שיחת לילה מאוחרת- על הסיפור

לקוראי הסיפור שלי " שיחת לילה מאוחרת"

אריה ובשמת דיברו כל הלילה, השיחה שהתחילה ב2117 כשיחת שרות של איש עסקים והסתיימה ב0405 כשיחה
זה מאד הפליא את אריה. הוא אף פעם לא החזיק מעצמו דברן כזה גדול!! הוא בן אדם עם מחשבות ורעיונות שונים ומשונים על החיים בכלל ועל נושאים ספציפיים בפרט..את הרעיונות שלו נהג אריה לבטא בכתב, בסיפור או בשיר שכתב ושלא בהכרח פרסם. בין זה לבין ניהול שיחה טלפונית עם אישה שלא הכיר לפני , שיחה של כמעט שבע שעות, המרחק גדול מאד. המפליא מכל , חשב אריה, לא היה רגע דל אחד בשיחה הזו!! השיחה קלחה לה כאילו היה מדובר בשיחה של שני אנשים שמכירים זמן רב, עם הרבה חוויות משותפות והייתה הרגשה שקדמו לשיחה הארוכה הזו כמה שיחות קצרות..
השיחה הופסקה לזמן קצר רק כבשמת קיבלה שתיים או שלש שיחות טלפון בשעות המוקדמות של הלילה. היתה גם הפסקה אחת ,ארוכה יחסית, כשהילד הקטן שלה ,בן השנה וחצי , שכנראה לא רצה להמשיך את הלילה לבד במיטתו, הזדנב למיטת היחיד שלה. גם זה לא הפריע למהלך השיחה , היא דאגה להרדים אותו מהר ככל שיכלה.להפך, הילד הכניס תוכן חדש לשיחתם , היא קיבלה תפנית והתמקדה יותר על הורים וילדים, גידול ילדים חינוך , תפקיד ההורה מול הילד בימים אלו ועוד….

הערות הכותב

התגובות לפרק הראשון שפרסמתי היו שונות. אחרי שקראתי את התגובות , שהיו מפרגנות בעיקרן, התחילה לחלחל בי איזושהי הרגשת אשמה או אולי איזה רגש אחריות כלפי קהל הקוראים. ניתן לחוש מהתגובות שאנשים נהנו מהפרק הראשון ורצו עוד . בחלק מהתגובות ניכר שעוררתי את סקרנותם ורצו לדעת מה קרה הלאה. מגיבים אחרים כתבו שכנראה לא היה שום המשך ללילה הזה.

יש סוג של כתיבה שמעדיפה להשאיר את הקורא עם סימני שאלה, לגרום לו לחשוב , לגרום לו להפעיל את דמיונו להמשך הסיפור ואפילו נותנת לו מקום לבנות את המשך הסיפור בעצמו.
.
נהוג לחשוב שהכותב בודה את הסיפור מדמיונו הפרוע ושאין קשר עקיף או ישיר בין חיי הגיבור או הגיבורים בסיפור לבין חיי הכותב, העלילה או ההתרחשות .

אל תתנו לכותב או למספר הסיפורים להוביל אתכם באפכם!! אני לא מכיר סיפור שהוא לגמרי פרי דמיונו של הכותב, כמו שאני לא מכיר סיפור שהוא רק אוטוביוגרפי שפרטיו לקוחים מהמציאות של הכותב בלבד,מבלי שהכותב הוסיף אירועים או התרחשויות שהם פרי דמיונו. חייו של הכותב, מרתקים ומעניינים ככל שיהיו , משולבים לעיתים קרובות בדמיונו הפרוע שבדרך כלל פותח חלון צר או רחב לתקוותיו, רצונותיו שלא תמיד הצליח לבטא. כותב שיטען או יכתוב אחרת משטה בכם או אפילו מזלזל באינטלגנציה שלכם…….

יש הסכם "לא כתוב "בין כותב לקורא – כל הנכתב בסיפור היא האמת בהי הידיעה– של הכותב, גם אם זה פרי דמיונו.
אותות ראשונים של הבוקר העולה בצבצו מחלון חדר העבודה של אריה. הוא ניתק את השיחה, נכנס למחשב הנייד שלו וחיטט בתיבת הדואר שלו, מחק מיילים שלא ענינו אותו, קרא כמה מיילים ומבלי להרגיש חזר , מבלי שהתכוון, למייל שבגללו הרים את השפופרת הלילה וצלצל לבשמת…
למרות ששום מילה לא השתנתה במייל , למייל הזה קיבל משמעות וחיים אחרים לגמרי.הוא קיבל צורה של אישה ( שצייר בדמיונו) ונפש של אישה. הלילה הוא הכיר אישה מאד אינטליגנטית, תקשר איתה למעלה משבע שעות מבלי לראות עם מי הוא מדבר, הגיע איתה בשיחה זו לרמת פתיחות, שלא לומר רמת אינטימיות, שלא הכיר זמן רב. ממה שנשים שניהל מערכות יחסים ארוכות ומורכבות שאחת מהן אף הסתיימה בגרושים.

המשך קריאה נעימה