ספר – בן האינקה – פרק אחד עשר – הנבואה הראשונה

הכל דברו אודות המלך, גם באולמות התת קרקעיים של המיאטה, גם באולמות התת קרקעיים של המיטאמק וגם הכהנים, אף אחד לא ידע מהיכן הגיע המלך, אל השמש בכבודו ובעצמו, אולי היישר מן השמש ? שפתו המוזרה, שפת האלים בודאי, לבושו המוזר , מטהו הרועם מפוצץ ההרים, יחד עם אל הקשת בענן – קוייצ'ו בעל השער הזהוב והעניים הכחולות ואל המוות ויצ'אמה בנו של המלך אינטי שפדרו הנלחם בתנין הגדול ייצג אותו בעיניהם. שלושת האלים שבאו לראות את ילדיהם ילדי האינקה.
פרנקו הפך עד מהרה למושא הערצה , ליקוי החמה הפחיד אותם, אך גם הביא אותם למסקנה שתקופה חדשה עומדת להגיע , תקופה בה נבואות ישנות עומדות בה להתגשם. וכל אחד הכיר את הנבואות העתיקות , אך תמיד היו הם מעורפלות ולא ברורות ואילו עתה אחת הנבואות הללו הפכה להיות ברורה יותר בעיני אנשים. זאת הייתה הנבואה שכולם הכירו בעל פה , שיננו אותה והכירו בה כל פרט.

שלושה אלים ושלושה כתרים
שמש וירח וכוכבים
ומלך עליון על שלושה ערים
ומלכה לוחמת מביאה חיים
ובסתר אבן ובצל ההר
אגם מתוק ואגם מר
ובחלוף שבעה תבנה עיר
וזהב ראשה כשמש יאיר.
ולצידו כתמים שחורים צהובים,
אכזרי ומהיר ובעל ניבים.
וביום הרביעי לבואם יינשא
לממה קיליה אשר אותו תכסה.

אנשים דקלמו את הנבואה ונתנו בה את פירושיהם , כפי שעשו גם בני האצולה , הכהנים ובנות אקיה הנבחרות.
אנשים הגזימו בספרם את הצלתו של הילד על ידי נובס מטביעה ואת החתכים העמוקים מלועו של התנין בבטנו של פדרו. ובעיקר על היגואר הצמוד לאל השמש בכבודו ובעצמו ונראה היה שהציפייה להתגשמות שאר הנבואות הייתה עמוקה אצל כולם.

***

כשנכנס פרנקו אל מקדש השמש או בשמו המקומי קוריצ'נקה הופתע מגודלו העצום ומעושרו הרב. הקירות והתקרה היו כולם מצופים זהב מרוקע , כולו מפותח ביד אומן בפיתוחים עדינים . הרצפה הייתה חלקה ומבריקה אך לא ישרה לגמרי ונראה שאבני הבסיס הטבעיות הוחלקו והפכו להיות רצפתו של המבנה , בקירות האולם הגדול והמרשים היו שערים מוזהבים שהובילו לאולמות נוספים , קוצ'ה לקחה את פרנקו בידו והוליכה אותו לחדרם , היה זה החדר הפנימי ביותר , שומרות היו בכניסה לכל חדר . השומרות פתחו את דלת חדרם ועוד לפני שפרנקו היה מוכן לכך קפץ אליו גור יגוארים צעיר , פרנקו כרע אליו , הגור התקרב אליו ושרט את בגדיו של פרנקו , פרנקו הרים אותו וצחוקו התגלגל בארמון הזהב , הגור נענע ברגליו , נראה שאכלת היטב , קרא אליו פרנקו , גדלת לא רע בימים אלו , הגור הושיט לשון ורודה אל פניו של פרנקו , פרנקו הוריד את הגור וניגב את פניו , קוצ'ה נרתעה לאחוריה למראה היגואר הצעיר , היא הופתעה ממנו. החדר האחרון היה המרשים ביותר , אף הוא מצופה זהב , כדי להגיע אליו היה עליהם לרדת מספר מדרגות מה שגרם למי הנהר להיות בגובה חלונותיו. חלק מן המים הוחדר אל תעלות פנימיות וירד כמפלי מים קטנים ובמזרקות אל תוך החדר ברעש עדין ומרגיע , במרכזו של החדר עמד שולחן עץ וכסאות מעוצבים, ומיטה גדולה מחופה בשטיחים העשויים ביד אומן. דלת נוספת הייתה בסופו של החדר . קוצ'ה המשיכה איתו ופתחה את הדלת הכבדה . פרנקו עזר לה וברגע שפתח אותה חדרו רסיסי מים ושטפו אותו . הוא התבונן ונדהם. מקדש אל השמש כולו עמד בראש מפל עצום בגובהו וברוחבו , הייתה זו מרפסת שהייתה תלויה מעל המפל , המים ירדו מטה מטה בעוצמה גדולה והתנפצו אל אגם גדול שמסביבו הובראו חלקות ונבנו טרסות מעוצבות להפליא שהקיפו את האגם . חקלאים עבדו בשדות שרסיסי המים הישקו אותם תמידית. אם כן, אמר פרנקו לעצמו , מכאן שואבת העיר את כוחה הכלכלי , עבודת האדמה הייתה פרימיטיבית להחריד אך ככל הנראה הצליחה לספק לעיר את צרכיה הבסיסיים. ניתן יהיה לשפר את הקיים , הרהר פרנקו לעצמו. הג'ונגל היה פרוש לפניו . העיר התפרשה בין שלושה מפלים, כך שלא ניתן היה להגיע אליה מבחוץ , ומכיוון שרובה הגדול נחבא בערוץ הנהר ובמעמקי ההר הייתה נסתרת תמיד מעיני העולם ורק הדים מעטים של סיפורי אגדות נקשר בשמה.
פרנקו עמד אל מול רסיסי המים והרים את ידיו למעלה סופג אליו את המים הנתזים . שערותיו ירדו על כתפיו ושיוו למלך הצעיר מראה קסום, קוצ'ה הסתכלה בו, בתווי פניו החדים ובעוצמת שריריו, מאות שנים הכינו את בנות האקיה היטב לרגע זה בו יהיו נשותיהם של בני האצולה אך מעולם לא חלמה על כך שתהייה רעייתו של מלך האינקה. כבר לפני חודשים ידעה על ליקוי החמה המתקרב , הכהנים חישבו את הדבר . בכל פעם שליקוי חמה מתקרב ישנו הסיכוי שהנבואה תתגשם . "ממה קיליה אשר תכסה את אינטי", בעיניהם היה זה ברור שמדובר על ליקוי חמה והם ציפו כל העת שחלקה הראשון של הנבואה גם הוא יתגשם . שלושה מלכים יגיעו אל העיר ארבעה ימים לפני ליקוי החמה. הם התפללו להתגשמות הנבואה הזו, אולם בלבם ידעו, שיתכן שליקוי החמה יעבור ודבר לא יקרה, כמו עשרות ליקויי חמה שעברו עליהם בהם דבר לא קרה.
כאשר הגיעו השלושה אל העיר ארבעה ימים לפני ליקוי החמה , מקדש השמש לא הפסיק לרחוש , הכהנים ובראשם הכהן הגדול דנו בעניין ללא לאות יחד עם בנות האקיה. הם עקבו מקרוב אחרי השלושה והיה ברור להם שהנבואה מתגשמת. קוצ'ה נבחרה להפוך להיות ממה קיליה ולהינשא לאינטי אל השמש ביום ליקוי החמה.
קוצ'ה כשאר בנות האקיה למדה את כל הדרוש על מנת להנהיג , היא הייתה מיומנת בחרב ובסכין ההטלה וכן במקל הנשיפה ובמגן. היא הייתה דקת גזרה אך שרירית וגמישה מאד. לימודיה כללו הבנה כוללת על צורת הממלכה וההיררכיה שבה , היא ידעה על המיאטה והמיטאמק כל מה שהיה דרוש לה על מנת לשלוט בהם היטב, היא למדה את כתב הקיפו , כתב הקשרים שבחבלים , ואת תורת המתכות והריקועים , את הטקסים בחגים הנחוגים על ידה , היא התאמנה שעות בכל יום באימוני לחימה והפכה לאלת ירח ממה קיליה ברגע שהצליחה לעבור את שאר הכהנות הנבחרות באימונים המפרכים ובמבדקים הקשים , היא עמדה בכולם וכוח הרצון שלה להוכיח את עצמה היה גדול. הכהנות נבאו לה להתחתן עם אחד הכהנים החשובים אך אף אחת לא תיארה לעצמה שהיא תהיה אשתו של אל השמש עצמו אינטי, מלך האינקה בליקוי החמה הקרוב.
על אף גילה הצעיר לא עצרה את עצמה מלהכיר לעומקם את הדרכים והאולמות , להכיר את האולמות העצומים , לבקר במחסנים ובארכיונים וללמוד הרבה . עוצמתה נבעה מנחישות אין קץ. מורותיה אהבו אותה וספקו לה ולסקרנותה עוד ועוד מידע , הם ידעו שנועדה לגדולות ,אך לא ידעו עד כמה מהר זה יקרה.

***

מערכות בגדים ואוכל חיכו להם על הדרגשים שבצידי האולם בו שהו, בין מפלי המים הקטנים והמקסימים , פרנקו פשט את בגדיו ונכנס לאחת הבריכות לרחוץ את גופו משאריות הצבעים שצבעו את גופו ולאחר מכן לבש את בגדי המלוכה. הוא יצא שוב אל המרפסת להתבונן בנוף שנפרש לפניו. קוצ'ה קראה לו, הוא הסתובב אליה , היא נראתה קורנת אף היא, לאחר שרחצה ולבשה את בגדי המלוכה שלה.
לאיפה ? שאל פרנקו בשפת קצ'ואה , היא חייכה, התקרבה אליו ולקחה את ידו בידה ואחר קרבה אותה אל פיה לנשיקה , פרנקו חייך אליה והרים את ראשה אליו לנשיקה. הם הגיעו לדלת ופרנקו דפק עליה קלות. הדלת נפתחה והם צעדו לאולם המרכזי משם הלכו רגלית לעבר חצר המקדש אשר במרכזה האגם ודרך אחד מחדריו החיצוניים יצאו ובאו במנהרה ארוכה אל מקדש הירח הקרוב ביותר אל מקדש השמש . הם נכנסו לאולם המרכזי של מקדש הירח שהיה כסוף כולו , דמעותיו של הירח היו בכל מקום , טיפות כסף שכיסו את הקירות ויצרו מרקם גלי . שולחנות עץ כבדים מצופים כסף היו מונחים במרכזו ועליהם מכל טוב . כיסאותיהם היו מונחים בראש השולחן. פרנקו כבר לא לקח את רובהו וגם לא את סכינו , אך משחשב על כך החליט שעליו להיות זהיר באופן תמידי עד אשר ילמד את אורחותיהם ומנהגיהם. לא היה טעם ברובהו אם לא לקח אותו איתו. מסביב לשולחן ישבו בנות האקיה החשובות , אלה שהפכו במרוץ השנים למנהיגות העם וויתרו על חיי משפחה. מצידו השני של השולחן ישבו חלק מנכבדי העם ואציליו.
פרנקו התבונן בשולחן, הוא רכן לעבר קוצ'ה , נובס ופדרו , אמר , פה!. מילותיו היו קצרות, ולא לפי כללי הדקדוק של בני קצ'ואה אך היא הבינה אותו היטב, כאילו קראה אותו ואת כוונותיו עוד בטרם דיבר. שפת קצ'ואה הייתה שפה מהירה וחדה והפקודות שבה נשמעו מאיימות ביותר , המילים נגמרו ברובם בחדות מה שהפך את הדיבור לאלים במיוחד. היה עליו להתרגל לסגנון החד בניגוד להגיה הספרדית המתנגנת.
כולם חיכו , כעבור מספר דקות נכנסו נובס ופדרו , פרנקו פינה את מושביהם של שני בני אצולה וביקש מנובס ופדרו לשבת לצידו , נובס התיישב ושם את רובהו לצידו , פרנקו חייך .
הם החלו לדבר , פרנקו הקשיב , הוא הצליח לזהות מספר מילים, אך התקשה להבין את נושא הדיון , קוצ'ה שמה לב למבע פניו המרוכז בהתחלה, אך נראה לה שהוא יושב באי נוחות בכיסאו . היא עצרה את הדיון . אחר לחשה דבר מה באוזנו של פרנקו , פרנקו לא הבין את שאמרה אך החזיר לה בספרדית והיא שלא הבינה את דבריו החזירה לו באוזנו בשפת קצ'ואה. לבסוף קמה קוצ'ה ממקומה ,פרנקו קם איתה, כל בני האצולה והאקיות קמו כאשר עזבו שניהם. היא לא השאירה אותו לבד. רגישותה אליו הפתיעה אותו . ככל הנראה ישבה לא פעם בחברת האצילים אך יכולתה לקרוא אותו הייתה נעימה לו. היא הצילה אותו מבושה .
נובס ופדרו הצטרפו אליו . שומרי מקדש הירח ליוו אותם לחדר גדול , ושלושתם נכנסו אליו. קוצ'ה חזרה אל הישיבה , הנוכחים קמו וקדו עד שהתיישבה . ועתה הייתה חופשייה לנהל את ממלכתה . היא ביקשה לדעת הכל . כל מה שידעה עד כה משאלות ומחקר הוצג לפניה והיא לא פספסה פרט. קוצ'ה התכוונה למלוך והיא ידעה שלא ירחק היום ופרנקו יוכל לשבת ולנהל את ממלכת האינקה איתה. עניין אותה כיווני מחשבה חדשים . גם פרנקו כמוה לא פספס פרט , גם הוא כמוה היה חד עין ואף שהיה לעת עתה כבד פה הרי עינו בחנה הכל , והיא הרגישה איך הוא אוצר בלבו מידע שבסופו של דבר תצטרך לענות עליו ולהסבירו לו. קוצ'ה השתוקקה לו , ללמדו את תרבותם, שהייתה גאה בה כל כך . היא עדיין לא הכירה את היקף ידיעותיו של פרנקו אך ממבטי עיניו החוקרות ידעה שהכיר לא מעט ואולי אף הרבה יותר ממנה. היא הדחיקה מחשבות אלה על פרנקו וחזרה אל הדיון.

***
פרנקו , נובס ופדרו התיישבו על כרים רכים שהיו מונחים בפינת האולם הרחב .
מה ברצונך לעשות כמלך ? שאל פדרו , פרנקו נענע בכתפיו , אני חייב ללמוד את השפה , כל זמן שאיני יודע אותה אני נמצא בפער גדול מקוצ'ה ומבני האצילים.
ואיך קוצ'ה ? שאל נובס ובת צחוק על פניו
היא בסדר גמור , אמר פרנקו , נראה לי שהיא מחבבת אותי.
ואתה ? שאל פדרו
אני חושב שאני מתחיל לחבב אותה. יש בה משהו מיוחד , היא מלאת ביטחון ואינה חוששת מדבר ומאיש.
אני חושב שלימדו אותה להיות מה שהיא היום , להתכונן לרגע הזה, אמר נובס .
כנראה , אמר פרנקו . המטרה שלנו צריכה להיות זאת , קודם כל ללמוד את שפתם , אחר כך להבין את תרבותם ודתם, ובסוף לאסוף הכל ולהחליט.
אני לא רוצה שכל זה ייהרס , אמר נובס
גם אני לא , אמר פרנקו . הפחד שלי שכאשר הם יפגשו עם תרבות האדם הלבן הם יהרסו את עצמם . כל מפגש כזה יערער את ביטחונם במה שבידם , כאשר הם יתקלו במכונות ובטכנולוגיה הם ישבו בקסמם ויזנחו את הכל תמורתו.
זה מה שקרה לכולנו , אמר פדרו , לכן עזבנו הכל וחזרנו ליער.
מבחינתי אמר פדרו , זוהי צוואת הורי – הם יישמו את זה , אבא שלי אמר לי פעם , נחזור ליער ונחזור להיות אנחנו.לא כל כך הבנתי אז את דבריו, היום אני מבין.
נובס הנהן, גם אצלנו במשפחה אבי ואימי ביקשו לעזוב את העיר ולחזור אל המסורות הקדומות של בני האינקה.
הם מנהלים כאן ממלכה קטנה בתוך ערוץ הנהר כאשר שאר העולם מאות שנים לפניהם לטוב ולרע, אמר פרנקו.
יש לך אחריות כבדה כלפיהם, אמר פדרו לפרנקו , בבוא היום הם יתקלו באנשים אחרים , לא יהיה ניתן למנוע זאת ואז הם יתפרקו לחתיכות עם כל מה שבנו כאן.
הם הצליחו להחזיק מעמד ככה מאות שנים . אמר נובס
כן, אמר פרנקו , אבל אני לא מודאג שהם יתקלו באדם הלבן , אני מפחד שהוא ימצא אותם, ואני יכול לתאר לעצמי מה יקרה אז.
פרנקו העביר את ידיו בשערו , סימן לדאגה שאפפה אותו והרהר בדברים שנאמרו. הוא תהה אם בבוא היום יהיה עליו לשתף את קוצ'ה בהתלבטויותיו .

***

קוצ'ה נכנסה לאולם ועמדה ליד הדלת, היא התבוננה בשלושתם , כיצד הם משוחחים , היא הסתכלה בחברות שלהם . פרנקו היה האל שלה אך היא ידעה שתמיד הם יהיו שם איתו. הקשר ביניהם נראה לה חזק ומיוחד . פרנקו שלה היה מהורהר אך משוחרר מהכבלים שכבלו אותו למחויבויותיו ודבר בחופשיות וללא עכבות. היא פסעה חרש ופרנקו הרים את עיניו. הוא מרגיש אותי , חשבה לעצמה וחייכה אליו. פדרו ונובס קמו וקדו קידה לפניה. היא הזמינה אותם להישאר וישבה לצד פרנקו. פדרו ונובס נענו להזמנתה והתיישבו שנית. פרנקו פנה אליה מחייך , צריך ללמוד קצ'ואה , אמר בעילגות , גם נובס ופדרו , הוסיף. קוצ'ה הנהנה , היא תדאג לכך במיידית , הדבר היה חשוב לה באותה מידה כפי שהיה חשוב לו. הם לא יוכלו ללמוד יחד, אולם מוריהם יהיו המעולים ביותר.
שלושה שבועות הייתה איתו קוצ'ה מהבוקר ולתוך הלילה, שפת קצ'ואה החלה להיות מובנת לפרנקו. בחלקי היום השונים נכנס פרנקו אל מעגל הנשים הלוחמות , אומנות הלחימה הייתה שונה מזו שהכיר הוא מן הרחוב , סגנון חזק ותוקפני . הסגנון של האקיה השתלב עם הטבע , הוא כלל קפיצות וסיבובים , כמין ריקוד שסופו תמיד היה אלים וחד. פרנקו השתלט עליו במהירות , גמישותו ותנועותיו החתוליות הקנו לו מסוכנות, קוצ'ה הייתה מתאמנת איתו , יכולותיה וביצועיה הדהימו אותו, היא שלטה בכלי נשק שונים , הייתה מיומנת בחץ וקשת כפי שהייתה מיומנת בסכין או מקל המחודד משני קצותיו. לכל כלי נשק הייתה את האומנות המתאימה לו. בתחילה פחד לפגוע בה, אך משראה את נחישותה לנצח ואת יכולותיה הגבוהות, חתר אף הוא לניצחון . היא לא עשתה לפרנקו הנחות ומכותיה היו מכוונות היטב וכואבות. נשות האקיה הגיעו לצפות , הן ישבו בתנוחת קרב בקצות האולם וצפו בהם, לחימתן זו בזו רתקה את פרנקו והן אף שלא היו רגילות לעיני גבר המתבונן בהן קיבלו אותו כשווה בין שוות.
מיום ליום הלכה שפת קצ'ואה והפכה ברורה לפרנקו יותר ויותר, הוא החל ממש לדבר בשפת קצ'ואה ועל אף שתיקנוהו רבות לא ויתר על שיחותיו בשפה זו בלבד.
קוצ'ה הייתה מרוצה ושיחותיהם גלשו אל תוך הלילות . הוא התעניין בכל, אך נידב לה פרטי מידע מעטים על עברו. היא שמה לב לכך, אך לא לחצה עליו בשל כך.
נובס ופדרו היו מחכים לבואו של פרנקו מכיוון שלא יכלו להיכנס אל ה "אקלוואסי" – בית בתולות השמש , אולם זמן זה אפשר לו מנוחה ושלווה. הדיבור ביניהם בשפת הקצ'ואה הלך והעמיק ופרנקו הרגיש שעליו לעמוד שוב אל מול האצילים, אף שעלול היה לטעות שוב.

***

קוצ'ה הפכה להיות חלק מחייו של פרנקו והוא הפך להיות חלק מחייה. המסתוריות שבחייו , עוצמתו ושלוותו הפנימית , החוכמה שלו ויכולותיו הגבוהות קנו את ליבה. היא העריכה עבודה קשה , וכוח רצון חזק. הייתה בו עוצמה שקרנה החוצה , הוא היה אמיץ ושקול , וראייתו את המציאות הייתה בהירה. השיחות ביניהם נכנסו לעומקם של המחשבות ועל אף אוצר המילים הדל שלו הצליח להסביר את עצמו ורצונותיו.
היא סיפרה לו על מבנה העיר , על החלוקה בין האצילים בני המיאטה לבין המיטאמק , על האזורים המעובדים והטרסות ועל מכלאות הקופים, החזירים והטפירים שנועדו למאכל וגודלו ככאלה. עניין את פרנקו לדעת על ההנהגה וקוצ'ה סיפרה לו על הנהגת האקיות במועצה משותפה עם בני האצילים. היא סיפרה , על בני המיטאמק החוצבים בהר את האולמות העצומים ואת מבני המגורים. היא התפארה ביכולותיהם לסתת, ולפסל , היא סיפרה על הכהנים ועל האלים , על מה הם דנים עתה ומה הם מבקשים להשיג והיא הסבירה לו על הנבואות . פרשנותה את הנבואה הראשונה לא הייתה מוטלת בספק , היא ראתה בפרנקו ובחבריו את התגשמות הנבואה הראשונה .
פרנקו הסתכל בה מתלהבת , עיניה ברקו כשדברה על תרבותה , היא החשיבה את עצמה מאד ונראה היה לו שעולמם יקרוס באם יבינו את מה שהוא יודע אודות העולם שבחוץ. כל מוסדותיהם , הטכנולוגיה שפיתחו , העוצמות הצבאיות שלהם הכלכליות ומערכת השלטון שלהם הן כאין וכאפס לעומת מה שמתקיים בכפר קטן במרחק של כאלפיים קילומטרים מכאן לכל כיוון.
אם האדם הלבן עוד לא הגיע לכאן זה רק מכיוון שלא ידע על המקום , אולם מרגע שידע עליו, תמימותם של בני האינקה תגזור את גורלם.
פרנקו הביט בה מרוכז, היא עצרה את שטף דיבורה . פרנקו חיבק אותה אליו , היא הרגישה שחיבוקו לא נבע מהרצון לקרבה, אלא ממשהו עמוק יותר, שהעיק על מחשבותיו.
היא נחלצה ממנו , מה? שאלה . פרנקו לא ענה.
ספר לי. אמרה שנית. חיוכו של פרנקו היה מהול בעצב דק. קוצ'ה שלחה את ידה אל לחיו ולטפה , אני אוהבת אותך , אמרה לו. פרנקו חייך אליה ואחר נשק לידה המלטפת.
חינכו אותך להתאהב ? , אמר והסתכל בעיניה. חינכו אותי להיות רעיה נאמנה , אמרה, להתאהב זה משהו שלמדתי לבד . אחרי שתיקה קצרה הוסיפה , התכוננתי לרגע הזה זמן רב , ידעתי שהוא יבוא. הנבואה הראשונה התגשמה כפי שהכהנים חזו אותה וברור היה לי שאני זאת שצריכה להיות כאן. זה שהתאהבתי בך לא היה ברור לי לפני כן. פרנקו הסמיק , ושוב נשק ברוך את ידה. אחר כך הישיר מבט לעיניה ושאל : כמה נבואות יש ? קוצ'ה לא הזדרזה להשיב , כפי שעניין האהבה היה רציני לגביה כך גם תשובותיה בנושא זה היו רציניות להחריד , ישנם שלוש נבואות , החלה את דבריה לבסוף , אך אתה צריך להבין , הנבואות הללו סודיות מאד , רק הראשונה מפורסמת בקרב ההמון. מדוע ? שאל פרנקו , כי היא טובה , אמרה קוצ'ה , ומה הן האחרות ? האחרות, הן סיפור אחר לגמרי , הן רעות ? שאל פרנקו , השניה לא מובנת, אמרה קוצ'ה . כלומר שאת הראשונה הבנתם ? שאל פרנקו , נכון, אני חושבת שאין ברורה ממנה , הפרשנויות שלה ככל שהיו שונות אחת מן השנייה תמיד הפיחו תקווה בלב האנשים. אני חושבת שמרגע שנכנסתם לחיינו, הנבואה הראשונה הפכה לברורה לכל. באמת הכל ברור בה ? שאל פרנקו , קוצ'ה הנהנה , בשבילי הכל ברור , אני רוצה שתסבירי לי אותה , ביקש . קוצ'ה דקלמה אותה באיטיות , ובכל משפט הכניסה את הבהרותיה שלה . פרנקו הקשיב . מהו האגם המר ? הקשה עליה ואיזו עיר צריכה להיבנות בתוך שבעה ? קוצ'ה לא השיבה , אך אחר כך הוסיפה בפתאומיות, אני בטוחה שגם הדבר הזה יתברר בקרוב. את תספרי לי על הנבואה השנייה והשלישית ? שאל אותה . בבוא הזמן השיבה לו , אספר לך על הנבואה השניה , על הנבואה השלישית איני יכולה לספר לך דבר , היא אינה בידינו , אנחנו רק יודעים שהיא קיימת, אך לפני כן אתה צריך לדעת מעט את קורותינו וקוצ'ה החלה את סיפורה, היא חזרה אחורה בזמן אל העבר הרחוק, שאותו לא הצליחה לאמוד בזמן. הטיאטה אינטי, אל השמש, סיפרה , לאחר שהבחין שכאוס וחדלון שולטים על פני האדמה, החליט לשלוח לעולם את שני ילדיו על מנת להביא סדר ושגשוג. על פי המסורת, כך אמרה , הגיחו ילדיו מאגם הטיטיקאקה הנמצא מעבר לתחום הג'ונגל אי שם בהרים הגבוהים ובידם מטה מוזהב שסימל את הסמכות והשררה שהוענקה להם על ידי האל. הראשון מבין הילדים, שהוא גם נחשב לאינקה הראשון, נקרא מנאקו קהאפק והשנייה הייתה מאמה קיליה שנתפסה כאחותו ואשתו של מנאקו קהאפק. זוג האחים-נאהבים הנם המייסדים של האומה האינקית ונישאו זה לזו בכדי לשמר את הטהרה האלוהית. האגדה ממשיכה לספר ש מנאקו קהאפק ומאמה קיליה תקעו את מטה הזהב למרגלות הר הוו'נקאורי שליד העיר האגדית קוזקו. המטה נבלע לתוככי האדמה וכך ידעו כי זהו המקום בו תוקם העיר הראשונה שתהווה את תחילתה של התרבות האינקית. השושלת הראשונה שהקים מאנקו קהאפק , מלך האינקה הראשון המשיכה קוצ'ה לספר , שלט בעיר קוזקו בלבד עד המלך השישי שנקרא אינקה רוקה, מייסד השושלת של קוסקו העליונה. בימי מלכותו החלו האינקה לצאת למסעות כיבוש באזורים השכנים והפכו את האינקה לממלכה. בתחילה, הכיבושים התמקדו בסביבת קוזקו והעמקים הגדולים, כולם באזור ההררי . העמים הנכבשים השתלבו בתוכנו אך תמיד נשארו מיטאמק. נהגנו להשאיר על כנם את מלכי העמים שלא התנגדו וקיבלו את מרות מלכי השמש. בתקופה זו סללו האינקה מערכת דרכים מעולה, אשר קישרה את כל קצוות הממלכה ואף בנו גשרים גדולים כגון הגשר "הקדוש", הואקה צ'אקה, הניצב מעל לנהר האפורימיאק, ושנחשב לבלתי עביר לפני כן. הגשר חיבר את האינקה אל שבט שכן שנקרא צ'אנקה , אך בני הצ'אנקה חצו את הגשר עם צבא גדול והתקיפו את העיר קוסקו ואף הצליחו לבזוז ולהעלות אותה באש ומלך האינקה נס על נפשו. מנוסתו הביאה אותו לכאן אל תוך היערות ונהר המצ'וטה כפי שקראו לו בשפת קצ'ואה , הוא מצא את המפל והמערה שמאחוריו עם סיור קטן מאנשיו והחליט לבנות כאן את העיר התת קרקעית. הוא השאיר כאן כהנים , ובני אצולה מן המיאטה, בנות אקיות ומיטאמק רבים. אך המלך אינקה יופאנקי לא יכל לשבת כאן בזמן שבני הצ'נאקה מחריבים את עיר בירתנו והוא חזר בראש צבא אדיר לקוסקו והביס את העם הפולש. מאז הפך הנסיך למלך התשיעי של האינקה וזכה לכינוי פאצ'קוטי (מרעיד האדמות בשפת האינקה). פאצ'קוטי היה מלך האינקה הגדול והמפורסם ביותר. לאחר ששיקם את עירו וארצו מהפלישה האכזרית של הצ'נאקה – בנה מבצרי אבן גדולים והקים ערים נוספות, סלל דרכים ארוכות דוגמת "גשר האצות", נתיב סחר שהתחיל בים הגדול שממזרח ועד הים הגדול שממערב העובר בתוך היערות הגדולים וחוצה את הנהרות הרחבים. הוא הרחיב את ממלכתו לכדי אימפריה בעלת מליוני תושבים וייסד מערכת חוקים שבראשם עמדו שלושה כללים אשר אין עוברים עליהם: האיסור לשקר, האיסור לגנוב והאיסור להתעצל. בניו של פאצ'קוטי המשיכו בכיבושים עוד בזמן חייו, טופו אינקה כבש את ממלכת הצ'ימו (בני הירח) שבהרים הגבוהים ואת ממלכת קיטו שמצפון והפך להיות יורשו של פאצ'קוטי כמלך האינקה העשירי. טופו אינקה שלט על ממלכה המעורבת ממאות שבטים שונים . לאחר מותו הומלך תחתיו הואיינה קאפאק . בתקופתו הגיעה ממלכת האינקה לשיא התפשטותה . אך עד מהרה מריבות ישנות בין בתי אצולה השונים התחדשו וממלכת האינקה נחלשה ואזור נהר המצ'וטה שבתוכו עירינו אורקהגאווארי ניתק אט אט עד אשר חדל הקשר עם קוזקו.
קוצ'ה הטיבה את ישיבתה והמשיכה לספר מזיכרונות האינקה כפי שסיפרו לה שומרי הזיכרונות האמונים על תיעוד קורותיהם. המלך הגדול הואיינה קאפאק חלה, ולמרות כל ניסיונות הכוהנים והמרפאים, כולל קורבנות אדם, נפטר המלך ממחלתו המסתורית. מותו של הואיינה קאפאק ממחלה קשה בלי להכריז על יורש. היא זאת שקרעה את ממלכת האינקה . לפני מותו שלח הואיינה קאפק שליח למערות שהשביע אותם לא לעזוב את המקום עד אשר תתגשמנה הנבואות אשר שלח בידם , מאז ,לא הגיע שליח נוסף .אולם , השמועות אומרות , הוסיפה , שכמה עשרות שנים אחר כך, לאחר מותו של הואיינה קאפאק עת בניו נלחמו ביניהם האלים כילו את זעמם בעיר קוסקו והביאו עליה על מלכה ועל כל תושביה כליה. האל אילייפה אל הרעם ניפץ את כדיו הגדולים על בני האינקה ועל עריהם , הוא שלח עליהם אנשים עצומים שגופם ברזל וברקים בידיהם והשמיד אותם.
אולם העיר שאותה החל לבנות סבו פאצ'קוטי התרחבה והתעצמה, גדלה והתפתחה, אל תוך ההר , מה שהנך רואה באזור המפל הנו חלק קטן מעוצמת העיר התת קרקעית שמשתרעת באזור המקדשים והכיכר בה נמצא האושנו נכנסת קילומטרים פנימה ושם בעיר התת קרקעית התחתונה חיים העם הפשוט , חקלאים ובעלי מלאכה , אומנים ודייגים. ואילו באזור המפל העליון האצילים והמיאטה – האזרחים בעלי הזכויות, בני משפחות האצולה. מאות שנים של חציבה וסודות גדולים.
אלו סודות ? עצר פרנקו את שטף דיבורה, קוצ'ה חייכה . עוד תדע, אמרה מחייכת , גם לנו יש סודות , אמרה והסתכלה בעיניו עד שהשפיל אותם.