סיפור חדש-אם יפה אני ימשיך!

אני אף פעם לא האמנתי באהבת אמת וגם לא האמין ,בשבילי זה כמו סיפורי אגדות רחוקים מהמציאות .
המציאות זה משהו אחר אף פעם לא מושלם דבר השואף לשלמות זה כן אבל לא ,הוא אף פעם לא יגיע אליה.
*
"אנה קומי!!" , שיפשתי את עיניי תוך כדי פליטת אנחה ,כל יום אותו הדבר ..
הבטתי מסביבי הנשים התחילו להתעורר אחדות כבר התאוששו מהשינה ,מדברות ביניהם על עוד יום עבודה מפרך.
הלכתי לשרותים מנקה את ידי ופרצופי מקורי השינה שדבקו בי.
"אנה את תלכי היום לשוק" אמרה בקול תקיף האחראית, היא ציידה אותי בשקית עם מטבעות ויצאתי עם שקים חומים אל עבר השוק.
השוק פה בממלכה שלנו הומה אדם אפשר למצא אנשים בכל הצבעים והגוונים , נערות מהמעמד הגבוה מצויידות בשומרים ,ילדים עם בגדים בלויים רצים בין הדוכנים מדי פעם נשמעות צעקות של בעלי הדוכנים , חיות מסתובבות ולפעמים רק אם יש מזל רואים שודדי ים בעלי איברים קטועים היום השוק היה מלא במיוחד..בעודי הולכת לאיטי בין הדוכנים ממלא מידי פעם את השקיות ,ראיתי מספר נערים מתגודדים ליד אחת הפינות ,היו שם צעקות רמות התקרבתי בצעדים קטנים ומהירים ,באמצע המעגל שכבה ילדה חבולה עם שקית תפו"א בידה רגליה היו מרוחות בדם ,"גנבת" אמר אחד גבוה מאוד עם מבט אכזרי בעיניו ,הוא נתן לה עוד בעיטה חזקה ,החנקתי צרחה למראה הילדה האומללה .
כל שאר הנערים שהיו חבריו גיחכו ולאט לאט התפזרו מהמקום ,התכופפתי לעבר הילדה וליטפתי את פניה."מה קרה?, למה הם עשו לך את זה?" שאלתי והבטתי בה במבט מלא רחמים..היא ניסתה להסביר לי אבל יצאו לה גימגומים מקוטעים במקום ,הרמתי אותה אל עבר אחד הארגזים והשגתי לה מבעל דוכן אדיב במיוחד כוס מים ,"תודה" היא לחשה והשפילה מבטה ,ניסיתי לדובבה ללא הצלחה מיוחדת "את רוצה שאני ילווה אותך הביתה?" שאלתי והבטתי בפניה הקטנות ,עיניה הכחולות התהומיות הביטו בי וזיק של שמחה ניצת בהם.
הלכנו ברגל כשהיא מובילה אותי ואני עוצרת מפעם לפעם וממלאה את השקים, הם נעשו כבדים מאוד והיה לי קשה לשאתם.. היא הובילה אותי עוברות בסמטאות ישנות התרחקנו יותר ויותר מהשוק, אחרי כברת דרך לא קצרה כשידיי היו כבר אדומות ורגליי כושלות היא נכנסה לסימטה צדדית ועמדה מול דלת רעועה ,היא נקשה מספר פעמים ואשה זקנה פתחה לנו ,היא הביטה בה ובי בחשד קל ו,כיווצה את עינייה הילדה חייכה ואמרה בשפה כלשהיא משפט ,הזקנה חייכה והכניסה אותנו.
נכנסתי פנימה היה זה חדרון קטן עם מספר רהיטים רעועים , היא הגישה לי עוגיות חמות ופריכות וכוס תה רותחת ,הילדה שהתברר ששמה הוא אָניס יצאה החוצה בריצה, הזמן ממשיך לדהור ופתאום נזכרתי שאני צריכה גם לחזור הודאתי לזקנה בחמימות וקמתי מן הכיסא בדיוק באותו רגע נכנס בחור צעיר פנימה מחפש בעיניו משהו אניס עמדה מאחוריו מחייכת מאוזן לאוזן .
פניו היו דומות בדמיון מפתיע לאניס עיניו היו כחולות גם תווי פניו עדינים כשלה רק שערו היה חום בהיר ואילו של אניס היה בלונדיני עדין וחלק שגלש על גבה בחינניות .
הוא חייך חיוך קטן הוריד כובעו וקד קידה. "לכבוד הוא לי לעזור לעלמה חיננית כמוה!" הוא נישק את ידי ,הפנתי את פניי ופלטתי תודה קטנה כזאת , הוא לקח את השקית ויצאנו החוצה.
השמש נטתה לשקוע הבטתי לכיוון השמים האדומים והיפים ,ניסיתי להדביק את הקצב שלו, היה שקט כל הדרך ושמש כבר שקעה והלילה ירד, רוחות החלו לנשוב והעיפו את שערי שהיה קשור במטפחת לפניי ניסיתי להסיטן ולפתע הקשר של המטפחת נפרם והיא עפה ,רצתי אחריה למזלי היא הייתה לבנה כך שראו אותה בשחור של הלילה אחרי ריצה מאומצת תפסתי אותה ונעצרתי מביטה סביבי הכל היה חשוך ,לא היה לי מושג היכן אני ,רציתי לצעוק ולקרא לאח של אניס אבל לא ידעתי את שמו, הרגשתי פחד מזדחל לאיטו ,"אח של אניס!",צעקתי בכל כוחי "אח של אניס!!!!" ,אין קול ואין עונה ,חיפשתי בעיניי קצת אור התחלתי ללכת שולחת ידדי קדימה כדי לא להתקע בדברים ,זה לא עזר, נתקעתי בדבר רך וקשה חם וגדול הבטתי למעלה מולי עמד אדם ענק עיניו נצצו בחושך וחיוך שטני נמרח על פיו.