פרפר כלוא (פרק 1)

הוא הביט בי , מהחלון שבחדרו גם לאחר שהגפתי את התריסים עדיין הרגשתי את מבטו נעוץ בי .
למה ביתינו היו חייבים להיות צמודים ?
תמיד התלוננתי על זה שהוא מביט בי אך בסתר ליבי שמחתי על כך , למרות שלא דיברתי איתו בחיי הוא היה אחד הדברים הכי קרובים לידיד לא היו לי בכלל כאלה בבית ספר, תמיד ישבתי לבדי על הספסל הקר והנוקשה .
הצצתי בו מבט חטוף רק בישביל לבדוק אם מבטו היה נעוץ בי הגפתי בעדינות את התריסים הסגלגלים והצצתי מבט חטוף לעברו.
הוא הכין את שיעורי הבית שלו בטח הייתי סתם פראנואידית.
אך ברגע שהוא שם לב שאני מסתכלת עליו חייך אליי חיוך נעים הגפתי את התריסים מיד בעודי מתנשמת נשימות מפוחדות, למה הוא חייך אליי כך ? הוא בכלל לא מכיר אותי ….
הסתכלתי לעבר השעון ונאנקתי , השעה הייתה כמעט שש , אימי אמורה להגיע בקרוב מהפאב אשר כנראה שתתה בו.
מיהרתי לקום ממקומי ולגמור לסדר את הסלון שלנו , היום הייתי נחושה בדעתי לא להביא לה סיבה לכעוס עליי.
סידרתי את הסלון במהירות הבזק וגמרתי לשטוף את הכלים דאגתי לכך שחפיסת הסיגריות תהיה ממומת בזווית המועדפת על אימי כך שלא תצטרך לטרוח למצוא אותה .
אחריי שווידעתי שהכל נקי ומסודר עמדתי במקומי וחיכיתי שאימי תגיע .
הדקות עברו ורגליי התעייפו החלטתי לוותר ולעלות על חדרי הבאתי ממנו את שיעורי הבית לשולחן בסלון והתחלתי לעבוד עליהם אחריי שגמרתי אותם התכוננתי למבחן שיהיה מחר באיות .
גמרתי את הכל והשעה הייתה קרובה לשבע ועדיין לא נראה סימן לאימי.
לא דאגתי לה , שש הייתה רק שעה משוערת לפעמים היא הייתה חוזרת גם בשלוש בלילה מעירה אותי ממיטתי ומטירה עליי פקודות ושאלות , אך זאת הייתה המציאות שלי לא הייתה לי שום דרך לשנות זאת אולי בעוד תשע – עשרה שנה אבל לא עכשיו.
הלכתי פעם נוספת על חדרי ופתחתי את אחד מספריי האהובים אשר קארתי כבר שלוש פעמים בערך והתחלתי לקרוא אותו מחדש .
כשגמרתי לקרוא אותו השעה הייתה שמונה התחלתי להתכונן לשינה סירקתי את שערי הבהיר אשר הגיע לי עד הכתפיים ולבשתי כותנת דקה אם דובונים עליה זאת הייתה הפיג'מה האהובה עליי .
ציחצחתי שיניים ונכנסתי למיטתי בזיהירות , המיטה הייתה ישנה ומוזנחת כמו רוב הרהיטים בחדר שלי ואם לא הייתי נזהרת הקפיצים היו דוקרים לי בגב אבל כבר למדתי לישכב כך שהקפיצים לא יגעו לגבי.
נרדמתי לשינה מלאת סיוטים וקמתי למציאות מלאת סיוטים.
התלבשתי בזריזות וירדתי למטה אימי עישנה את אחת חפיסות הסיגריה שלה סתמתי את האף כי לימדו אותנו בגן שגם העשן מהסיגריה פוגע בנו אומנם עכשיו אני בכיתה א' ולא בגן אך דברים כאלו זוכרים כאשר יש לך אמא כמו שיש לי .
אימי נהמה עליי, קפאתי במקומי.
"תישטפי את הכלים כשתחזרי הבייתה , ואני לא רוצה לראות אבק על הרהיטים , אני ברורה לך ?"
"כן" מילמלתי בפחד .
"סליחה ? שמעתי נכון ? מה אמרת כרגע , רק כן פשוט ?"
"כן גברתי " מיהרתי לתקן את עצמי.
"יותר טוב , השארתי לך לחם לארוחת לארוחת בוקר ואני לא רוצה לשמוע תלונות ".
הינהנתי בשקט לא רציתי להרגיז אותה ניזהרתי בתנועותי , אכלתי במהירות ויצאתי מהבית .
נאנחתי בהקלה היא לא צעקה עליי היום .
מיהרתי לעבר בית הספר הקדמתי נורא.
התיישבתי על הנדנדה והתנדנדתי לאיטי, רק לשנייה אחת נתתי לדמעותי לזלוג אך מחיתי אותם מיד אסור לי לבכות אחרת ישאלו אותי מה קרה ואימי השביעה אותי בדרכים כואבות לא לספר לאף אחד כלום.
קיפלתי מעט את שרוולי וראיתי חבורה כהה נזכרתי כיצד קיבלתי אותה יומיים לפני כן .
שכחתי להדליק את דוד המים החמים ואימי נאלצה לדחות את האמבטיה שלה אבל היא הצליחה להעסיק את עצמה בכך שהבריזה לי.
נרעדתי מעט וחזרתי להתעסק בנדנדה.
אנשים וילדים התחילו ללכת לכיוון בית הספר נועצים בי מבטים , אני ידעתי את הסיבה העיניים שלי היו יותר מדי רצניות ועצובות אפילו יותר מעיניי מבוגרים.
אבל הם לא ראו את המראות אשר אני ראיתי בחיי.
לאחר יום הלימודים (יום לימודים מייגע ) הלכתי לאט לביתי מחכה עד השעה שתיים זאת השעה שבא היא עוזבת .
חזרתי לביתי , ריק ונטוש כמו תמיד אכלתי פעם נוספת פרוסת לחם אך אם חמאה ושתיתי מים .
סידרתי את כל הבית וניקיתי כל פינה קטנה עד שניצנצה.
השעה היא חמש .
הכל גמור , מוכן ומנצנץ גם ל שיעורי הבית שלי היו מוכנים .
הסתכלתי בלוח השנה רק עוד שבוע ואני אהיה בת שבע לא שלמישהו יהיה אכפת .
הדלת נפתחה ושמעתי את קול הנהמה של אימי "מאריס . סיגריה . עכשיו !"
נרתעתי היא אמרה את שמי לעיתים רחוקות כך שהייתי בטוחה שהיא שכחה אותו .
רצתי להביא לה את חפיסת הסיגריה וכנראה שעשיתי את זה מהר כי היא לא שלחה בי מבט עוין.
"תביאי לי כוס תה . שלוש סוכר. תעשי את זה מהר ".
"כן גברתי ".
מלמלתי מפוחדת עד עומקי נשמתי.
מיהרתי לעבר המטבח הכנתי לה את התה האהוב עליה בדיוק כמו שביקשה .
הלכתי לתת לה את התה אך משהו בלתי צפוי קרה קפל קן בשטיח אשר מעדתי בו .
כל התה נשפך על הספה וגם על אימי היא צרחה בהפתעה ונעצה מבט רצחני בפניי.