פרק 7- החיים זה לא מה שרואים מבחוץ
ראיתי את אותו מקום.. שהעלה בי כל כך הרבה זכרונות.. את הסימטה הזו שבה התעוררתי ערומה ילדה קטנה ותמימה :\
הסתכלתי אחורה וראיתי את דין..
אני: אני לא אותה ילדה קטנה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.. אני יצעק אני לא מתכוונת להכנע לך שוב!!
דין: שששש אני לא באתי לפגוע בך.. הוא שם את האצבע שלו על הפה שלי..
אני: למה הבאת אותי לפה? מה אתה רוצה? ותעיף את היד שלך!!
דין: אני מצטער כל כך.. מה אני כבר יכול לעשות?
אני: לעוף לי מהחיים ולא לחזור שוב!!
דין: בבקשה תסתכלי עליי ותגידי לי שאת סולחת!!
אני: אני לא!! אני לא סולחת ואני גם בחיים לא יסלח!!
האו התקרב לאט לאט ונישק אותי ניסיתי להעיף אותו אבל לא הצלחתי.. אז די זרמתי עם הנשיקה.. ואז הוא פשוט עף.. ומול העיניים שלי ראיתי את איתי!?!!
איתי: מי זה ומה הוא עשה לך?
דין: מה אתה חושב שאתה עושה?? עוף מחברה שלי!!
אני: חברה שלך?!!? הוא סתם ידיד..
איתי? ידיד הא? יזיז אולי.. מתחרמנים לי בסימטה!!
דין: סתום תפה יבן זונה!!
אני: תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שזה קרה עכשיו מרצון!!
~נקודת מבט של האנה:~
ברור שזה לא היה מרצון ולא נהנתי.. אבל אני לא יראה לו שאני עדיין אוהבת אותו אז כן אני יראה לו שזה היה מרצון!! הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו
אני: כן זה היה מרצון!!!
דין הסתכל עליי קצת המום וחייך.. ואמר
דין: עכשיו אתה יכול ללכת..
איתי הלך…
דין: אז מה זה היה מרצון?
אני: אתה יודע שלא… ובכיתי אחרי שאמרתי שאני לא ישבר יותר..
דין בא ו…
5 צפיות ממשיכה (:
תגובות (0)