שנייה אחת מאוחר מידי פרק 1 (תקראו בבקשה)

"ברק?,ברק?" התהלכתי ברחבי הרחוב והתחלתי לצעוק .
ברק אתה פה? אתה שומע אותי ?"הרמתי את קולי יותר לא מפסיקה להסתכל לצדדים לאן הוא נעלם? אני מקווה שלא קרה לו כלום ,לפתע נשמע צרחה של בת רצתי לכיוון הצרחה הגעתי לסמטה חשוכה שרק פנס אחד שהיה בהתחלה עבד התקדמתי לתוך הסמטה וראיתי צל של שתי אנשים .דמות אחת של הער ודמות שנייה של הבת שהוא מצמיד לקיר והיא נאבקת בכל הכח להשתחרר ולא מפסיקה לצרוח הוצאתי מהר את הטלפון מדליקה פנס ורואה נערה בערך בגילי עם שיער זהוב מלוכלך שכל פנייה היו אדומות ורטובות מדמעות הזזתי את הטלפון לנער וראיתי אותו ,את ברק הוא היה שיכור
"ברק תפסיק מה אתה עושה?"צרחתי מהפחד ורצתי אליו מישהו קפץ אליי ממאחורי הפח והצמיד גם אותי לקיר הסתכלתי מיזה וזה היה אחי אמיר
"מה אתה עושה תעזוב אותי"צעקתי
"תסתמי"הוא אמר וסתר לי ללחי בערה פני היו מושפלות לרצפה
"בבקשה תעזרי לי "הילדה צעקה בבכי הרמתי את מבטי אליה ודמעות זלגו מעיניי לא הצלחתי להשתחרר ואז זה קרה ברק הפשיט אותה ניסיתי להסתובב אבל אחי תפס לי את הראש וסובב אותו לכיוון הזה שאני יראה מה הוא עושה לה .כל בגדייה ירדו ועל ברק היה פרצוף ממזרי הוא הפיל אותה לרצפה ועלה מעלייה היא נלחמה בכל כוחה אבל זה היא לא הצליחה היא הסתכלה אליי ותוך כמה שניות ענייה נפערו והפכו לריקות מתוכן אבל הדמעות לא הפסיקו לזלוג הסתובבתי לכיוון אחי הוא חייך חיוך מרוצה העלתי את הרגל שלי ולכיוון אחי ובעטתי בו הוא שיחרר את אחיזתו בי ונפל לרצפה רצתי מהר לברק דוחופת אותו לכיוון הקיר ומסתכל על הנערה ברחמים ובעצב ובדמעות נתתי לה את המעיל שלי ועזרתי לה לקום בזמן שאני מסתכלת על ברק שהיה מעולף .הייתי כול כך מאוכזבת ממנו חשבתי שהוא אוהב אותי אחרי שנה ביחד בחיים לא חשבתי שהוא יעשה לי דבר כזה והוא לא עשה לי הוא עשה את זה למישהי אחרת מול העיניים שלי והכי גרוע שאחי דם מדמי עזר לו הילדה גם הסתכלה אליו ונשענה על הקיר ופשוט החליקה במורדו והתחילה לצרוח מכאב התכופפתי וחיבקתי אותה והיא דחפה אותי ממנה. לקחתי את הטלפון שהיה על הרצפה והתקשרתי לאמבולנס .

"איך היא?"שאלתי את הדוקטור שיצא מהחדר שלה
" היא עברה טראומה מאוד קשה מאוד קשה להשתקם אחרי זה נתנו לה כדור הרדמה וכשהיא תתעורר אני ישמח אם תנסי להוציא ממנה מי היא מה שמה כדי שנוכל ליצור קשר אם הוריה"הוא אמר בזמן שהוא כותב משהו בתקייה שלו
"אוקי "אמרתי בהבנה ובאתי להתקדם לכיוון הקפטרייה
"גם את עברת טראומה קשה את בטוחה שאת לא צריכה משהו?"הוא שאל הנדתי את ראשי לשלילה הוא הנהנן בהבנה וכל אחד המשיך לכיוון .הגעתי לקפיטריה
"כריך עם חביתה בבקשה" אמרתי לעובדת מזנון והלכתי לעמדת השתייה להכין נס קפה .
התיישבתי בכיסאות מול הדלת של הנערה עם הכריך והנס והתחלתי לאכול .
"כרמל "שמעתי מישהו קורא לי הסתכלתי לכיוון הקול וראיתי את אמיר הוא התקדם אליי קמתי וסטרתי לו בחוזקה
"אל תתקרב אליי חתיכת זבל "אמרתי בכעס והתאפקתי לא תשפוך עליו את הנס
"אני מצטער "הוא אמר ושיפשף את המצח שלו לוקח צעד לכיווני
"זה מאוחר מידי להצטער"צעקתי וכמה אנשים שהיו בסביבה הסתכלו אלינו
"תראה מה עשית תראה למה גרמת ! עשית לילדה טראומה ,צלקת שתישאר לה לכל החיים ובמקום לעצור את ברק את עזרת לו ובמקום לתת לי לעצור את זה אתה החזקת אותי ונתת לי לראות את זה גם לי גרמת צלקת לכל החיים ואתה מכיר אותי!" הוצאתי את כל הכעס שלי עליו
"אני יודע אבל הייתי שיכור אני לא ידעתי מה אני עשיתי ו…"הוא התחיל להגיד אבל קטעתי אותו
"לעזאזל איתך אמיר לא אכפת לי זה אפילו לא נראה שאת מבן מה עשית .בחיים לא חשבתי שאח שלי דם מהדם שלי יכל לעשות דבר כזה אתה לא אח שלי יותר !" לקחתי את הכוס נס ושפכתי אליו הוא הסתכל אליי במבט שהוא מתכוון לבכות הוא בא להגיד משהו אבל עזבתי ונכנסתי לחדר של הנערה
"אני יודעת שאת אולי לא שומעת את זה אבל אני כאן איתך ואני ישמור אלייך ויעזור לך לעבור את הטראומה הזאת אני מבטיחה "אמרתי מלטפת לה את השיער ומתיישבת על אח הכיסאות שליד המיטה
"הכל יהיה בסדר"מילמלתי וחייכתי חצי חיוך הכל יהיה בסדר.