רגע האמת שלי-חלק 1!
ישבתי על הריצפה הקרה שבחדרי וידעתי שאווה חברת האמת היחידה שלי לא תשקר לי, למה שאווה תשקר לי?אני יודעת שאווה היא חברה אמיתית ולא תעשה מעשים רעים מאחורי גבי.
אבל עכשיו זה לא אכפת לי, בגלל שהחששה הגדולה ביותר שלי הייתה ממה שאצטרך לעבור ביום המוחורת בכיתה כשדניאל ואווה יהיו שם.
דניאל הוא מי שאני אוהבת כבר מכיתה ב' ורק השנה בכיתה ט' נהיינו חברים. תמיד כולם אמרו שאנחנו הזוג הכי חמוד בכל בית הספר, אבל מה יקרה מחר שכולם יגלו על מה שאווה החברה הכי קרובה שלי עשתה, האם הם יצחקו עלי? אולי יתביישו ליתקרב? ואולי בכלל יחשבו שזה הגיע לי?
פחדתי עד מוות מיום המחר כי ידעתי שכולם ידעו באותו הזמן שאווה שיקרה לי, וכך גם דניאל, ובזמן שאני ודניאל היינו בהפסקה אווה קפצה על הרגע כמו שזאב רעב קופץ על הטרף שלו.
חשבתי על כל הרגעים שאני ודניאל חלקנו יחד כמו הנשיקה הראשונה שלנו, הפיקניק על חוף הים וכל החיזורים והמבטים מכיתה ב', כל הרגעים השמחים שלי ושל אווה מאז שאנחנו מכירות אחת את השנייה.
התחלתי להרגיש את הדמעות אשר מתחילות ליזלוג מעיניי, הם היו דמעות של כעס, השפלה, כאב ותיסכול לא ידעתי מה לעשות ואיך להמשיך גם הייתי כל כך עייפה אז החלטתי שאני אלך לישון ואחכה ליום המחר ובמקום לחשוב מה יהיה לראות מה יהיה.
קמתי מהריצפה הקרה ונכנסתי למיטה שלי כשאור עמום מגיע מהמזדרון של הבית ישר אל פתח הדלת שלי
הרגשתי חסרת עונים בלי ידיעה מה לעשות ואיך להמשיך ולתפוס את עצמי בידיים עד למחר כשאני אצטרך ליסתכל לאותה אווה וגם לדניאל בעיינים ולכל שאר הילדים שבטוח יסתכלו עליי במבט מוזר.
תגובות (1)
נשמע מעניין.. תמשיכי :)