שועל חכם – פרק 1
״הרבה חברה צעירים באים אליי״ אמר האדון הזקן.
דני הסתכל עליו- היה לו שיער מעט ארוך ואפור, וזקן קצר ומחודד.
״וואלה״ ענה.
״כן כן, בוא נראה אם יש לי את מה שאתה מחפש״ הוא אמר בזמן שהוא עלה על סולם כדי להגיע אל המדפים הגבוהים של החנות האפלה.
״הנה זה״ אמר והביא לו קופסה קטנה.
״וצריך לשל…״ דני התחיל להגיד אבל נקטע – ״לא, פעם ראשונה זה עליי״ אמר הזקן בחיוך.
״ואיך זה עובד?״ שאל דני.
״אתה סיפרת לי על הבחורה הזו, רוז, נכון?״
״כן.״
״יופי, זו האבן שבחרתי בשביל המטרה הזו, אתה תפתח את הקופסה כשתהיה לבד, וברגע שהיא תיפתח, היא תיתן לך הדרכה לצעד הבא שעליך לעשות כדי להשיג את רוז.״
״ואם אני לא רוצה?״
״אתה תמיד יכול להחזיר את האבן לקופסה, רק בבקשה, כשאתה מסיים איתה, תחזיר אלי את האבן.״
״תודה אדוני!״
זה הולך להיות קל – חשב דני בזמן שיצא מהחנות.
הדלת עם הכתובת -״שועל חכם״ נסגרה מאחוריו.
הוא כמעט רץ הביתה, מלא התרגשות, נכנס לחדר וטרק את הדלת.
הוא פתח את הקופסה וראה בפנים אבן ורודה וזוהרת.
המשך:
תגובות (4)
ממש נחמד. גורם לי לרצות לקרוא מה יהיה בהמשך.
תודה רבה!
יותם, ברוך הבא לאתר.
הפרק קצר יחסית. מספיק בשביל ליצר ענין, אך קצר מדי בשביל להתחבר לדמויות או לחוש באווירה. (מבחינתי)
לעומת זאת יש לי קצת הערות לגבי הכתיבה
1. "דני הסתכל עליו" יש הרבה פעלים שקשורים לראיה. הביט, התבונן, צפה, ראה, הסתכל, הבחין. לכל אחד יש את הייחוד שלו. אני חושב שהייתי משתמש דווקא ב"הביט בו" אולי "התבונן" למרות ש"התבונן" מצריך לדעתי תיאור יותר רחב של הדמות.
2. "כן כן, בוא נראה ןכו'" : "כן, כן… בוא! נראה אם וכו'" או "בוא ונראה"
3. הוא אמר בזמן שהוא – ה"הוא" לא תורם. בטח שלא פעמיים. "אמר הזקן בזמן שעלה(טפס)… להגיע אל המדפים הגבוהים(למדף גבוה)"
4. את "החנות האפלה" הייתי מכניס למשפט אחר שמתאר קצת את החנות.
5. '״הנה זה״ אמר והביא לו קופסה קטנה' – אולי "הנה זה!" ?
אפשר להאריך קצת. אמר. הזקן ירד מהסולם כשבידו קופסה קטנה והושיט אותה לדני. הפרטים מכניסים אותנו לאווירה.
6. "אמר הזקן בחיוך." אפשר פשוט "חייך הזקן".
קצת קשה לדעת מה המניעים של הזקן. האם הוא טוב לב? האם הוא ערמומי? אם אתה רוצה לרמוז, זה המקום. אם אתה מעוניין להשאיר את זה מסתורי, אתה יכול לספר את זה מנקודת המבט של דני. כשאלה שעולה בראשו. זורק לך רעיון.
7. ״אתה סיפרת לי על הבחורה הזו, רוז, נכון?״ – לא אהבתי את המשפט הזה. אני אסביר. באינטראקציה בינהם נשמע שהם לא מכירים זמן רב. יותר סביר שנפגשו לפני כמה דקות ודני סיפר לו על רוז ורצונו, ומה הוא מחפש בחנות. המשפט שכתבת היה מתאים יותר לו נפגשו לפני – דני היה מספר לו על רוז, ובפגישה אחרת הזקן היה מגיע והם היו מתחילים שיחה מהמקום שנגמרה השיחה בפגישה הקודמת.
משפט יותר מתאים היה "הבחורה שסיפרת לי עליה… מה אמרת ששמה? רוז, נכון?"
"כן"
"יפה. (לא יופי. זקנים מסתוריים אומרים "יפה") וכו'
8. "אתה תפתח את הקופסה כשתהיה לבד" – זו לא נבואה אלא ציווי "כשתהיה לבדך פתח את הקופסא"
9. "וברגע שהיא תיפתח, היא תיתן לך הדרכה" – הקופסא תפתח מן הסתם ברגע שיפתחו אותה, אלא אם מדובר בלחש קסמים ולא בטוח שדני יצליח לפתוח את הקופסא. מספיק(אולי עדיף) לכתוב "כשהקופסא תפתח – האבן שבתוכה תדריך אותך …"
10. בסוף יש עוד כמה פעמיים "הוא". נסה לשלב בין "דני" ו"הוא". העדיפות היא לדני, ואם יש לך יותר מדי פעמים "דני", תשתמש ב"הוא". לפעמים אפשר להשמיט בכלל ולכתוב רק את הפועל.
אני יודע שיצאה ביקורת קצת ארוכה. המטרה היא כמובן לא לתסכל ולא לרפות את ידיך, להיפך. אני מנסה לתת לך את נקודת המבט של הקורא, לעזור ולתרום לכתיבה שלך. אתה כמובן לא חייב לקבל שום דבר.
בהצלחה, ותמשיך לכתוב.
תודה על הביקורת, אשמח בבקשה לקבל ביקורות – 1. יותר ממוקדות – אני לא הולך לתקן מיליון דברים בכתיבה שלי בפעם אחת, אם תכתוב על דבר אחד בכל פעם, אוכל ללמוד יותר טוב.
2. אמירה כללית ודוגמה היא יותר טובה מרק דוגמה ( למשל- לדעתי כדאי שתכתוב בשפה גבוהה יותר, כמו במשפט ״…״ וכו׳).
בברכה,
יותם