קיסר יפן – פרק 3 : הילדה המסתורית

טיילתי לי בחצר הגדולה של הארמון , אולי אני אמצא משהו מעניין …
לא ידעתי שהחצר שלנו כל כך גדולה !
המשכתי לטייל והייתי בין החומות , עד ששמעתי צחקוק .
" חחח "
מאיפה הקול הגיע ?
" יש שם מישהו ? "
" חחח , איזה כיף ! "
הבנתי שזאת הייתה ילדה , היה לה קול יפה וקסום , הייתי חייב להמשיך לשמוע
" איזה כיף ! זאת פעם ראשונה שלי … "
היה לי קצת קשה לשמוע בגלל החומות , אבל ניסיתי לשמוע , עד שמשהו הבהיל אותי .
" אההה ! מה זה ?! "
ראיתי ששומר הכניסה מתקדם אליי .
" מה הבעיה הקיסר יוקי ? "
" משהו מעופף בשמיים ! הוא בדיוק עכשיו מעלינו ! "
ראיתי את הדבר הזה , לא זהיתי אותו , אבל הוא היה צבעוני .
השומר כיווץ את העיניים כדי לנסות להבין מה זה , כמוני .
" זה בסך הכל עפיפון . "
" מפפון ? "
" לא ממפון , עפיפון . "
" מה זה עפיפון ? "
" עפיפון זה מין דגל עם חוט שאפשר להעיף אותו לשמיים , אפשר לשחק איתו . "
" אתה צריך עוד משהו הקיסר יוקי ? "
" זה בסדר , ואתה יכול לקרוא לי רק יוקי . "
" אין שום בעיה . "
כך אמר השומר והלך .
עפיפון ? זה נשמע מאוד כיף , ולפי מה שראיתי הוא מאוד צבעוני .
כנראה שהצחקוק של הילדה היה בקשר לעפיפון , ואם היא אומרת שזה כיף כנראה שזה באמת כך .
העפיפון היה ענק , הוא היה בשלל צבעים !
הלכתי לכיוון דלת הכניסה לארמון , היה בדלת רווח בין הרצפה לדלת עצמה , אז הצצתי בחור
וראיתי … ראיתי דבר שלא ראיתי בחיים !
ראיתי עשרות ילדים משחקים בעפיפונים , כדורגל וגם משחקי רחוב אחרים כמו קלאס …
כולם היו נראים מאושרים , חוץ ממני .
לפתע ראיתי משהו מציץ מהחור מהכיוון השני (מהרחוב) .
" אההה ! "
" חחח .. זאת רק אני . "
זאת אותה הילדה ששמעתי מקודם !
" שלום ? " שאלתי
" אל תיבהל , קוראים לי לין . "
" ולי יוקי . "
" טוב כמובן ! אתה הקיסר של יפן … ! "
" חחחח … "
" חחחח … "
" במה את משחקת ? " שאלתי בנימוס
" אני משחקת בעפיפון שלי , זה מאוד כיף . "
" או .. טוב .. "
" למה אתה מאוכזב ? "
הקול שלה היה יותר מדי … היה קשה שלא להגיד את האמת , הקול שלה היה קול שכאילו היפנט אותי .
" אני מעולם לא שיחקתי … ב … עפיפון . "
" מה ?! חחחח , זאת בדיחה נכון ?! "
לא הגבתי .
" או .. מה זאת לא ? "
" לא . "
" אז למה אתה לא מבקש עפיפון ? "
" בגלל שאוסרים עליי לשחק במשחקים שכל שאר הילדים משחקים , אבא שלי חושב שזה מסוכן
מדי בשבילי , וכך גם העוזר שלי . "
" אז מה נוכל לעשות ? " היא שאלה
" אני לא יודע . "
" הממממ … אולי אני אכנס לארמון ואני אביא לך לשחק בסתר , בלי שכולם ידעו . "
" אני לא יודע … זה לא מסוכן ? "
" אל תדאג , היה בסדר . "
" אם את אומרת , אז בסדר , אבל צריך להעסיק את השומרים לפני שאני אפתח לך את הדלת . "
" לזה אני אדאג ! "
טון הדיבור שלה היה לגמרי בטוח ומלא ביטחון , סמכתי עליה .
שמעתי צעקות מבחוץ .
" הצילו ! גניבה ! הגניבה ! הצילו , שמישהו יעזור לי ! "
ואוו ! גניבה ! אוי ואבוי !
ראיתי את השומרים רצים ופותחים את הדלת ויוצאים מהארמון .
" הנה הגנב שם ! "
בזמן שהשומרים חיפשו את הגנב לין נכנסה .
" לין ?! אהההה …. אז זה היה הרעיון שלך ? "
" הוא עבד לא ? "
" כן , טוב מהר תתחבאי מאחורי הורדים האלה כי השומרים מגיעים לפה . "
השומרים נכנסו והלכו לדווח לאבא שלי על ששמעו שמתבצעת גניבה .
" לין , פסטט לין , את יכולה לצאת . "
" יופי , עכשיו , איפה אתה משחק בלי שידעו איפה אתה/יראו אותך ? "
" אני תמיד משחק מאחורי מפל המים שלנו , שם לא רואים אותי . "
" מפל מים ?! "
" לא מפל כל כך גבוהה ! הוא בערך בגובה 3 מטרים . "
" גם זה די גבוהה . "
" אבל יחסית למפל מים אמיתי … טוב מהר בואי ! "
אני ולין רצנו והסתתרנו כדי שלא יראו אותנו מהחלונות , עד שהגענו למפל המים .
" הנה , הגענו . "
" מאוד יפה , אני התרשמתי מהמים , זה די מוזר אבל המים נראים מבריקים , וחלק מהמים
נופלים לוורדים הלבנים שצומחים מאוד יפה .. "
" תודה רבה , זה עיצוב של האדריכל ומעצב החוץ הכי טוב בכל צפון יפן . "
" טוב , עכשיו נתחיל לשחק ! תחזיק את העץ הזה בלי לעזוב . "
" אוקי … אבל את בטוחה שאני אסתדר ? "
" ברור ! זה פשוט לגמרי . "
אני התחלתי קצת לשחק עם העפיפון , זה ממש מהנה !
" ואו איזה כיף ! " אמרתי
" אני יודעת ! "
" יוקי . "
נבהלתי . כנראה שהיקארו ראה אותי .
" אני מאוכזב ממך יוקי . "
" חכה , תן לי להסביר , זה רק בגללי . " אמרה לין
" שומרים ! " קרא היאקרו
" היקארו , חכה ! " אמרתי
" לא יוקי , אתה אכזבת אותי . "
לפני שלין הלכה היא אמרה לי …
" רק תשמור על העפיפון בלי שיראו אותך משחק איתו … "
היא נתנה לי את העפיפון ואני החבאתי אותו מאחורי הגב .
ראיתי שמגרשים את לין מהארמון , זה היה עצוב , אבל אין דבר ,
החיים לא תמיד הוגנים …