מוריה הכותבת :)
תודה לכל מי שהגיבה, עשיתן לי חשק להמשיך לכתוב D:
ואם בא לכן, את מוזמנות לעזור לי למצוא שם לסיפור הקטן הזה שפה...
שבוע טוב , מוריה ❤

סיפור ראשון שלי – פרק ראשון :)

מוריה הכותבת :) 29/09/2013 716 צפיות 6 תגובות
תודה לכל מי שהגיבה, עשיתן לי חשק להמשיך לכתוב D:
ואם בא לכן, את מוזמנות לעזור לי למצוא שם לסיפור הקטן הזה שפה...
שבוע טוב , מוריה ❤

"נו רחלי!!" שרון הציקה לי, "פעם אחת בחיים שלך תהיי קלילה!" שמתי אותה על ספיקר והתחלתי לשטוף כלים. ככה זה שמפסידים לטום בהתערבות.
נאנחתי, "אין לי בעייה להיות קלילה," ניגבתי את אחת הצלחות, "יש לי בעייה ללכת למועדון. מי יתן לי להכנס בכלל? אני נראת בת ארבע עשרה!" שמתי את הצלחת במקום וטום בא ולקח אותה.
"אני מת מרעב, מה יש לאכול?" הוא חיטט במקרר והוציא שני שניצלים מהמקפיא, מחמם אותם במיקרו.
"… זה היומולדת שש עשרה שלה! זה לא סתם יומולדת! את חייבת לזרום איתנו!" שרון המשיכה בשכנועים שלה וטום הוציא את השניצלים מהמיקרו.
"צודקת חברה שלך," טום דיבר עם האוכל בפה, "אפילו המנהל אברם יותר זורם ממך. סיפרתי לך שהקלטתי אותו שר אבי ביטר?" שרון צחקה בצחוק השובב שלה וטום השמיע לי את ההקלטה. מרוב צחוק כמעט שברתי את הפסל של אבא.
"רואה? אפילו אח שלך מסכים איתי." שרון אמרה וטום התחיל לדבר איתה.
"-אח שלי זאת לא דוגמא טובה לכלום." אני קוטעת את השיחה הקטנה שהלכה בניהם, "הוא מסכים עם כל מי שהוא לא אני."
טום חיקה אותי בזלזול ולקח את הפלאפון מהשיש, "עלאק, 'לא דוגמא טובה לכלום'…" הוא חזר לשולחן, וההשתיק את הרמקול, "ייאלה שרון, דברי… אוקיי… בעשר וחצי… טוב, יפה, אני יביא גם חברים… כן…לא… אל תדאגי, היא תבוא." היא חייך אליי בערמומיות, "קבענו."
*
אני הטיפוס הכי כבד שיש, ואני גם גאה בזה.
השוט של השם-יודע-מה-ששרון-הביאה-לי נח לפני, והברמן נעמד מולי.
"מה קורה יפה? למה את לא שותה?" כולם השביעו אותי להגיד שאני מעל שמונה עשרה, ואני עם שבועות לא מתעסקת.
"לא 'יפה', רחלי… ואסור לי לשתות היום." אסור לי לשתות בכלל, "מחר בבוקר אני אמורה לקום בשש לעבודה." לשעת אפס, "ככה זה שהבוס שלך מפלצת." טוב, המנהל שלי הוא באמת מפלצת אחת גדולה.
"מבין אותך, יפה, אני אביב." הוא מזג למישהו איזה סוג של אלכוהול לכוס והתחיל לספר על עצמו, "אני בכלל מהצפון. המקום הזה של דוד שלי, אני פה רק בסופי שבוע, שההורים מסכימים."
צחקתי, נכנסת לדמות, "אתה אמיתי? 'כשההורים מסכימים'?"
"כן יפה שלי," כמה פעמים הוא כבר אמר את המילה הזאת, "אני בתיכון," הוא הסתכל לצדדים ואז לחש, "ונראה לי שגם את…" אמרתי לשרון שאני נראת בת ארבע עשרה.
נכנסתי להלם קטן, אבל אז עשיתי משהו גאוני – צחקקתי בשובבות ושתיתי את כל הכוס בשלוק, מתאפקת לא לעשות פרצוף. זה הניה מגעיל ושרף לי הגרון, אבל המבט של האביב הזה היה שווה את הכול. השארתי אותו בהלם ונכנסתי לשירותים, רצה לכיור ויורקת הכול בשנייה.
ניקיתי את הפנים והסתכלתי במראה, רואה מאחוריי מישהו מוכר. מישהו שאני חושבת עליו כבר שבוע שלם.
זה היה אלון.


תגובות (6)

אהבתי

29/09/2013 07:37

הייתי עוזרת עם שם.. אבל זה תלוי מה הרעיון המרכזי…
בכל אופן יפה, תמשיכי

29/09/2013 07:43

נראה נחמד מאוד

29/09/2013 08:07
^^

ביחס לסיפור ראשון את ממש טובה (;
במכל הבחינות … תמשיכייייייי
וברוכה הבאה לאתר ♥

29/09/2013 09:50

תמשיכייי נשמע סיפור יפה (:

29/09/2013 13:18

הרעיון אדיר, ואני חושבת שהדמות של רחלי מאוד מעוררת הזדהות.
טיפ קטן בקשר לכתיבה: תנסי להימנע מסטריאוטיפים (הבחור החתיך שכולן מתות עליו, הבחורה הקשוחה והפמיניסטית) ולבנות דמויות עמוקות עם רבדים שונים.

02/03/2018 14:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך