סיפור על 1D – תודה לך – פרק 2

"לואי" אמרתי בבהלה "אממ כן זה אני, אני חושב.." הוא אמר ואני ציחקקתי "את מוכנה?" הוא שאל, "כן, אני רק אקח את התיק ונלך" אמרתי לו והתקדמתי לעבר המיטה שבה התיק היה מונח, "בוא נצא" אמרתי לו בחיוך והתקדמתי לעבר הדלת.
נכנסו למכונית והסתכלנו אחד לשני בעיניים, "לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי בחיוך, "סוד" הוא אמר והתניע את המכונית. נסענו בערך רבע שעה עד שראיתי שלט בצד הכביש "צאתכם לשלום מלונדון". "אממ לואי יצאנו מלונדון" אמרתי בחשש, אך לואי לא הגיב. "לואי?" שאלתי בפחד עמוק. "תירגעי, תכף מגיעים" הוא אמר וכמעט קפצתי מהמכונית מרוב פחד. לואי עצר את המכונית והסיר מגופו את החגורה, "נו, בואי, למה את מסתכלת עליי מוזר?" הוא שאל ויצא מהמכונית, בשיא המהירות הסרתי את החגורה מגופי ויצאתי מהר מהמכונית, "בואי" הוא אמר והושיט לי את ידו, נכנסו למין יער כזה, לא רציתי לעזוב את ידו, פחדתי מהמקום, "לאן לקחת אותי?" אמרתי בגימגום, "הכל בסדר, פשוט תירגעי" הוא אמר וחייך אליי, ראיתי לא רחוק מאיתנו אורות, לאט לאט התקרבו אל האור הזר, עם הזמן הבנתי שאלה מנורות, החששות התחילו לרדת, לפתע התגלה למראה עייני רחבה עגולה שסביבה עצים, על העצים היו מנורות שהאירו את המקום, במרכז הרחבה היה שולחן ושני כיסאות, במרכז השולחן שכנו שתי נרות, לואי הוביל אותי אל השולחן והושיב אותי על הכיסא והתיישב מולי, "וואו לואי…" התחלתי להגיד "ששששששש" הוא ישר השתיק אותי "תשמעי" הוא לחש, התחלתי לשמוע מוזיקה לא רחוק מאיתנו, אני מסובבת את הראש ומגלה חבורת כנרים שיוצאת מבין העצים, חייכתי מאוזן לאוזן "זה מדהים" לחשתי לו בחיוך, לפתע צצו שני מלצרים משופמים שמחזיקים מגשים, הם הניחו את המגשים על השולחן, "בון אפטיט" אחד מהם אמר במבטא צרפתי כבד. "בתור דייט ראשון, אתה ממש משקיע" אמרתי לו, "את עוד לא ראית כלום" הוא אמר תוך כדי שהוא מזג לנו יין.
התחלנו לדבר, על הכל! על המשפחה, על הילדות, על אהבה. "בואי" הוא אמר וקם מהכיסא, "מה? כבר הולכים?" אמרתי בהלם. "את עוד לא ראית כלום" הוא אמר והושיט לי את ידו קמתי והחזקתי את ידו, הלכנו בערך חמש דקות והגענו לשטח דשא ענק לצד אגם בוהק ונוצץ "מה זה המקום הזה?" שאלתי את לואי, "אני תמיד בא לפה כשאני עצוב או בודד, זה המקום הפרטי שלי, אבל עכשיו גם את יודעת עליו" הוא אמר ונעמד מולי, הוא קירב את פניו לפניי, סובבתי את ידיי סביב צווארו ועמדתי על קצות אצבעותיי, הרגשתי את חום גופו, הוא החזיק לי במותניים וקירב אותי לנשיקה, נשיקה ארוכה ומרגיעה, הרגשתי שזאת הייתה הנשיקה הכי יפה בחיים שלי, ישר לאחר הנשיקה חיבקתי אותו חזק והוא אמר "אני אוהב אותך", לאחר כמה שניות של שתיקה עניתי לו "גם אני אותך", התנתקנו מהחיבוק ופתאום הממטרות התחילו לפעול, "אוי שיט" אמרתי, "לא נורא, בואי נתרטב קצת, אחרי הכל אנחנו צעירים, אנחנו צריכים להנות לא?" הוא שאל והינהתי בראשי לחיוב, הוא הרביץ לי קלות בכתפי ולחש "את תופסת" וברח, "או לא אני לא" אמרתי והתחלתי לרדוף אחריו, רצנו הרבה וצחקנו, צחקנו ממש חזק שנראלי ששמעו אותנו מלונדון, אחרי זמן מה עשינו הפסקה של חמש דקות, הוא התיישב על הדשא ואני עליו, בקושי הצלחתי לנשום, אבל עדיין צחקתי, התחלתי לשמוע קולות, וראיתי פנסים, לאט לאט הבנתי שיש פה אנשים "אממ לואי?" אמרתי לא בחשש "כן?" הוא אמר בהתאוששות "יש פה מישהו" אמרתי והסתכלתי לכיוון הפנסים "מה אתם עושים פה?!" ראינו חיילים שרצים אלינו…………………..