עיר מעופפת פרק 73

נכנסתי לתוך משרד הקבלה, החדר היה מרובע וגדול, עם חלון שמשקיף לבנינים גבוהים ואפורים-תכולים, שולחן משרדי קטן וכיסאות המתנה שמסודרות בצורת ח'. ניגשתי היישר אל המזכירה והוצאתי את המכתב.
"טיילור גו." אמרתי והיא הרימה את עיניה, הניא לקחה את המכתב וקראה אותו במהירות, לאחר מכן הגישה לי אותו וסימנה לעבר אחד המסדרונות באגודלה.
"פנה ימינה. הוא ממתין לך."
הנהנתי ויצאתי. חלפתי על פני המסדרון שציינה והבחנתי בשני דלתות זכוכית אטומה, על שניהם היו תוויות אפורות עם שמות שונים: מר ג'איי ודוקטור דאידרול.
שקלתי לחזור ולשאול את המזכירה לאיזה אחד להיכנס אבל אז הדלת של הדוקטור נפתחה ואיש גבוה, עם כובע שחור וחליפה חומה עם מקל הליכה יצא לכיווני..
"יש לך מושג למי אני צריך ללכת?" שאלתי.
הוא הביט בי במבט שואל והראיתי לו את המכתב. הוא השמיע אה קצר והצביעה על הדלת השנייה. הודיתי לו ודפקתי. "פתוח." נשמע קול מבחוץ.
פתחתי את הדלת באטיות והצצתי לבפנים.
"הו!" קרא האיש מבפנים. "בוא. היכנס. היכנס!"
נכנסתי לתוך משרד מרובע קטן, עם חלון גדול, שולחן משרדי שחור, שני כיסאות ותמונה גדולה של מים, לשמאלי, על הקיר האפור היה שטיח קיר שחור עם שלוש נשקים עליו-חרב, אקדח ופצצת c4 סקרתי את המנהל במהירות, שיערו שחור קצר ועיניו מלוכסנות, עצמות לחייו גבוהות והוא לבוש בחליפה שחורה ועניבה חומה. התיישבתי מולו והגשתי לו את המכתב.
"אז אתה מר טיילור המהולל!"
בהיתי בו.
"באת מלמטה ונשארת יותר מחודש! כל הכבוד! לא הרבה אנשים מסתגלים מהר!"
"הייתה לי עזרה."
"אני בטוח בכך." אמר וכיווץ את עיניו. "טוב." אמר. "העבודה היא להיות שוטר, יש כמובן הרבה עבודות כמו שמירה על מוזיאונים או.."
"למה צריך לשמור על מוזיאונים? עיר העננים אמורה להיות ללא פשע."
הוא צחקק וסקר אותי. "אמורה." הצהיר.
משכתי בכתפיי.
"טוב. בוא נראה. נעביר אותך מבחנים ונקראה לאין אתה מתאים למרות שעם המוח שלך אני חושב ש.."
"מבחנים?" קטעתי אותו שוב. "איזה סוג מבחנים?"
"אתה חשדן. זה טוב. בוא ואראה לך."
קמנו ויצאנו מהחדר, הוא הוביל אותי בהמשך המסדרון שפנה ימינה ואז המשיך ישר, כל צדו השמאלי של המסדרון היה מלא בחלונות זכוכית ארוכים שמשקיפים גם הם לבניינים הכחולים-אפורים.
בזמן שהלכנו, הוא סיפר לי את כל ההיסטוריה של המוסד. מסתבר שזאת היסטוריה ארוכה של שוטרים שמונעים תאונות דרכים, סכסוכים ומוצאים אנשים שנעלמים, אבל המחלקות הגבוהות מטפלות בבעיות גדולות יותר שלצבא אין כוח אליהם-סמים שבאים מלמטה, איומים, עבירות מין, .ובעיקר-דברים שמתחת לפני השטח.
בזמן ההולכה המוזרה לקראת המבחנים נוכחתי לדעת שיש חלק שאותו אני לא מכיר בעיר. סכנות. הוא אמר. פיגועים. ומסתבר שהמקום הזה בכלל לא היה מושלם.