דלת נפתחת נשמע, והוריה של ריקי צעקו "היי ריקי, חומד שלנו! הגענו!".
ריקי לחצה על כפתור לבן באי חשק, וחדרה נראה כאילו לא קרה דבר. לאחר מכן לחצה על כפתור כחול, וחשתי כיצד ידי משתחררות.
הבטתי בדניאל, מוודאה שגם הוא בסדר. ריקי דחפה אותנו מהחלון, ולולא שלפתי במהרה את הצללית, שהתנפחה למצנח מפזר אבקה כחולה, מי יודע איפה היינו- אני ודניאל הכוונה.
נחתתי ברכות, אך דניאל נחת עקום לגמרי ונפל. הושטתי לו יד ועזרתי לו להתרומם.
שלפתי מהנרתיק את כלי הרכב המכווצים, והם גדלו. התחלנו לרכוב, עד שהגענו למלון.

"היא ידעה שנגיע" דיווח דניאל.
הראנו את סימני האזיקים.
"אוי לי!" זעקה ה"אמא" שלי, והחלה לטפל ביד שלי.
"היא ניסתה להרוג אונו. אני חושבת" אמרתי.
אופיר, דן ורון הביטו בנו בבהלה, ונראו כאילו עוד רגע יתעלפו.
חייכתי בכאב בעוד האמי מורחת על הסימנים משחה.

בבית הספר, ריקי נראתה כאילו לא קרה דבר. תלמיד חדש הגיע לכיתה שלנו.
הבטתי בו, סוקרת אותו. לצערי, או לשמחתי מאיה לא הגיעה.
"for today, seet next emmy" אמרה לו המחנכת.
הוא התיישב לידי, והתנפל עליי בחיבוק כאילו אנחנו מכירים.
"emmy! i so missed you!" אמר.
"me to" עניתי, "….."
"kendall" השלים אותי.
"yes, kendall" אמרתי.
הנחתי שהוא אמור להיות מישהו שלמד איתי.
בהפסקה הוא ניגש אליי, ודיבר איתי בעברית, עם מבטא גם הוא.
"מתברר שבגלל שאת מפורסמת, החבר שלך צריך להיות מפורסם גם" אמר לי.
"אה…?" שאלתי אותו.
"אני קאי. ההורים שלי באמת בריטיים. הסוכנות שלחה אותי להיות החבר החדש שלך, ולעזור לכם. אבל… תקראי לי קנדל"
"אוקיי. אני ליה…. אבל, תקרא לי אמי" אמרתי לו בחיוך הקלה.
"את לא תוהה למה אני מפורסם?" שאל נעלב,
"ספר" אמרתי.
"אני זמר. יש לי ולך יהיה סינגל יחד. שם הכרנו" אמר.
"אז אתה עדיין לא החבר שלי?" שאלתי בצחקוק.
"לא" ענה, "נהיה מבעוד יומיים. אנחנו מכירים כבר מבית הספר שלך בבריטניה, אבל בקושי זיהינו אחד את השנייה היום" הסביר לי.