זאת עם המשקפיים P:
אנשים תגיבו שאני אדע שאתם שם ...

להישאר? – פרק 2

אנשים תגיבו שאני אדע שאתם שם ...

דילן:
"טוב אין לי יותר מידי מה לחדש לכם רובי מספר החדר שלך הוא 12 "אמרה קריסטין והושיטה לרובי מפתח עם מחזיק מפתחות עגול ועליו הספרה 12 "והשותפה שלך היא קים .ודילן מספר החדר שלך הוא 21 והשותף שלך הוא ליאו "היא אמרה והושיטה לו מפתח זהה לזה של רובי רק עם הספרה 21 .דילן ניסה להיזכר בליאו ,ילד נמוך מזכיר שדון והיפרקטיבי .טוב להוא הולך להיות לי משעמם ,חשב לעצמו "אלה ספרי הלמוד שלכם ובמעטפות שמעליהם יש את כל הפעילויות של בית הספר "היא עצביע על שתי ערמות ספרים כבדות למראה "דילן אתה במגמת תיקשורת כדי להשלים את החומר קח מחברת מהשותף שלך .ורובי את לומדת במגמת עיצוב ואומנות תשלימי את החומר מקיילר היא גרה בחדר לידך "היא עצרה לנשום "בעוד שעה תתקיים השיחה עם המנהל ועם ג'סלין .זה הכל בינתיים משוחררים "אמרה בנימה קלה של זילזול .יכול להיות שהיא מכירה את העבר שלנו ובגלל זה היא מדברת ככה .הם לקחו את ערמות הספרים שבאמת היו כבדות ויצאו מחדר המורים הגדול .
"זה .. פשוט .. כבד " אמרה רובי בשיניים חורקות "שימי כמה ספרים על הערמה שלי "אמר וחייך עליה היא השיבה בחיוך ונתנה לו כמה ספרים .הערמה הייתה כבדה אבל זה לא הפריע לו בזמן שהם גרו בקלארק והיו תקועים כל היום בדירה הקטנטנה שלהם לא היה לו הרבה מה לעשות חוץ מלפתך את השרירים מה שכנראה השתלם .הוא העיף מבט באחותו הוא קינה בה על הקשיחות שהיא משדרת עם הבגדים השחורים והאיילינר העבה אבל עכשיו לידו היא נראתה מהוססת "דילן .. "אמרה "כן ?" שאל בתמיהה מאז הבוקר היא התנהגה מוזר ."תגיד אתה באמת חושב שג'סלין תרשה לנו ללמוד כאן ? כי המקום הזה בכול זאת נראה קצת מיוחד " היא אמרה ודילן הבין אותה בלב שלם "אני בטוח שכן הרי היום הזה עבר בסדר לא ?" היא הנהנה "אתה יודע אני כבר מחכה שנתחיל בהכנות לנשף הסתיו ואז לנסיעה הכיתתית לפולס ולכל מה שהולך לקרות בהמשך השנה " היא אמרה בנימה חולמנית "כן אני מבין על מה את מדברת יש כאן בנות ממש מגניבות "הוא אמר בשובבות ורובי מרפקה אותו בצלעות ושניהם צחקו בעודם ממשיכים להתקדם למוגרי התלמידים .
"טוב אז אנחנו צריכים להתפצל" אמרה רובי כשהגיעו לשני בניינים ערוכים בעלי שלוש קומות שנצבעו שניהם בצבע קרם על הבניין הימני היה שלך גדול של "מגורי בנות " ועל הבניין השמאלי היה שאתו שלט גדול של "מגורי הבנים " דילן החזיר לרובי את הספרים שלה וקירב אצת ראשו לראשה במן מחווה של חיבוק "ניפגש עד שעה אחותי " אמר ופנה לכיוון הבניין השמאלי .הוא פתח דלת זכוכית עבה ונכנס לחדר גדול שהיה כנראה המועדון לא היה שם אף אחד בטח כי כולם רק חזרו .החדר כולו היה צבוע בצבע תכלת שדהה קצת ועל הקירות היו תלויים פוסטרים גדולים של משאיות מפלצתיות , כל השטח של המועדון היה מלא בספות כורסאות ופופים בגבני כחול ,תכלת וירוק , היו שם כמה טלוויזיות שטוחות שהיו כבויות .דילן טיפס במדרגות ושמע כולות של צחוק ודיבור בהמשך המסדרון של הקומה הראשונה .הוא המשיך לטפס ולקומה השנייה ואיתר את חדר 21 שהיה החדר הראשון מצד שמואל הוא דפק על הדל בעדינות ונכנס פנימה
החדר היה מבולגן כל כך שעברו כמה רגעים ערוכים עד שדילן הבין מה קורה הריצפה הייתה מלאה ניירות גורטאות וחלקי מתכת ולליאו לקח רגע להבין שמישהו נכנס לחדר הוא הרים את מבטו בבהלה שהתחלפה לאחר שניות בחיוך ידידותי "היי אח שלו אתה השותף שלי "הוא אמר וקם לחבק אותו אבל גורטאות חסמו לו את הדרך "כן זה באמת מגניב אבל איפה אני יכול לשים את זה "אמר והחווה לעבר ערמת הספרים שבידו "טוב אז טכנית על השולחן מתחת למיטה "הוא אמרה והצביעי לעבר מיטת קומותיים שבמקום מיטה למטה היה שולחן כתיבה שהיה עמוס בדיוק כמו הריצפה "אבל עם תיתן לי שנייה אז … "הוא לא חיכה לתשובה וצעד בצעדים מגושמים לעבר השולחן .ליאו הרים בבת אחת את כל הזבל שהיה על השולחן והניח אותו על ערמת שהייתה בקירבת השולחן שלו "עכשיו "הוא הצביע לעבר השולחן וחייוך ענקי מרוח על פניו דילן צעד לשולחן והניח את הספרים בהקלה "טוב אז אני ישן למעלה ?" שאל "כן יש לך מזל שאמרו לי שתגיעה אחרת היה לוקח לנו יומיים לסדר לך מיטה" הוא חייך ודילן מהר לטפס במעלי הסולם לעבר המיטה שלו "אז ליאו תספר לי קצת מה קורה בכיתה "ליאו העלה על פניו חיוך גדול יותר "טוב הכיתה שלנו היא הכיתה הכי הזויה בבית הספר וזה תואר שעבדנו מעוד קשה להשיג "הוא צחק "אתה מבין כל אחד בכיתה הזאת יותר הזוי מהשני .. אז יש לנו את צ'אס הוא סוג של מנהיג את הכיתה אבל לא בצורה דקטטורית מעצבנת הוא די מגניב כשמכירים אותו "דילן נזכר איך הוא הגן עליו ועל רובי כשרק הגיעו .הוא נראה מגניב גם כשלא מכירים אותו ,חשב לעצמו ."ויש את קים הם זוג מאז השנה הראשונה ששלהם כאן והם פה מאז החטיבה "ליאו המשיך לספר לדילן עד כמה הכיתה שלהם הזויה והמחשבה היחידה שעברה במוחו היא עד כמה יהיה מגניב עם הוא ורובי יכלו להיות חלק מכל זה .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך