עיר מעופפת פרק 54

צליל טורדני עבר על יד אוזני, הרמתי את ראשי אך שום דבר לא היה שם. עצמתי את עיניי שוב ונשמתי עמוק. נואש לדממה. לשקט על טבעי שיעיף את המציאות המגוחכת הזאת ממני..
הצליל הטורדני הגיע שוב לאוזניי. הרמתי את ידי לאוזניי וגירשתי את ה..דבר הזה משם.
עכשיו באמת כבר נמאס.
אני עוצם א עיני שוב. אך ה..דבר הזה הגיע לאוזני שוב. חיכיתי כמה דקות ותפסתי אותו. הוא נע בידי. זה יכול להיות פרפר. או אולי זבוב מעצבן. החרקים האלה נמצאים בכל מקום.
פקחתי עין אחת והרגשתי את פי נפער. זה לא היה זבוב. זאת הייתה פיה. פיה כחולה ועדינה.
שחררתי אותה במהירות והיא התעופפה מידי במהירות, היא נעמדה מולי והתחילה להחוות בידיה העדינות משהו בלתי מובן.
"מה?" קראתי. "מה את רוצה?"
היא לא ענתה לי. רק עשתה תנועות ידיים גדולות והתעופפה במהירות באוויר.
נאנחתי. מסתבר שהשקט יהיה רחוק ממני. לא משנה מה אעשה.
כיווצתי את עיניי וסקרתי את הפיה מקרוב. היא קטנה מאוד. קטנה יותר מהזרת שלי אך גדולה מהציפורן של האגודל. הייתה לה שמלה כחולה ושיער גולש וחלק בצבע שחור. העור שלה היה בהיר. כמו של רוב בני האדם.
הפיה הרימה את ידה והצביעה לכיוון אחד העצים.
"מה?" שאלתי. למרות שידעתי שגם היא אם היא תענה-אני לא אבין. "מה יש שם?"
הפיה תלתלה את ראשה, היא שילבה את ידייה בתיסכול והתעופפה אל כתפי. היא התיישבה שם והצביעה לכיוון אחד העצים.
התפתיתי להרים את ידי ולהעיף אותה מהכתף שלי. אבל המגע היה נעים. כמעט מדגדג.
הפיה התרוממה. נעמדה על כתפי והצביעה לכיוון האופק.
עיניי נפערו. לאוזני הגיע צליל עדין. קלוש. ונעים.
הרמתי את ראשי וראיתי אותה.
היא לבשה שמלה בצבע שחור-כחול, השמלה הייתה קצרה וללא שרוולים. שיערה הג'ינג'י גלש על כתפייה, ובו נשזרו יותר מעשרה פרחים גדולים וצבעוניים.
היא הייתה יחפה ומסביבה התעופפו יותר מעשרות פיות כחולות. בשני ידיה העדינות היא אחזה בחליל הצד. עיניה היו מכווצת בחוזקה. ולחייה התאדמו עם כל צליל שבקיע מהחליל.

"ג'ילי!" קראתי ונעמדתי במהירות.
ג'ילי פקחה את עיניה הירוקות. קול בהלה יצא מפיה והחלילית המגולפת נפלה מידה, פיה נפער כמעה ועיניה זהרו בגוון חיוור.כל הפיות התעופפו הרחק.
"טיילור." היא לחשה.
אני נושם עמוק.
"מה את עושה כאן?"
ג'ילי שותקת לרגע. "חיפשתי אותך באגם."היא מודה.
אני סוקר אותה בחשדנות.
"אתה עדיין כועס עליי, נכון?"
"את זאת שצעקה עליי בתיכון ואמרה שאני מפלצת. לפי החישובים שלי- את כועסת עליי."
"אז החישובים שלך טועים."
אני מרים את עיני. מופתע.